תפריט
- [+]ברכות (230)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – פתיחה (10)
- [+]ב – נטילת ידיים לסעודה (17)
- [+]ג – ברכת המוציא (12)
- [+]ד – ברכת המזון (14)
- [+]ה – זימון (15)
- [+]ו – חמשת מיני דגן (13)
- [+]ז – ברכת היין (8)
- [+]ח – ברכת הפירות ושהכל (17)
- [+]ט – כללי ברכה ראשונה (10)
- [+]י – ברכה אחרונה (13)
- [+]יא – עיקר וטפל (9)
- [+]יב – כללי ברכות (13)
- [+]יג – דרך ארץ (15)
- [+]יד – ברכת הריח (6)
- [+]טו – ברכות הראייה (25)
- [+]טז – ברכת הגומל (10)
- [+]יז – ברכות ההודאה והשמחה (17)
- [+]יח – תפילת הדרך (5)
- [+]העם והארץ (140)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – מעלת העם והארץ (12)
- [+]ב – קודש וחול בישוב הארץ (8)
- [+]ג – מצוות ישוב הארץ (21)
- [+]ד – מהלכות צבא ומלחמה (18)
- [+]ה – שמירת הארץ (13)
- [+]ו – מהלכות מדינה (16)
- [+]ז – ערבות הדדית (10)
- [+]ח – עבודה עברית (5)
- [+]ט – זכר למקדש (12)
- [+]י – הלכות גרים (9)
- [+]נספח – יג סימנים ובהם י תשובות מאת הרב גורן וג מרבנים נוספים (15)
- [+]תשובות הרב שלמה גורן (12)
- [+]הרב אברהם שפירא (2)
- [+]הרב נחום אליעזר רבינוביץ' (1)
- [+]זמנים (216)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – ראש חודש (18)
- [+]ב – הלכות ספירת העומר (10)
- [+]ג – מנהגי אבלות בספירת העומר (12)
- [+]ד – יום העצמאות ויום ירושלים וימי הזיכרון (14)
- [+]ה – ל"ג בעומר (7)
- [+]ו – ארבעת צומות החורבן (5)
- [+]ז – דיני הצומות הקלים (12)
- [+]ח – מנהגי שלושת השבועות (23)
- [+]ט – ערב תשעה באב (5)
- [+]י – הלכות תשעה באב (21)
- [+]יא – ימי החנוכה (11)
- [+]יב – הדלקת נרות חנוכה (15)
- [+]יג – דיני המקום והזמן (16)
- [+]יד – חודש אדר (10)
- [+]טו – פורים ומקרא מגילה (15)
- [+]טז – מצוות השמחה והחסד (16)
- [+]יז – דיני פרזים ומוקפים (5)
- [—]ימים נוראים (134)
- [—]פתח דבר (1)
- [+]א – הדין השכר והעונש (9)
- [+]ב – סליחות ותפילות (12)
- [+]ג – ראש השנה (16)
- [+]ד – מצוות השופר (16)
- [+]ה – עשרת ימי תשובה (12)
- [+]ו – יום הכיפורים (12)
- [+]ז – הלכות יום הכיפורים (20)
- [+]ח – דיני התענית (10)
- [+]ט – שאר עינויים (8)
- [+]י – עבודת יום הכיפורים (18)
- [+]כשרות א – הצומח והחי (189)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – חדש (6)
- [+]ב – ערלה ורבעי (11)
- [+]ג – כלאי בהמה ואילן (7)
- [+]ד – כלאי זרעים (3)
- [+]ה – כלאי הכרם (5)
- [+]ו – מתנות עניים (9)
- [+]ז – תרומות ומעשרות (15)
- [+]ח – החייב והפטור (13)
- [+]ט – כללי המצווה (14)
- [+]י – סדר ההפרשה למעשה (5)
- [+]יא – חלה (13)
- [+]יב – מצוות התלויות בארץ (17)
- [+]יג – עצי פרי ובל תשחית (15)
- [+]יד – אכילת בשר (6)
- [+]טו – צער בעלי חיים (15)
- [+]טז – שילוח הקן (4)
- [+]יז – כשרות בעלי חיים (8)
- [+]יח – הלכות שחיטה (11)
- [+]יט – מתנות כהונה מהחי (11)
- [+]כשרות ב – המזון והמטבח (225)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]כ – טריפות (17)
- [+]כא – חֵלֶב וגיד הנשה וניקור (9)
- [+]כב – דם והכשרת הבשר (14)
- [+]כג – שרצים (18)
- [+]כד – מזון מהחי (5)
- [+]כה – בשר בחלב (15)
- [+]כו – דיני ההפסקה (9)
- [+]כז – הגזירות על מאכלי גויים (7)
- [+]כח – פת ובישולי גויים (11)
- [+]כט – יין ומשקאות גויים (14)
- [+]ל – חלב ומוצריו (12)
- [+]לא – טבילת כלים (10)
- [+]לב – כללי הכשרת כלים (14)
- [+]לג – הכשרת כלים ומטבח (11)
- [+]לד – דיני תערובות (18)
- [+]לה – סוגי בליעות (10)
- [+]לו – סכנות (8)
- [+]לז – תעשיית המזון (11)
- [+]לח – נאמנות והשגחה (11)
- [+]ליקוטים א (145)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – הלכות תלמוד תורה (21)
- [+]ב – החינוך לתורה (8)
- [+]ג – הלכות ספר תורה (15)
- [+]ד – הלכות קריאת התורה (16)
- [+]ה – כבוד ספר תורה ושמות קדושים (17)
- [+]ו – הלכות בית כנסת (12)
- [+]ז – הלכות כיפה (4)
- [+]ח – מהלכות ציצית (11)
- [+]ט – תפילין (15)
- [+]י – מהלכות מזוזה (17)
- [+]יא – הלכות כהנים (8)
- [+]ליקוטים ב (216)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – בין אדם לחבירו (23)
- [+]ב – הלכות אמירת אמת (19)
- [+]ג – הלכות גניבת דעת (8)
- [+]ד – הלכות גניבה (17)
- [+]ה – מצוות הלוואה (14)
- [+]ו – מהלכות צדקה (15)
- [+]ז – הכנסת אורחים (12)
- [+]ח – הלכות רוצח ומתאבד (13)
- [+]ט – הלכות שמירת הנפש (14)
- [+]י – נהיגה זהירה ותפילת הדרך (10)
- [+]י"א – הלכות הצלת נפשות (14)
- [+]י"ב – הפסקת הריון (14)
- [+]י"ג – הלכות ניתוחי מתים (10)
- [+]י"ד – השתלת איברים (9)
- [+]ט"ו – הלכות הנוטה למות (8)
- [+]ט"ז – ליקוטים (7)
- [+]י"ז – חברה ושליחות (8)
- [+]מועדים (138)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – פתיחה (17)
- [+]ב – דיני עשה ביום טוב (13)
- [+]ג – כללי המלאכות (10)
- [+]ד – מלאכות המאכלים (8)
- [+]ה – הבערה כיבוי וחשמל (11)
- [+]ו – הוצאה ומוקצה (6)
- [+]ז – מדיני יום טוב (5)
- [+]ח – עירוב תבשילין (5)
- [+]ט – יום טוב שני של גלויות (9)
- [+]י – מצוות חול המועד (7)
- [+]יא – מלאכת חול המועד (18)
- [+]יב – היתרי עבודה במועד (13)
- [+]יג – חג השבועות (15)
- [+]משפחה (177)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – כיבוד הורים (30)
- [+]ב – מצוות הנישואין (18)
- [+]ג – שידוכים (12)
- [+]ד – קידושין וכתובה (20)
- [+]ה – החתונה ומנהגיה (25)
- [+]ו – איסורי עריות (12)
- [+]ז – מהלכות צניעות (22)
- [+]ח – ברית מילה (13)
- [+]ט – פדיון בכורות (10)
- [+]י – אבלות (14)
- [+]סוכות (88)
- [+]א – חג הסוכות (14)
- [+]ב – הלכות סוכה (17)
- [+]ג – ישיבה בסוכה (14)
- [+]ד – ארבעת המינים (14)
- [+]ה – נטילת לולב (10)
- [+]ו – הושענא רבה (5)
- [+]ז – שמיני עצרת (8)
- [+]ח – הַקְהֵל (5)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]פסח (162)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – משמעות החג (8)
- [+]ב – כללי איסור חמץ (7)
- [+]ג – מצוות השבתת החמץ (7)
- [+]ד – בדיקת חמץ (14)
- [+]ה – ביטול חמץ וביעורו (6)
- [+]ו – מכירת חמץ (6)
- [+]ז – תערובת חמץ (6)
- [+]ח – מהלכות כשרות לפסח (9)
- [+]ט – מנהג איסור קטניות (7)
- [+]י – כללי הגעלת כלים (13)
- [+]י"א – הכשרת המטבח לפסח (13)
- [+]י"ב – הלכות מצה (8)
- [+]י"ג – הלכות ערב פסח ומנהגיו (8)
- [+]י"ד – ערב פסח שחל בשבת (2)
- [+]ט"ו – ההגדה (9)
- [+]ט"ז – ליל הסדר (38)
- [+]שביעית ויובל (120)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – מצוות השביעית (11)
- [+]ב – מצוות השביתה (18)
- [+]ג – שמיטת הפירות (9)
- [+]ד – פירות השביעית (13)
- [+]ה – הזמן המקום והאדם (12)
- [+]ו – שמיטת כספים (7)
- [+]ז – היתר המכירה (15)
- [+]ח – אוצר בית דין (8)
- [+]ט – קניית פירות בשביעית (5)
- [+]י – מצוות היובל (11)
- [+]יא – חזון השביעית (10)
- [+]שבת (373)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]פרק א – פתיחה (16)
- [+]פרק ב – הכנות לשבת (12)
- [+]פרק ג – זמני השבת (5)
- [+]פרק ד – הדלקת נרות שבת (8)
- [+]פרק ה – תורה ותפילה בשבת (15)
- [+]פרק ו – הלכות קידוש (10)
- [+]פרק ז – סעודות השבת ומלווה מלכה (8)
- [+]פרק ח -הבדלה ומוצאי שבת (8)
- [+]פרק ט – כללי המלאכות (12)
- [+]פרק י – בישול (25)
- [+]פרק יא – בורר (18)
- [+]פרק יב – הכנת מאכלים (12)
- [+]פרק יג – מלאכות הבגד (16)
- [+]פרק יד – הטיפול בגוף (9)
- [+]פרק טו – בונה סותר בבית וכלים (14)
- [+]פרק טז – מבעיר ומכבה (8)
- [+]פרק יז – חשמל ומכשיריו (18)
- [+]פרק יח – כותב מוחק וצובע (6)
- [+]פרק יט – מלאכות שבצומח (11)
- [+]פרק כ – בעלי חיים (10)
- [+]פרק כא – הלכות הוצאה (15)
- [+]פרק כב – צביון השבת (19)
- [+]פרק כג – מוקצה (15)
- [+]פרק כד – דיני קטן (10)
- [+]פרק כה – מלאכת גוי (9)
- [+]פרק כו – מעשה שבת ולפני עיוור (10)
- [+]פרק כז – פיקוח נפש וחולה (17)
- [+]פרק כח – חולה שאינו מסוכן (14)
- [+]פרק כט – עירובין (8)
- [+]פרק ל – תחומי שבת (14)
- [+]שמחת הבית וברכתו (124)
- [+]א – מצוות עונה (8)
- [+]ב – הלכות עונה (19)
- [+]ג – קדושה וכוונה (15)
- [+]ד – שמירת הברית (11)
- [+]ה – פרו ורבו (23)
- [+]ו – קשיים ועקרות (9)
- [+]ז – סריס והשחתה (6)
- [+]ח – נחמת חשוכי ילדים (8)
- [+]ט – הפסקת היריון (14)
- [+]י – האיש והאשה (10)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]תפילה (236)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]פרק א – יסודות הלכות תפילה (10)
- [+]פרק ב – המניין (10)
- [+]פרק ג – מקום התפילה (11)
- [+]פרק ד – החזן וקדיש של אבלים (8)
- [+]פרק ה – הכנות לתפילה (11)
- [+]פרק ו – הנוסחים ומנהגי העדות (9)
- [+]פרק ז – השכמת הבוקר (3)
- [+]פרק ח – נטילת ידיים שחרית (8)
- [+]פרק ט – ברכות השחר (6)
- [+]פרק י – ברכת התורה (7)
- [+]פרק יא – זמן ק"ש ותפילת שחרית (12)
- [+]פרק יב – לקראת תפילת שחרית (10)
- [+]פרק יג – סדר קרבנות (6)
- [+]פרק יד – פסוקי דזמרה (6)
- [+]פרק טו – קריאת שמע (12)
- [+]פרק טז – ברכות קריאת שמע (7)
- [+]פרק יז – תפילת עמידה (21)
- [+]פרק יח – טעויות הזכרות ושכחה (10)
- [+]הזכרת גשמים ובקשתם (4)
- [+]תפילת תשלומין (3)
- [+]פרק יט – חזרת הש"ץ (9)
- [+]פרק כ – ברכת כהנים (11)
- [+]פרק כא – נפילת אפיים ותחנונים (8)
- [+]פרק כב – מדיני קריאת התורה (9)
- [+]פרק כג – סיום שחרית ודיני קדיש (12)
- [+]פרק כד – תפילת מנחה (7)
- [+]פרק כה – תפילת מעריב (9)
- [+]פרק כו – קריאת שמע על המיטה (3)
- [+]תפילת נשים (203)
- [+]פתח דבר (1)
- [+]א – יסודות הלכות תפילה (8)
- [+]ב – מצוות תפילה לנשים (10)
- [+]ג – טעמי מצוות הנשים (9)
- [+]ד – השכמת הבוקר (3)
- [+]ה – נטילת ידיים שחרית (9)
- [+]ו – ברכות השחר (7)
- [+]ז – ברכות התורה (7)
- [+]ח – תפילת שחרית והדינים שלפניה (10)
- [+]ט – הכנת הגוף (7)
- [+]י – הכנת הנפש והלבוש (7)
- [+]י"א – מקום התפילה (10)
- [+]י"ב – תפילת עמידה (14)
- [+]י"ג – הזכרת גשמים ובקשתם (10)
- [+]י"ד – כבוד התפילה (6)
- [+]ט"ו – קרבנות ופסוקי דזמרה (7)
- [+]ט"ז – קריאת שמע וברכותיה (14)
- [+]י"ז – התפילות שלאחר עמידה (7)
- [+]י"ח – מנחה וערבית (3)
- [+]י"ט – קריאת שמע על המיטה (3)
- [+]כ – מהלכות התפילה במניין (19)
- [+]כ"א – מהלכות בית הכנסת (4)
- [+]כ"ב – תפילה וקידוש בשבת (11)
- [+]כ"ג – מהלכות חגים ומועדים (11)
- [+]כ"ד – נוסחי התפילה ומנהגי העדות (6)
- [+]ברכות (230)
ערוץ היוטיוב של פניני הלכה
ארכיון הקטגוריה: פתח דבר
פתח דבר
א
הללויה אודה לה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, על שזיכני ללמוד תורה וללמדה, ובחסדו הגדול עזרני לכתוב את הלכות הימים הנוראים. שמחה יתירה בספר זה שזכיתי להשלים על ידו במסגרת 'פניני הלכה' את כל הלכות השבת והמועדים, הכוללים יחד עם ספר זה שבעה כרכים: א-ב) שבת בשני חלקים. ג) מועדים ובכללו הלכות יום טוב וחול המועד ופרק על חג השבועות. ד) פסח. ה) סוכות. ו) זמנים, ובו כלולים הלכות ר"ח, חנוכה, פורים, יום העצמאות, ספירת העומר ושלושת השבועות. ז) ימים נוראים. יחד עם הספרים על תפילה וברכות, נתבארו כל ההלכות העיקריות שבחלק אורח חיים שבשולחן ערוך. (הלכות ציצית, תפילין ובית כנסת נתבארו בקיצור בליקוטים חלק א', יחד עם הלכות מזוזה וספר תורה. אקווה שבעזרת ה' אזכה בעתיד להוציאם בהרחבה נוספת).
ב
כמו בספרים הקודמים, הקדמתי את הכללים לפרטים, ובכל עניין הדגשתי תחילה את היסוד העמוק שמוסכם על הכל, ומתוך כך ההלכות מתבארות היטב בהגיונן ההלכתי והמחשבתי. כמו למשל בפרק ד' במשמעות התרועה ודיניה. באופן זה גם מתברר שהמחלוקות אינן חמורות כפי שהן נראות במבט ראשון, כמו למשל בסוגיית זמני הדין (א, ג-ד). וכן בשאלה על מה יום הכיפורים מכפר עם תשובה ובלי תשובה (בפרק ו), ובהלכות הווידוי (ז, ו-ז), ובגדרי מצוות התענית (ט, א).
ג
בהלכות הימים הנוראים בולט מאוד העניין הכלל הישראלי, שיסודו בבחירה שבחר ה' אותנו מכל העמים להיות לו לעם סגולה כדי לגלות את שכינתו בעולם ולתקנו. זה היסוד לתשובה ולכפרה. אמנם רבים מהעוסקים בתורה נוטים להדגיש את הצדדים הפרטיים שמתחילים מהאדם, ובעקבות כך נותרים בקטנותם למרות כל המאמצים העיוניים והרגשיים. הם מתעלמים מנוסח הסליחות שמכוון כלפי גאולת ישראל מהגלות והחורבן (להלן ב, ב-ג). וגם מתעלמים מנוסח תפילות הימים הנוראים שמכוון כולו על כבוד ה' וישראל (עיין להלן ג, ו). גם התשובה שעוסקים בה בימים הנוראים היא תשובתם של כלל ישראל. וכשם שהכהן הגדול היה מתוודה על כל עם ישראל, כך נוסח הווידוי של כל יחיד הוא על כלל הציבור (להלן ז, ד). וכן עיין להלן בביאור י"ג מידות רחמים, שהיסוד לכפרה בהתקשרות לגילוי האלוקי העליון (להלן ב, ח). ועיין במשמעותה של סגולת ישראל לערך התשובה וקיום העולם (א, ט). וכן ביחס לביטחון התשובה (ג, ד-ה). ובכל ביאור עניין יום הכיפורים בפרק ו', ובעבודת הכהן הגדול בפרק י', ובמקום המיוחד של קודש הקודשים שמכוון כנגד הגילוי העליון בבחינת יחוד עליון.
כפי הנראה טומאת הגלות השכיחה מרבים את היסוד הכללי, אבל כל מי שילמד את התורה בישרות, יראה שהכללים המבוססים על האמונה בה' ובחירת ישראל והבטחת הגאולה, הם השורש והעיקר לכל עניין התשובה והימים הנוראים, כפי שביאר מרן הרב קוק זצ"ל בעמקות והרחבה. יהי רצון שמתוך לימוד הלכות הימים הנוראים ומשמעותם, נזכה להבין את כל הרעיונות היסודיים והעמוקים הללו.
ד
אזכרה ימים מקדם, כשאבי מורי הוליכני משכונת גבעת מרדכי לישיבת 'מרכז הרב' שבקרית משה שבירושלים, לתפילות הימים הנוראים (מעת שהישיבה עברה לשם). למרות שהייתי ילד קטן, רושם התפילות הנהדרות והנוראות נאצרו בלבבי. כל עוד יכולתי, שם התפללתי. משנה לשנה מתברר לי יותר עד כמה הרוח הגדולה שנשבה שם הולכת ומעמיקה את השפעתה עלי. בין כתלי בית המדרש שרתה אז נשמתו הגדולה של מייסד הישיבה, מאור הדורות האחרונים, מרן הרב קוק זצ"ל, ורוחו של בנו ממשיכו ראש הישיבה דאז, מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. הוא אמנם היה מתפלל בבניין הישן של הישיבה, כי לא יכול היה שלא להתפלל במקום שבו אביו התפלל. אבל השפעתו על מתפללי הישיבה בבניין החדש שבקרית משה היתה עצומה. במעומעם אני זוכר את תפילותיו של הרב הצדיק אריה לוין זצ"ל שהיה עובר לפני התיבה במוסף ראשון של ראש השנה, ובתפילות ערבית, מוסף ונעילה של יום הכיפורים. במוסף של היום השני של ראש השנה עבר לפני התיבה ר"ם הישיבה הרב מרדכי פרום זצ"ל, חתן דחתן מרן הרב קוק. הרב אריה לוין העיד על תפילתו שהיא כנוסח ששמע בישיבת וולוז'ין, נוסח שהועבר במסורת מהמהרי"ל. לאחר שנפטר, ביקש הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מאבי מורי לשמש שליח ציבור תחתיו. שמעתי מקרובנו הרב מרדכי שטרנברג שליט"א, שאכן תפילתו של אבי דומה מאוד לתפילתו של ר' אריה לוין, הן בקולו והן בנוסחו, עד שכשעצם את עיניו נדמה היה לו שר' אריה לוין הוא שעומד עכשיו בתפילה. תפילתו היתה בהטעמה, בתחנונים ובענווה, כבן המתרצה לפני אביו.
במזרח, בצד הימני של החזן ישבו הרב שפירא, הרב ישראלי, הרב פרום, ואחריהם אבי. ממול התפלל נכד מרן הרב קוק, הרב שלמה רענן הי"ד. לא אשכח איך היה מזרזני לומר עימו בהטעמה: "אחת, אחת ואחת וכו'". בשנות ילדותי תמהתי על פשר הספירה הזו שכפי הנראה מנוסח התפילה יש לה חשיבות מרובה. מתוך כך כשגדלתי המשכתי לחשוב על משמעותה. הפירוש לכך מוקדש לזכרו (להלן י, יא).
אני עוד זוכר את ר' שבתאי שמואלי ז"ל מזכיר הישיבה ומתלמידיה הראשונים, אומר במקומו ברעדה 'המלך' וניגש לעלות לתפילת שחרית. אח"כ היה תוקע בשופר, לאחר מכן כשנחלש, דודי הרב איתן איזמן שליט"א, שהיה הולך אתנו מגבעת מרדכי, החליף אותו ונעשה לתוקע הקבוע. הוא גם למדני לתקוע בשופר, ובי קיימו שם את דברי חכמים: "אין מעכבין את התינוקות מלתקוע אבל מתעסקין בהם עד שילמדו" (ר"ה לג, א; רמ"א תקצו, א). אני זוכר את הקידוש שהר"מים היו עושים בחדר השיעורים עם הרב מרדכי פרום לפני מוסף, ואת המתח שהיו שרויים בו לקראת עבודת הקודש.
לאחר הסתלקות הרב אריה לוין, החל מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל לשמש שליח ציבור בנעילה, ולימים אחר שהרב מרדכי פרום נפטר גם במוסף אחד של ראש השנה, וכשאבי מורי עבר לבית אל, שימש שליח ציבור בכל המוספים, וקולו שהיה יוצא מהלב ברגש עצום, היה מרעיד ומעורר את הלבבות.
את תפילות 'כל נדרי' ובדרך כלל גם את 'נעילה', היינו מתפללים בגבעת מרדכי, ואז זכיתי להתפלל עם בעלי בתים, חלקם ניצולי שואה, ולשמוע את הרב יהודה עמיטל זצ"ל עובר לפני התיבה. גם ניגוניו שהיו ספוגים חמימות וכיסופי דבקות השפיעו עלי. לימים לאחר שהחל להתפלל בישיבתו בהר עציון, אבי מורי החליפו בתפילת 'נעילה'. כך היה גם בעת שפרצה מלחמת יום הכיפורים, כאשר מתוך בית הכנסת גויסו מתפללים לחזית.
כשאני מנסה לפענח את האווירה המיוחדת שהיתה בישיבת 'מרכז הרב', נדמה לי שבנוסף להתלהבות שמלווה את כל הישיבות, שרתה שם רוח מיוחדת של כנות, יראת שמיים ישרה, אהבת ישראל עצומה ואידאליזם. היו שם תלמידי חכמים ובחורי ישיבה שהיו מחוברים בכל ליבם לחיילים שבצבא, למתיישבים שמפריחים את שממות ארצנו, לכל יושבי הארץ וליהודי התפוצות. ומעל הכל נכספו לגילוי תורת ארץ ישראל כדי להביא גאולה לעולם, כפי שמו"ר הרב צבי יהודה היה מלמד תמיד בשיעוריו, שאותם זכיתי אח"כ לשמוע בשנות לימודי בישיבה.
השתדלתי ליצוק לתוך ספר זה מקצת מההשראה שזכיתי לקבל מתפילות הימים הנוראים בין כתלי ישיבתו של מרן הרב קוק זצ"ל.
ה
כאן המקום להודות לרב מאור קיים שליט"א, ר"ם בישיבת הר ברכה, שליווה וסמך אותי במשך כל הלימוד, ובכשרונו וחריצותו הרחיב בהבאת מקורות רבים שסייעו לליבון הסוגיות וביסוס הביאורים והסברות המרכזיות. ובתוך כך גם שקד על הכנת ספר ההרחבות, שנועד להוספת מקורות והסברים לדברים המבוארים בספר. כמו כן אודה לרב בראל שבח שליט"א שאף הוא סייע בליבון הסוגיות, ולרב יונדב זר שסייע בהגהת כל הספר. וכן אודה לר' מאור הורוביץ על סיועו בכל מלאכת ההגהה התוכנית והלשונית וסידור הספר לדפוס. וכן תודה לר' נתנאל רוזנשטיין על כתיבת המפתח. וכן תודה לרב זאב סולטנוביץ' שסייע בעצות והארות. בנוגע לעבודת הכהן הגדול נעזרתי בעצתו של הרב עזריה אריאל שליט"א. וכן נעזרתי במחזור המקדש, ובספרו של הרב משה אודס שליט"א 'והשב את העבודה'.
תלמידי הישיבה ובוגריה ותושבי הישוב הר ברכה הינם שותפים מלאים בספר זה. יחד עמהם, שנה אחר שנה, אנחנו מקיימים את סדר עבודת הימים הנוראים, ומתוך התפילות והדרשות, נתבארו כל הסוגיות שבספר הלכה למעשה. בנוסף לכך, תלמידי הישיבה ורבים מתושבי הישוב היו שותפים בליבון הסוגיות במשך כתיבת הספר. ולאחר שההלכות נכתבו, הייתי מקריאם ומבארם בפני השומעים, ותוך כך מקבל הערות והארות על תוכנם ועל ניסוחם. בין שומעי השיעורים כלולים בני כל העדות, וכך זכיתי לשזור את כל המנהגים המרכזיים. "הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן" (תענית ז, א).
ו
שלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ולאמי מורתי, שכל יסודות תורתי והשקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לענבל אשתי היקרה שמקדישה את כל כוחותיה להגדלת התורה ולהאדרתה, להצלחת הלימוד ולהוצאת הספרים לזיכוי הרבים. יהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, מתעלים בלימוד התורה וקיום המצוות, מקימים משפחות טובות ומפוארות, ומרבים אמת, חסד ושלום עד עולם.
אוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה והדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר מנהל הישיבה, קרן פוגל האחראית על ההדפסה וההפצה, ויוחנן לישה האחראי על השיווק, ולקודמים להם בהנהלת הישיבה והדפסת הספרים, ר' יעקב כץ, ר' דודו סעדה, ור' ישראל סעדיה. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.
"ובכן יתקדש שמך ה' אלוהינו על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל מלכות בית דוד משיחך, ועל מכונך והיכלך. ובכן תן פחדך ה' אלוהינו על כל מעשיך, ואימתך על כל מה שבראת, ויראוך כל המעשים, וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם… ובכן תן כבוד ה' לעמך, תהילה ליראיך, ותקווה טובה לדורשיך, ופתחון פה למיחלים לך. שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו".
אליעזר מלמד
כ"א מנחם אב תשע"ד
פורסם בקטגוריה פתח דבר כתיבת תגובה