ארכיון הקטגוריה: יח – הלכות שחיטה

א – שחיטה

התירה התורה לישראל לאכול בשר בהמה, חיה ועוף, ובתנאי שיישחטו כהלכה, שנאמר (דברים יב, כא): "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (חולין כח, א). וכל האוכל בשר שלא הוכשר על ידי שחיטה עובר באיסור תורה של 'אבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ב – הלכות השחיטה

הלכות שחיטה נאמרו למשה מסיני, שנאמר (דברים יב, כא): "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (חולין כח, א). בשחיטה צריך לחתוך את שני הסימנים, שהם הקנה והוושט. הסימנים הם מקורות החיים: הקנה הוא מקור החמצן, והוושט מקור … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ג – שחיטה ורחמנות

אף שמצוות השחיטה היא מצווה אלוקית שאין אנו יכולים להבין את מלא טעמה, ברור שיש בהלכות שחיטה ביטוי לרחמנות, וכפי שמבואר בספרו המקיף של הרב ד"ר לוינגר ('השחיטה וצער בעלי חיים'), שהשחיטה היא הדרך הקלה ביותר להמתת בעל חיים בלא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ד – השוחט

כל ישראל כשרים לשחוט, גברים ונשים, גדולים וקטנים, ואפילו יהודי שנכשל לפעמים באכילת טריפות (חולין ב, א; שו"ע א, א; ב, ב). אבל נוכרי ששחט, אפילו אם שחט כהלכה, שחיטתו פסולה והבשר נבלה, שרק מי שנצטווה על השחיטה – כשר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ה – ברכת המצווה

השוחט מברך תחילה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על השחיטה". ואם שכח ולא בירך, הפסיד את הברכה והשחיטה כשרה (שו"ע יט, א). העומד לשחוט בעלי חיים רבים, מברך ברכה אחת על כולם. ולא ידבר מעת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ו – הסכין

השחיטה צריכה להיעשות בסכין. מעיקר הדין מותר לשחוט בכל דבר תלוש, כאבן צור, זכוכית ועץ, ובתנאי שיהיו חדים וחלקים בלא פגם (חולין טו, ב; שו"ע ו, א-ב). אבל נוהגים לשחוט בסכין מתכת, מפני שחומר המתכת חזק ומתאים לחידוד הסכין. כל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ז – ולד ואפרוח הראויים לשחיטה

בהמה שהמליטה ולד, אם ידוע לנו שהשלים את כל משך תקופת עיבורו, מותר לשחוט אותו מיד. אבל אם לא ידוע לנו אם השלים את תקופת עיבורו, שהם תשעה חודשים לבהמה גסה (פר), וחמישה חודשים לבהמה דקה (כבש ועז), יש להמתין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ח – אותו ואת בנו

אסרה התורה לשחוט בהמה ובנה או בתה ביום אחד, שנאמר (ויקרא כב, כח): "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד". גם כאשר שחט תחילה את הבן או הבת, אסור באותו יום לשחוט את האם. איסור זה חל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

ט – כיסוי הדם

השוחט חיה או עוף חייב לכסות את דמם, שנאמר (ויקרא יז, יג): "וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל, וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר". אבל השוחט בהמה, אינו צריך לכסות את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

י – דרך הכיסוי

הכיסוי צריך להיות בעפר, היינו מה שנקרא עפר או שאפשר לזרוע בו זרעים שיצמחו. בכלל זה אדמה, חול, זבל, חרס טחון, אפר של דברים שנשרפו, נעורת של פשתן ונסורת של חרשים היוצאת מהעצים בעת שמנסרים אותם. אין מכסים בחול רטוב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה

יא – בעלי חיים שאינם צריכים שחיטה

בהמה, חיה ועוף טעונים שחיטה מהתורה, אבל דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה, ואין בהם איסור נבלה, טרפה ודם, ובכל אופן שמתו מותר לאוכלם. וגם אין בהם איסור אבר מן החי, לפיכך אין איסור לחתוך מהם אבר לרוחצו ולאוכלו בעודם חיים. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה יח - הלכות שחיטה | כתיבת תגובה