חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

פתח דבר לפניני הלכה ליקוטים א

פתח דבר

אודה לה' שזיכני ללמוד וללמד בישיבה ובישוב הר ברכה. במיוחד גבר עלי חסדו, שלמרות המתח והייסורים המקיפים אותנו מהתנכלויות שונאינו מסביב, נתן לי כוח לעמוד על משמרתי בלימוד התורה הקדושה והרבצתה לרבים וכתיבת הלכותיה.

תחילת סדרת "פניני הלכה" בשכתוב ההלכות שנאמרו ב"פינת ההלכה" ששודרה מידי יום, בבוקר ובערב, ב"ערוץ שבע". עיקר מגמתה של "פינת ההלכה" היתה, להבהיר בקצרה הלכות עם טעמיהן לקהל השומעים. הפינות שודרו ברצף של סדרות בנושאים שונים, כל סדרה הוקדש לנושא אחד, בלא קשר לסדרות האחרות.

תנא דבי אליהו: "כל השונה הלכות בכל יום – מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר: הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות" (נדה עג, א). לימוד ההלכות בכל יום מורה על כי מהלך החיים על כל מרכיביו וכל זמניו קשור לאידיאלים האלוקיים המוגדרים בהלכה. ולכן השונה הלכות בכל יום, מקשר את הליכותיו הזמניות בעולם הזה – לעולם האמת והנצח, והוא בן עולם הבא. אלא שפעמים דברי ההלכה נראים ממבט ראשון כצווים יבשים המגבילים ועוצרים את זרימת החיים הטבעית. ובמיוחד בתקופה שעליה אמרו חז"ל: "חכמת סופרים תסרח, ואנשי הגבול, אלו תלמידי חכמים שמשימים גבול לדבריהם, ילכו מעיר לעיר ולא יחוננו". וכדי שדברי ההלכה לא יישמעו כך, השתדלתי להאיר מפעם לפעם את דברי ההלכה ברעיונות עמוקים ובהירים מטעמי המצוות, ולהראות איך דווקא ההלכה על כל דייקנותה נותנת את הביטוי המושלם ביותר לכל האידיאלים הגדולים שכל אדם בריא נכסף אליהם. ובעז"ה הדברים פעלו, ומעת לעת אני זוכה להיפגש עם אנשים שהתקרבו לתורה ומצוות דרך שידורי "פינת ההלכה".

שלושה עקרונות הנחוני בעת הכנת "פינת ההלכה". העיקרון הראשון, להתחיל בכל נושא בהגדרת הכללים היסודיים ולבארם היטב. רק לאחר הדגשתם של הכללים לרדת אל הפרטים המעשיים. התורה מורכבת מכללים ופרטים ופרטי פרטים, ואחד מן הדברים שחשוב ללמוד הוא, לדעת להבדיל בין עיקר לטפל, ובין פרט לכלל. טשטוש התחומים מעוות את דמותה הרעיונית של התורה, ו"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהשוו קטן וגדול" (שבת קיט, ב). העיקרון השני היה לגעת בשאלות מעניינות מהחיים, כדי לתת דוגמא מוחשית להשפעת הרעיונות הכלליים על פרטי החיים המעשיים. והעיקרון השלישי, להטעים את יסודות ההלכה ברעיונות אמוניים, ממקורות ספרי האמונה והסוד, ולהגיש את הרעיונות בשפה ברורה והגיונית, כשהרעיונות האמוניים מובלעים בתוך הסברת יסודות ההלכה.

על פי הסדרות שנאמרו ברדיו נדפסו שני הכרכים הראשונים של "פניני הלכה", הראשון בתשנ"ג, והשני בתשנ"ד. כאשר נעשו שינויים קלים בהעברת הדברים מסגנון דיבור לסגנון כתיבה. אך כיוון שהדגש היה על "פינת ההלכה" ברדיו, כשכל הלכה הושמעה ביום אחר, לא היה הכרח להקיף כל נושא הלכתי מכל צדדיו, ולכן בכל נושא ישנן הלכות חשובות ויסודיות, אבל יתכן שיהיו הלכות יסודיות או מעשיות שלא הוזכרו כלל.

לאחר שהתרבו הלומדים בספרים, התברר שיש רצון גדול ללמוד הלכה בדרך זו של הדגשת הכללים, וחיבורם אח"כ למעשה, והסברת היסודות שבהם בדרך ההיגיון ההלכתי כשהוא משולב עם הרעיון האמוני. והדבר בא לידי ביטוי בכרך ג' שנדפס בתשנ"ה, וכרך ד' שנדפס בתשנ"ח, שכבר בעת הכנת ההלכות ל"פינת ההלכה" ברדיו הושם דגש על כך שההלכות יודפסו בספר, ומתחילה נכתבו הדברים בלשון כתב, ויש בהם נושאים שלובנו באופן מקיף, כמו ברכות הראייה, אמירת אמת, הצלת נפשות, הפסקת הריון, תלמוד תורה, קדושת ס"ת ושמות קדושים, צער בעלי חיים, בל תשחית ועוד.

עם ההכרה בחשיבות לימוד ההלכה בדרך זו, הספר כבר הפך לעיקר, וכך יצא לאור בשנת תש"ס כרך א' של הלכות "שבת", תוך תקווה שבמשך השנים יצא לאור כרך ב', ובו יושלמו הלכות שבת. בשנת תשס"א הודפס הספר על הלכות "פסח", הוא הספר הראשון שנכתב מתחילה כספר שמקיף באופן שיטתי נושא שלם. וכשנוכחתי בחשיבותו לתועלת הלומדים (כבר בשנה הראשונה נדפסו ממנו יותר מחמשת אלפים ספרים) התחזקתי בעבודת כתיבת ההלכות. בשלהי תשס"ג, יצא הספר על הלכות "תפילה", ובתחילת תשס"ה "תפילת נשים". ובאביב "זמנים".

לאחר שנדפסו הלכות תפילה, נעשו כל הלכות תפילה שהובאו בכרכים א' וב' מיותרים, והיה צורך להשמיטם. כיוון שכבר ניגשתי לההדיר מחדש את הכרכים הללו, סידרתים מחדש תוך הכנסת שיפורים רבים. ראשית, צירפתי נושאים ששייכים זה לזה. כגון, הלכות שבין אדם לחבירו שבשלושת הכרכים הראשונים לכרך אחד. ועוד הוספתי נושאים רבים, שלא הצטרפו לכלל נושא שלם, כמו מקצת הלכות ברכת הנהנין, מעט הלכות כשרות, עוד הלכות שבין אדם לחבירו. ופעמים שהוספתי עוד הלכות ספורות לנושאים שכבר נדפסו, כמו בהלכות ציצית ותפילין. ואמנם בעז"ה אני מקווה לכתוב ולהדפיס את כל ההלכות הללו במסגרת שלימה, כמו למשל, כל הלכות שבין אדם לחבירו, כל ההלכות הנוגעות ללימוד תורה, חינוך ותשמישי קדושה, וכן הלכות כשרות, הלכות ברכות הנהנין, ואזי הספרים הללו יהפכו למיותרים. אלא שעד שאזכה לכך עוד יעברו שנים, וחבל שבינתיים לא יהיה ניתן ללמוד את הנושאים הללו, ועל כן בעצת חברים ותלמידים החלטתי להדפיסם תוך ציון שמם "ליקוטים", כדי להדגיש שאין כאן נושא שלם, אלא רק ליקוטי נושאים, שנדפסו באופן זמני, כדי לסייע לרוצים ללומדם עתה.

יש לציין כי בתוך ההלכות שבליקוטים הללו, ישנם נושאים שלובנו יותר בהרחבה, כמו הנושאים שבכרכים האחרונים, ויש שבקיצור, כמו אלה שבראשונים. וגם בין הנוספים עתה, יש שלובנו בהרחבה, כמו ברכת הפירות, ויש בקיצור, כמו הלכות תולעים.

במסגרת זו כבר יצא הספר ליקוטים בענייני "העם והארץ", שבו התוספות מרובות על מה שכבר היה קיים.

עוד אציין כי לפי התוכנית, יעברו עוד שנים רבות עד שאזכה להוציא בשלמות את הנושאים שבשלושת כרכי הליקוטים. אולם בעז"ה בשנים הקרובות אעסוק בהלכות משפחה, ולכן הפרדתי את הכרך הרביעי לעצמו, בעטיפה נפרדת, כדי שיובלט כי הוא עוד שייך לספרים הקודמים ובמהרה יחסית יוחלף בספר מקיף יותר, ורק לרוצה ללומדו עתה כדאי לקנותו.

 

שלמי תודה

שלמי תודה לאבי מורי ואמי מורתי היקרים, ולאשתי שסייעה רבות בהוצאת הספרים.

תודה מיוחדת לתלמידי הישיבה ותושבי הישוב הר ברכה, שבשיעורים שלמדתי עמהם נתלבנו כל ההלכות שמופיעות בספרי "פניני הלכה". שאלותיהם והערותיהם המחכימות הם אבני הבניין של "פניני הלכה". במיוחד עלי להודות לרב שלומי בדש, ולרב יונדב זר, שבמשך כל השנים מלווים את הוצאת הספרים בהערות מחכימות והגהות. כמו כן עלי להזכיר בתודה את חברי הוותיק, החכם הכולל, הרב זאב סולטנוביץ', על עצותיו והערותיו המחכימות. וכן אודה לרב מאור קיים, דוד ברלינר, יואל ברגר ונתן לוין על עזרתם המסורה להוצאת ספרים אלו.

כאן המקום להוקיר תודה לר' יעקב כץ (כצלה), מנהל "ערוץ שבע",  ולאבי מורי יוזם הקמתו, ולאמי מורתי שניהלה את התוכניות בו, ור' יואל צור ור' יאיר מאיר, האחראים על האוניה והשידורים, שבמסירות נפשם על קיומו של "ערוץ שבע", למרות הקיטרוגים הקשים והרדיפות מצד שליטים ושופטים, זכו להרבות תורה בישראל, לקרב רחוקים לתורה ואהבת הארץ. ישלם ה' את משכורתם כפולה. יהי רצון שמהרה תעמוד לישראל ממשלה טובה שתדע להעריך את תרומתם הכבירה של מנהלי "ערוץ שבע" לכלל ישראל, ותחזיר את שידוריו.

כמו כן אודה לר' דוד סעדה מנהל ישיבת הר ברכה, ועמו ישראל סעדיה, שמואל אביטל ויעקב וינברגר שסייעו בהוצאת הספרים לאור.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים שנזכה כולנו יחד ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי התורה מתוך שמחה והרווחה, ועם ישראל ישכון לבטח שקט ושאנן בכל מרחבי ארצנו הקדושה.

 

אליעזר מלמד

כסלו תשס"ו

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן