ארכיון הקטגוריה: פתח דבר

פתח דבר

תחילת סדרת 'פניני הלכה' בשכתוב ההלכות שנאמרו ב'פינת ההלכה' ששודרה מידי יום, בבוקר ובערב, ב'ערוץ שבע', החל משנת תשמ"ח. עיקר מגמתה של 'פינת ההלכה' היה להבהיר בקצרה הלכות עם טעמיהן לקהל השומעים. הפינות שודרו ברצף של סדרות בנושאים שונים, בלא קשר בין סדרה לחברתה. שלושה עקרונות הנחוני בעת הכנת 'פינת ההלכה'. הראשון, לפתוח כל נושא בהגדרת הכללים היסודיים ולבארם היטב. רק לאחר הדגשתם של הכללים לרדת אל הפרטים המעשיים. התורה מורכבת מכללים ופרטים ופרטי פרטים, ואחד מן הדברים שחשוב ללמוד הוא, לדעת להבדיל בין עיקר לטפל ובין כלל לפרט. טשטוש התחומים מעוות את דמותה הרעיונית של התורה, ו"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהשוו קטן וגדול" (שבת קיט, ב). השני, לגעת בשאלות מעניינות מהחיים, כדי לתת דוגמא מוחשית להשפעת הרעיונות הכלליים על פרטי החיים המעשיים. השלישי, להטעים את יסודות ההלכה ברעיונות אמוניים, מתורת האמונה והסוד, ולהגיש את הרעיונות בשפה ברורה והגיונית, כשהרעיונות האמוניים מובלעים בתוך הסברת יסודות ההלכה, ולבטא בכך את ההתאמה שבין יסודות האמונה וההלכה.

על פי הסדרות שנאמרו ברדיו נדפסו ארבעת הספרים הראשונים במסגרת סדרת 'פניני הלכה'. כרך א' נדפס בתשנ"ג וכרך ד' בתשנ"ח. בהכנה לדפוס נעשו שינויים קלים כדי לקרב את סגנון הדיבור לסגנון הכתיבה. אך כיוון שהדגש בהכנת ההלכות היה לקראת 'פינת ההלכה' ברדיו, כשכל הלכה הושמעה ביום אחר, לא היה הכרח להקיף כל נושא מכל צדדיו, ולכן בכל נושא ישנן הלכות שלא הוזכרו, וכמו כן ישנן חזרות או מקצת הסברה עם הלכה אחת ומקצתה עם הלכה אחרת, כפי המתאים לפינה יומית. מה שהיה טוב לפינה ברדיו היה חסרון בספרי הליקוטים, ולמרות שבמעבר לדפוס הסגנון שוכלל, עדיין החיסרון היה ניכר. בעקבות התגובות החיוביות של הלומדים בספרים התחזקה ההכרה בחשיבותם, וממילא בצורך להרחיב יותר בכל נושא. לשם כך בשנת תש"ס אספתי את כל ההלכות שהכנתי עד אז בענייני שבת בספר אחד. בשנת תשס"א זכיתי להוציא לאור את הלכות פסח, הוא הספר הראשון שנכתב מתחילתו ועד סופו כספר שמקיף באופן שיטתי נושא שלם. כשנוכחתי בחשיבותו לתועלת הלומדים, התחזקתי בעבודת כתיבת ההלכות. בשלהי תשס"ג, יצא הספר על הלכות 'תפילה', בתחילת תשס"ה 'תפילת נשים', ובאביב 'זמנים'. לאחר שנדפסו הלכות תפילה, נעשו הלכות תפילה שהובאו בכרכים א' וב' מיותרות והיה צורך להשמיטן. כיוון שכבר ניגשתי לההדיר מחדש את הכרכים הללו, ערכתי ספר אחד של ליקוטים בענייני העם והארץ (קיץ תשס"ה), ועוד ארבעה כרכים של עניינים שונים (חורף תשס"ו). וקראתים ליקוטים, מפני שאין בהם בירור של נושא שלם אלא נושאים שונים מלוקטים. תקוותי היתה שבמשך הזמן אזכה לבאר את כל הנושאים שבליקוטים במסגרת הספרים השלימים. הליקוטים על שבת התבטלו והפכו בשנת תשע"א לספר שלם (בשני כרכים). עם הרחבת הסדרה עוד ועוד נושאים שהיו בליקוטים עברו לספרים השלמים, וכך בשנת תשס"ח התבטל ליקוטים ד', וענייני החי והצומח שבו הצטרפו לחלק ג' שלפני כן הוקדש בדרך כלל לענייני משפחה.

עתה לקראת הוצאת הספרים על הלכות כשרות, בהם יבוארו ההלכות הקשורות לצומח והחי, שוב נותרו ההלכות הקשורות לענייני משפחה לבדן. כיוון שכבר היה צורך לשנות את הספר, הוספתי בו הלכות וביאורים שהספקתי לכתוב בשנים האחרונות בענייני נישואין, ועוד הלכות שונות, ובכללן הלכות אבלות וטעמן.

 

ב

ערכי המשפחה ניצבים במרכז עולמו של האדם, ובהתאם לחשיבותם ומרכזיותם הם כיום מותקפים מכיוונים שונים. בחברה המודרנית האדם נתפש כבודד, והמשפחה מכבידה עליו, פוגעת בחירותו לגלות את רצונותיו בחופש. כך ביחסי הורים וילדים, כאשר מצוות כיבוד הורים מותקפת על ידי העמדות הפסיכולוגיות המקובלות, עד מצב שמאשימים את ההורים בכל הסיבוכים הנפשיים של ילדיהם. יותר מזה, הנישואין עצמם מותקפים על ידי רעיון השוויון והפמיניזם. כך יוצא שבפועל, בחברה המודרנית, רוב הזוגות הנישאים מתגרשים, ורוב האנשים חיים במשך רוב חייהם הבוגרים בלא זוגיות נאמנה.

בעבר ערכי המשפחה היו בבחינת צורך קיומי, מפני שבלא משפחה אדם לא יכול היה לספק לעצמו את צרכיו החומריים ולהגן על עצמו, ולכן כל חברה אנושית העלתה על נס את ערכי המשפחה וקבעה לעצמה כללים וחוקים שעל פיהם המשפחה התנהלה. למעלה בקודש על פי הדרכת התורה, חיי המשפחה הודרכו כך שגם ירוממו את כל בני המשפחה לחיים ערכיים של תורה ומצוות. לעומת המצב בעבר, בחברה המודרנית היחיד הבוגר מסוגל לדאוג לעצמו בהשגת צרכיו החומריים והבילויים השונים שהוא מעוניין בהם. לא זו בלבד שאין הוא נזקק למשפחה, אלא שהיא עלולה להכביד עליו, לעכב את התקדמותו המקצועית, להפריע לו לבלות בלילות ובימים כאוות נפשו, לצרוך את כספו, לשלול את חירותו, לחייבו לדאוג להוריו לעת זקנותם, ולהשקיע עצמו בחינוך ילדיו. ערך החירות הוא אמנם קדוש, אולם בשימוש מוטעה הוא מחזק את העמדה האגואיסטית, הרואה את האדם כבודד, ופוגעת אנושות בערכי המשפחה.

עלינו לחזור ולהעמיק בערכי המשפחה ומצוותיה, כדי לקיימן לשם הערך הנשגב שבהן, הן ביחס של אדם להוריו, והן ביחס של אדם לברית הזוגיות המקודשת שעל ידה הוא נעשה אדם שלם, והן ביחסו לילדיו. לתפישה זו האדם אינו בודד אלא חלק ממשפחה, ואין בכך פגיעה בגילוי כוחות חייו וחירותו אלא העצמתן. אמנם כדי שכך אכן יהיה, צריך ללמוד את המצוות הללו באופן עמוק וללמוד לקיימן בשלימות.

בספר זה, כמו בספר 'שמחת הבית וברכתו' שיצא בשנת תשע"ד, תוך כדי לימוד המצוות וההלכות, יש ניסיון להתמודד גם עם משבר המשפחה ותיקונו.

 

ג

אני תפילה שאזכה לבאר את כל הלכות המשפחה בכשלושה כרכים, ובהם יבוארו ההלכות שמובאות בחלק אבן העזר משולחן ערוך, והסימנים הקשורים לענייני משפחה שבחלק יורה דעה.

כיוון שרוב ההלכות שבספר זה כבר נדפסו במהדורה הקודמת, והקונים הוותיקים עלולים להרגיש מקופחים, בקשתי מההוצאה למכור במשך שלושה חודשים לכל מי שיש בידו מהדורה ישנה של ליקוטים ג' – משפחה את הספר החדש במחיר עלות.

 

שלמי תודה

שלמי תודה לאבי מורי ואמי מורתי היקרים, ולאשתי שסייעה רבות בהוצאת הספרים ובירור הסוגיות. תודה מיוחדת לתלמידי הישיבה ותושבי הישוב הר ברכה, שבשיעורים שלמדתי עמהם נתלבנו כל ההלכות שמופיעות בספרי 'פניני הלכה', ובמיוחד בספר זה. שאלותיהם והערותיהם המחכימות הם אבני הבניין של 'פניני הלכה'. במיוחד עלי להודות לרב מאור קיים, לרב שלומי בדש, ולרב יונדב זר, שבמשך שנים רבות מלווים את הוצאת הספרים בהערות מחכימות והגהות. כמו כן עלי להודות לחברי הוותיק, החכם הכולל, הרב זאב סולטנוביץ', על עצותיו והערותיו המחכימות. וכן אודה לרב מאור הורוביץ על הגהותיו ואחריותו להוצאה המדויקת של הספרים.

כאן המקום להוקיר תודה לר' יעקב כץ (כצלה), מנהל 'ערוץ שבע',  לאבי מורי ולאמי מורתי יוזמי הקמתו, ואמי שניהלה את התוכניות מעת הקמתו. כמו כן תודה לר' יואל צור ור' יאיר מאיר, האחראים על האוניה והשידורים, שבמסירות נפשם על קיומו של 'ערוץ שבע', למרות כל הקטרוגים, זכו להרבות תורה בישראל, לקרב רחוקים לתורה ואהבת הארץ. ישלם ה' את משכורתם כפולה.

כמו כן אודה לר' דוד סעדה מנהל ישיבת הר ברכה בעבר ור' יעקב וינברגר מנהלה בהווה, ועמהם השותפים בניהול מכון הספרים והפעלתו בעבר ובהווה: ר' ישראל סעדיה, ר' שמואל אביטל, ר' אלון בעל צדקה, ר' יונתן בהר, ר' שלו קיים, ר' ישראל באום, הרב יוגב כהן, ר' חיים מרגוליס, ר' יונתן בוזגלו, קרן פוגל, הדס פדינקר.

אודה לה' שזיכני לעסוק בתורה וללמדה, ותפילתי שיזכני ה' ללמוד תורה לשמה, היינו לשם הבנתה, הוראתה והדרכתה לתיקון העולם כולו על כל מרכיביו, וכפי שלמדנו בנפש החיים (א, כב; ד, ג; ד, ז). ונזכה לראות בימינו את כל ישראל עוסקים בתורה ומקימים משפחות נאמנות ומפוארות, ותרבה האהבה והשמחה שבין איש לאשתו, כפי הראוי לבני זוג שמגלים את הניצוץ האלוקי האחדותי שלהם, ויזכו לברכה רבה בבנים ובבנות, נכדים ונכדות עוסקים בתורה ובמצוות, עד שתמלא הארץ דעה את ה' והעולם כולו יתוקן במלכות שדי.

 

אליעזר מלמד

אדר תשע"ח

 

 

 

 

לעילוי נשמת סבתנו שרה בת אהרון ורחל ז"ל

ערב פסח תרע"ט – יום הכיפורים תשע"ו

נדבת משפחת זר הר ברכה

פורסם בקטגוריה פתח דבר | כתיבת תגובה