חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

פתח דבר לפניני הלכה מועדים

פתח דבר

א

אודה לה' שזיכני ללמוד תורה וללמדה, ומתוך הספר על השבת, שיצא לאור לפני כשנתיים, הנני משלים עתה את כתיבת הלכות מועדים, ובכללם הלכות יום טוב וחול המועד, ומנהגי חג השבועות. עניינו של חג הפסח כבר התבאר בספר בפני עצמו, ועניינו של חג הסוכות שפרטיו מרובים יחסית, יבואר בספר שיצא לאור בעז"ה עוד השנה.

השבת היא מקור קדושת הזמן, שקדושתה קבועה וקיימת, ומקדושתה נמשכת קדושת המועדים. גם מבחינת הלימוד, הלכות יום טוב נשענות על הלכות שבת, שאין בין שבת ליום טוב אלא צורכי אוכל נפש בלבד. לפיכך לא חזרתי על ההלכות שכבר נתבארו בהלכות שבת, אלא ביארתי תחילה את כללי מלאכות יום טוב, ולאחר מכן את ההלכות שבהן יש שוני בין שבת ליום טוב. וכל החפץ ללמוד הלכות יום טוב כראוי, צריך ללמוד תחילה הלכות שבת.

עניינם המיוחד של הימים הקדושים ובכללם החגים, שהקדושה מתגלה בהם בנשמה ובגוף, בסעודות ובלימוד התורה. וכן הורו חכמים על פי דיוק מהפסוקים, לחלוק את הזמן, חציו לבית המדרש וחציו לכם (פסחים סח, ב). כדי להעמיד את צביון החג על מקומו הראוי, הרחבתי בפרק הראשון בביאור הרעיוני וההלכתי של שני החלקים. וכן בפרק י' לעניין חול המועד.

 

ב

שמחת המועדים יתירה על שמחת השבת מפני שקדושת ישראל מתגלה בהם יותר, שישראל הם שמקדשים את הזמנים, וכל עניין המועדים נוסד על יחסו של ה' לישראל, שבפסח הוציאנו ממצרים, ובשבועות נתן לנו את התורה, וסוכות לזכר ענני כבוד שפרש עלינו בצאתנו ממצרים (כמבואר להלן א, ג). וכיוון שסגולת ישראל מתגלה בחגים, גם האחווה והאחדות שבישראל מתגלות בהם יותר. תחילה במסגרת המשפחתית, וכפי שנהגו ישראל לחגוג את החגים בקרב בני המשפחה. והמעגל מתרחב למצווה המפורשת לשמח בחג עניים ולהזמין לסעודה גלמודים (כמבואר להלן א, יא). ובזמן שבית המקדש היה קיים, היה המעגל מתרחב יותר, שכל ישראל היו עולים יחד לרגל, ושם היו נעשים כולם חברים (כמבואר להלן א, טו). עניינים אלו מבוארים בהרחבה בפרק הראשון, ובפרק יג העוסק בחג השבועות.

כיוון שעיקר קדושת החגים מתגלה על ידי ישראל, נצטווינו לשמוח בחגים יותר מאשר בשבת. ולכן הותרה בהם מלאכת אוכל נפש, כדי שישראל יוכלו להוסיף בשמחת הסעודות והחג. ובכך מודגשת מעלת ישראל, שלמרות שימים טובים אלו הם ימים קדושים, מותר להכין בהם מאכלים, כדי שישראל קדושים ישמחו ויתענגו בהם. וזה יסוד החילוק שבין הלכות שבת ליום טוב.

 

ג

כמו בספרים הקודמים, הקדמתי את הכללים לפרטים, ואת היסודות לענפים. כך בכלל הספר, כאשר הפרק הראשון הוא הקדמה כללית לעניין החגים שמבואר בפרקים ב-ט. ופרק י' הוא הקדמה להלכות חול המועד שנתבארו בפרקים יא-יב. וכך גם בכל פרק ועניין הקדמתי את הכללים לפרטים. נראה שבאופן זה הכל מתבאר באופן שלם יותר, הן היסודות ההלכתיים והן פרטי ההלכות, וכמובן שגם הרעיונות הרוחניים הפנימיים.

על פי מבט זה, בכל עניין אני מדגיש תחילה את מה שמוסכם על הכל, ובכך מתברר שהמחלוקות אינן חמורות כפי שנראות במבט ראשון. כך למשל ביחס למעמדן של מלאכות קצירה וטחינה, שלכאורה נראה שנחלקו הראשונים אם איסורן מהתורה ומדרבנן, אולם באמת הכל מסכימים שסתם קצירה אסורה מהתורה, הואיל והיא מיועדת לימים רבים, ובכלל זה ימי חול. כל המחלוקת היא רק בנוגע לקציר מצומצם לצורך יו"ט (להלן ג, ב). וכן במחלוקת לעניין 'מתוך', לכאורה ישנה מחלוקת עצומה, האם מתוך שהותרה הוצאה והבערה לצורך אוכל נפש הותרה לחלוטין או רק לדברים שיש בהם צורך. אולם באמת הכל מסכימים שהמבעיר או המוציא לצורך חול עובר באיסור תורה, המחלוקת אינה אלא במקרה נדיר שאין בדבר שום צורך זולת רצונו של האדם לעשות כך (להלן ג, ג, 2). וכן לעניין מוקצה, נראה לכאורה שנחלקו אם יו"ט חמור יותר, ובאמת כמעט כולם מסכימים שיו"ט חמור משבת, שכן סתם נולד אסור ביו"ט ומותר בשבת, המחלוקת האם מחמירים גם בדברים שמצד אחד לא חשב עליהם ומאידך לא דחאם מדעתו (להלן ו, ה-ו).

 

ד

השתדלתי להביא בגוף ההלכה את המקור העיקרי בגמרא או בשו"ע או ברמב"ם. כאשר מדובר בשאלה חדשה שנוצרה בעקבות תנאי זמננו, השתדלתי ללכת על פי כללי הפסיקה המקובלים, שניים מהם עיקריים: א' הלכה כרוב, אלא שאין הכוונה לרוב מקרי של ספרים, אלא שהולכים אחר דעה שמקובלת על רוב מניין ובניין של הפוסקים. ב' במקום שיש מחלוקת או ספק, אם הוא בדאורייתא הדין לחומרא, ובדרבנן לקולא. להלכות אלו ציינתי בדרך כלל מקור מספרי פוסקי זמנינו, כדי שיראה הלומד שהשיטה שכתבתי כעיקר כתובה להלכה בעוד ספרים. אבל לא מפני שמחבר פלוני כתבה נסמכתי עליה, שכן לפעמים אותו ספר בסוגיות אחרות אינו הולך בשביל המרכזי לענ"ד. הרי שאין הציון מהווה מקור אלא אסמכתא, ולפעמים הזכרתי ספר מסוים מפני שההלכה נתבארה בו היטב.

כאשר ישנם חולקים על השיטה המרכזית, אם שיטתם חשובה מפני משקלה ההלכתי או מפני שיש עדה שנוהגת כמותה, הזכרתי את דבריה בגוף הספר. כאשר על פי השיקול ההלכתי היא שיטה צדדית, הזכרתי את דבריה בהערות או בספר ההרחבות.

 

ה

בעקבות הגלות והפיזור נוצרו מנהגים שונים בעדות ישראל, כל קהילה על פי גדולי התורה שהנהיגו אותה. למסורת זו יש תוקף הלכתי כמנהג שיש לשומרו. לפיכך הזכרתי את מסורות הפסיקה השונות המקובלות בעדות ישראל, ובכך הספר מתאים לכל הלומדים מבני כל העדות.

אמנם יש לדעת שפעמים רבות מתוך טעות תולים מחלוקות אחרונים בחילוקי המנהגים שבין מנהגי ספרדים ואשכנזים, ואחר העיון מתברר שאין הדבר נכון ופעמים רבות גם בין פוסקי הספרדים והאשכנזים יש מחמירים ויש מקילים. במקומות אלו הזכרתי את הדעות השונות. במיוחד יש צורך להוסיף את מסורת פסיקתם של חכמי צפון אפריקה ותימן, שבספרים מסוימים מתעלמים מהם וכוללים אותם יחד עם שאר בני עדות המזרח. כך למשל בעניין ברכה על הלל בחול המועד פסח למנהגי צפון אפריקה (להלן ב, ז). וזמן הברכה על הנר (ב, ב), ומנהג רוב עולי תימן שלא לברך על הנר ביו"ט (ב, 1).

 

ו

הלכות חול המועד הינן מההלכות הקשות, שמחמת מורכבותן מעטים משקיעים עצמם בלימודן. אציין שני ספרים חשובים שביררו בדייקנות את פרטי הלכותיהם: 'שמירת שבת כהלכתה' לרב נויבירט, בפרקים האחרונים שבחלק ב'; ו'חול המועד כהלכתו' לרב פרקש. אמנם החיסרון הוא שמרוב פרטים קשה לראות את השיטה. בספרי השתדלתי ללבן את הכללים, ולבאר מתוכם את כל פרטי ההלכות. נלענ"ד שזוהי הדרך הראויה לליבון הלכה. בדרך זו גם ניתן לזכור יותר את ההלכות, ומתוך כך קל יותר לקיימן.

 

ז

אודה לה' שזיכני ללמוד וללמד בישיבה ובישוב הר ברכה. מהתושבים אני למד על השאלות ההלכתיות המלוות את חייהם, ועם תלמידי החכמים בישיבה, המבוגרים והצעירים, אני זוכה ללבן את הסברות וההגדרות, בשיעורי ההלכה ובדיונים שמתפתחים עם הר"מים והבחורים הלמדנים. בלא השילוב הזה, של בית המדרש עם חיי המעשה, לא הייתי זוכה לכתוב ספר זה.

בחסדי ה' עלינו, הישיבה הגבוהה בהר ברכה הולכת ומתגדלת בתלמידים כישרוניים, שקדנים ומעמיקים. זכיתי ללבן את הסוגיות וההלכות שמבוארות בספר בדיבוק חברים במסגרת שיעורי ההלכה היומיים שלי בישיבה, כאשר חלק מהתלמידים מגיעים לשיעור אחר שלמדו בעיון את מסכתות ביצה ומועד קטן וטור וב"י ושו"ע עם מפרשים בהלכות החגים. הלימוד עימם מחכים מאוד ואני מקווה שתוצאותיו הברוכות ניכרות בספר.

זכות היא לי לציין את שמותיהם של המסייעים בהגהת הספר: הרב מאור קיים, שיחד עם אחריותו על התלמידים השתתף בבירור כל הסוגיות כמעט, וחזר והגיה את כל הספר. הרב בראל שבח שהשתתף בליבון חלק מהסוגיות וחזר והגיה את כל הספר, הרב אורן דחבש שהשתתף בליבון סוגיות חול המועד, והרב יונדב זר שסייע בהגהת כל הספר וליבון מקצת הסוגיות, וכן הרב גור גלון שהשתתף בליבון מקצת הסוגיות.

כאן המקום להודות לר' מאור הורוביץ על סיועו בכל מלאכת ההגהה התוכנית והלשונית וסידור הספר לדפוס. וכן תודה לר' נתנאל רוזנשטיין על כתיבת המפתח, ולר' נתן לוין ור' אביעד רחימי על הסיוע בהגהות. וכן תודה לרב זאב סולטנוביץ' שסייע בעצות והארות. וכן תודה לר' דוד ויצ'נר, ר' אהרן פרידמן, ר' אהרן גרוס, ר' אלישיב גרוסר, ר' אלישע הנשקה, ועמהם שאר תלמידי הישיבה שהשתתפו בשיעורים ונטלו חלק בהגהות. ומתלמידי יותר מכולם.

 

ח

גם לכרך זה יצטרף כרך 'הרחבות', ובו מקורות נוספים וביאורים, במיוחד בנושאים שיש בהם חידוש. כרך זה יודפס יחד עם ההרחבות להלכות סוכות, שיודפסו בעז"ה בקיץ הקרוב. ואם נזכה, בכרך זה יודפסו גם ההרחבות להלכות ימים נוראים.

ספר ההרחבות אינו מלובן כ'פניני הלכה', והוא נכתב מתוך הצורך להשיב על שאלות הלמדנים שמתעמקים בספרי פניני הלכה, ומרבים לשאול על המקורות להלכות ועל הסברות שבבסיסן. אין בספר ההרחבות שיטתיות. לעיתים הובאו בו הסברים רחבים ומעמיקים, ולפעמים רק ציון של מספר מקורות מצומצם לנושא. לעיתים גם הרחבות לנושאים המחשבתיים שבספר נכנסו בו בהרחבה. כיוון שכרך ה'הרחבות' אינו מרחיב באופן שיטתי ומלובן את כל ההלכות, ביקשתי שלא ימכרוהו יחד כסט אחד עם 'פניני הלכה', אלא רק למעוניינים בו.

הננו זוכים ובין כתלי הישיבה הולכים וצומחים לתפארה תלמידי חכמים חשובים שמתרגלים לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, בדייקנות ובעיון. זכיתי לשתפם בכתיבת ההרחבות, וכפי שאציין בכל הרחבה את שם הרב שהשתתף בכתיבתה. והם: הרב מאור קיים, הרב אורן דחבש והרב בראל שבח.

 

ט

שלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ורב הישוב, ולאמי מורתי, שכל יסודות תורתי והשקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לענבל אשתי היקרה שמקדישה את כל כוחותיה להגדלת התורה ולהאדרתה, להצלחת הלימוד ולהוצאת הספרים לזיכוי הרבים. יהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, מתעלים בלימוד התורה וקיום המצוות, מקימים משפחות טובות ומפוארות, ומרבים אמת, חסד ושלום עד עולם.

אוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה והדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר מנהל הישיבה, ר' ישראל באום האחראי על הדפסת הספרים והפצתם, ולקודמים להם בהנהלת הישיבה והדפסת הספרים, ר' יעקב כץ, ר' דודו סעדה, ור' ישראל סעדיה. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלך רחמן, שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים, ותבנהו מהרה ותגדל כבודו. אבינו מלכנו, גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה, והופע והנשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך בשלוש פעמי רגלינו. והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום, לשמחה ולששון, כאשר רצית ואמרת לברכנו.

 

אליעזר מלמד

אדר תשע"ג

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן