היסוד השלישי לביסוס האמונה הוא זכרון בריאת העולם וההתבוננות בחכמה האלוהית הנפלאה שמתגלה בכלל הבריאה, במרחבי החלל והגלקסיות, בתא הזעיר ובחלקיקי האטומים, בימים וביבשות, בצומח ובחי. בפלא, בשגב, בעוצמה וביופי שבבריאה. "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" (תהלים יט, ב). מתוך כך האדם מתמלא באמונה ובתודה לה'. וכפי שאמר דוד: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', ה' אֱלוֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד… מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת…" (תהלים קד, א; כד-כה). התבוננות זו גם מעצימה באדם את אהבת ה' ויראתו, וכפי שכתב הרמב"ם (יסה"ת ב, ב): "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ – מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד (תהלים מב, ג): צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹוהִים לְאֵל חָי. וכשמחשב בדברים האלו עצמם, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד, ויֵדע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד (תהלים ח, ד-ה): כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ… מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ…".
בכלל ההתבוננות במעשה ה' נכלל גם לימוד מדעי הטבע, שנקרא 'מעשה בראשית' (רמב"ם פהמ"ש חגיגה ב, א; מהר"ל נתיב התורה יד). וכפי שאמרו חכמים (שבת עה, א), שכל המסוגל ללמוד את חכמות הטבע, כדוגמת חכמת האסטרונומיה, ואינו לומדן, "עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה, יב): וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ". וכן כתב מרן הרב קוק, שהואיל והמדעים מביאים "להכרה האלוהית ולאהבת אלוהים, אם כן הם כלולים בציווי של 'שְׁמַע' 'וְאָהַבְתָּ', שעל זה סובב 'וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ'" (שמונה קבצים א, תתק).
כדי לבסס יסוד זה בחיינו, קבעו חכמים שבמסגרת התפילה נאמר מזמורי תודה והלל לה' על פלא הבריאה ועל כל הטוב שבחיים, כדוגמת 'פסוקי דזמרא' והברכה הראשונה שבברכות קריאת שמע. כמו כן תיקנו חכמים שיברך כל אדם את ה' על כל הדברים הטובים שהוא נהנה מהם, מהנאת המזון ועד הנאת הריח. וכן יברך ברכות שבח לה' בעת שיראה את נפלאות הבריאה, כדוגמת ימים, נהרות ונופים מיוחדים.
עוד צריך להתבונן באדם, נזר הבריאה, שגם על ידי צורת גופו האמונה מתגלה, שנאמר (איוב יט, כו): "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ". קל וחומר שהאמונה מתגלה מתוך התבוננות באדם על כל מגוון כישרונותיו והישגיו המופלאים במהלך ההיסטוריה, הכוללים: מדע, מחקר, ספרות ואומנות. ומעל הכל המוסר והשאיפות האידיאליות, שמבטאים את צלם אלוהים שבאדם.
גם מצוות השבת משרישה יסוד זה בחיינו, שביום השבת אנו זוכרים שברא ה' את העולם בששה ימים ושָׁבַת ביום השביעי, ומתוך עונג ומנוחה לומדים בתורה על ייעודו של האדם שנברא בצלם אלוהים.
