קטגוריות

ח – תפילות וברכות של רבנים

בדרך כלל הרבנים, גדולי התורה ופוסקי ההלכה, לא עסקו במופתים, אלא הקדישו את חייהם ללימוד התורה, ולהוראתה לתלמידים ולציבור הרחב, כדי שילכו בדרכי ה’ ויזכו לכל הטוב שהבטיח ה’ לישראל עמו בדרכי הטבע. שנאמר (דברים י, יב-יג): “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה’ אֱלוֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה’ אֱלוֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת ה’ אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה’ וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ”.

כאשר פקדה את הציבור צרה, כגון שהגשמים נעצרו, לא ביקשו להיוושע על ידי מופתים, אלא קבעו תענית ציבור לתשובה ולתפילה כפי הדרכת התורה, והיו מתפללים בראש הקהל, ופעמים שנענו, כמסופר על רבי אליעזר ורבי עקיבא (תענית כה, ב). וכאשר לא נענו, ראו את עצמם כנזופים, ופעמים שבעקבות צערם על חרפתם שתפילתם לא נענתה, חזרו והתפללו בשפלות ונענו, כפי שאירע לרבי יהודה נשיאה, לרב נחמן ולרב פפא (תענית כד, א-ב). ורק לעיתים רחוקות, כאשר החורף כמעט עבר ולא ירדו גשמים, פנו לבעלי מופת שיתפללו עליהם (לעיל הלכה ו).

אמנם לעיתים, השואלים מגדולי הרבנים הלכה או הדרכה חשו שיש בתשובותיהם גם ברכה שמתקיימת באופן פלאי. אולם גדולי הרבנים הקפידו להימנע מלחשוב שנעשים להם ניסים, והסבירו את הברכה שבאה לרגלם בדרכי הטבע. מפני שעיקר תפקידם ללמד תורה, ואילו המופתים הם עניין צדדי שאם יְיַחסו לו חשיבות עלול להזיק יותר מלהועיל. שכבר למדנו (לעיל הלכה ג), שהואיל והנס מפר את סדרי העולם, הוא מעורר קטרוגים ויש בו סכנה. והחמור ביותר, שהוא עלול להוביל לטעות, שיסמכו על הברכה של הרב ולא ישתדלו בתורה, בתשובה ובמעשים טובים. לכן גם כאשר המביטים מבחוץ חשו שכוח פלאי טמון בעצת הרבנים ובברכתם, הרבנים ביארו שעצתם הצליחה כי היא על פי התורה, וברכתם התקבלה כי המתברך התעורר לתשובה, וה’ עזר לו. כללו של דבר, המופתים שמספרים על גדולי הרבנים, נעשו כדרך אגב, מתוך שלימדו ובירכו את תלמידיהם כמקובל, להצלחה בלימודם או למציאת זיווג, בלא שהתכוונו לעשות מופת. כיוצא בזה אמר רבי נחמן מברסלב, שלפעמים ה’ יתברך עושה מופתים על ידי פוסקי הלכה, בבחינת מה שנאמר (דברי הימים א’ טז, יב): “מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ”, “שעל ידי מִשְׁפְּטֵי פִיהוּ, שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת… וזהו בחינת המופתים שמספרים מהגאונים שהיו בדורות הקודמים שלפנינו” (ליקוטי מוהר”ן תניינא מא, וראו שיחות הר”ן יז).[3]


[3]. כמדומה שמבין התנאים, לאותם שהלכה כמותם נעשו פחות ניסים, משום שהם מייצגים את הדרך הסלולה שעל ידה באה הברכה בדרך הטבע. ואילו לתנאים שדעתם פחות נפסקה להלכה, נעשו יותר ניסים. כדוגמת ר’ מאיר, שהציל את אחות אשתו בנס (ע”ז יח, א-ב), ואין הלכה כמותו כאשר הוא חולק על חבריו, ר’ יוסי או ר’ יהודה (עירובין יג, ב; מו, ב). וכן רשב”י, שניצל בנס מהרומאים (שבת לג, ב), וזכה לעזרה משמיים בפרנסתו (ברכות לה, ב), וכאשר הוא חולק על חבריו, ר’ יוסי או ר’ יהודה, הלכה כמותם (עירובין מו, ב). לאחר שניצל מהרומאים בדרך נס, אמר: “הואיל ואיתרחיש ניסא – איזיל אתקין מילתא” (שבת לג, ב), בכך נהג כרבנים שדואגים לכלל הציבור והסיר את הקטרוג על שהשתנו לו סדרי בראשית, ובכך בא לידי ביטוי היותו פוסק הלכה. גם בנו של רשב”י, רבי אלעזר, היה מלומד בניסים, אבל חבריו פרשו ממנו ולא רצו לעסוק בקבורתו, ונעשה לו נס שלא הסריחה גופתו (ב”מ פד, ב). גם חתנו של רשב”י, רבי פנחס בן יאיר, היה מלומד בניסים, וביטל את העכברים שאכלו את היבול כי לא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות (ירושלמי דמאי א, ג). וכשהלך לעסוק בפדיון שבויים דרש מהנהר לחלוק מימיו (חולין ז, א), אולם לא הבין את שיקוליו הכלליים של רבי שביקש להתיר את השמיטה מפני צער הציבור ומנע את השגת הרוב הנדרש לכך, וגרם בעקיפין לרבים לרדת מהארץ (פנה”ל שביעית ה, ה). בשם בעלי המופת שנזכרו במשנה ובתלמוד לא נאמרו הלכות אלא לעיתים הורו הדרכות מוסריות, כדוגמת דברי רבי חנינא בן דוסא (אבות ג, ט): “כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת” (ראו צדקת הצדיק רי). גם במשך הדורות שלאחר מכן, נראה שפחות פוסקים להלכה כבעלי מופתים ויותר כרבנים שהולכים בדרך הסלולה של ברכה בדרך הטבע.

הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן