חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

פתח דבר לפניני הלכה תפילה

פתח דבר

אודה לה' שזיכני ללמוד וללמד בישיבה ובישוב הר ברכה. במיוחד גבר עלי חסדו, שלמרות המתח והיסורים המקיפים אותנו מהתנכלויות שונאינו מסביב, נתן לי כוח לעמוד על משמרתי בלימוד התורה הקדושה והרבצתה לרבים וכתיבת הלכותיה.

בספרים הקודמים נדפסו מקצת ההלכות שבספר זה, אולם כדי שהספר יכלול את כל הלכות תפילה של ימות החול, חזרתי עליהם כאן, בתוספת והרחבה. בכרך א' נדפסו הלכות ק"ש ומקצת הלכות תפילת עמידה, וכאן הובאו ביתר הרחבה הן ביסודות והן בפרטי הלכות. בכרך ב' נדפסו הלכות השכמת הבוקר ונטילת ידיים שחרית וברכות השחר והתורה, וכאן הובאו במעט הרחבה. הלכות קריאת התורה שבכרך ב' והלכות כהנים וברכת כהנים שבכרך ג', הובאו כאן בקיצור, ובהוספת פרטי הלכות.

בהערות השתדלתי לקצר ולציין את עיקרי המקורות והנימוקים, כדי שלא להכביד בפרטים. בציון המקורות מספרי האחרונים, אם ישנו אחרון שעל שמו נקראת השיטה, הזכרתי את שמו. וכאשר אחרונים רבים עומדים בשיטה אחת, ציינתי בעיקר את הספרים המפורסמים, ובראשם שו"ע, מ"ב וכה"ח, ועוד ספרים מאוחרים שמרכזים בתוכם מקורות מספרים רבים, שעל ידם יוכל המעיין למצוא את מירב המקורות הקודמים, ומהם ספרי יבי"א, יחו"ד וילקוט יוסף, והלכה ברורה (אף הוא מבנו של הגרע"י), שבהם פסקים ומקורות רבים. אגב פעמים רבות ציינתי לעיין ב"ברור הלכה" על מסכת ברכות, שבהוצאת מכון "הלכה ברורה", שליד ישיבת "מרכז הרב", ששם ישנו סיכום תמציתי ומדויק של סוגיות הגמרא עד ההלכה. בין הספרים שנדפסו לאחרונה והפניתי אליהם מפני שכלולים בהם מקורות רבים, הם: "אשי ישראל" שהוא ספר מפורט ומדוקדק בעיקר למנהגי האשכנזים; "פסקי תשובות", והוא ליקוט וסיכום משובח של דעות האחרונים על סדר שו"ע, והנוגע לענייננו, על ח"ב ממ"ב. ובענייני הזמנים, נעזרתי בספר הבהיר "הזמנים בהלכה" לרב בניש. יש לציין כי כאשר כתבתי עיין, הרי שהדברים המובאים שם אינם כפי שכתבתי, או שיש בהם תוספת על מה שכתבתי.

הלכות תפילה לנשים יובאו בעז"ה בספר מיוחד.-

בי"א שבט תשס"ב, בהיותו בן תשעים ושש שנה, נפטר סבי, רבי דוד מלמד ז"ל. כמי שקיבל חינוך חסידי, עבודת התפילה היתה חשובה ויקרה אצלו מאוד. מדקדק היה בכבודה של התפילה, בכל שבת נהג לומר את כל ספר תהילים, ובתפילות הימים הנוראים היה מתרגש ובוכה חרש בתפילתו. בעקבות המהפכה הקומניסטית שהתרחשה בנעוריו, נפסקו לימודיו של סבא בישיבה. בן שש עשרה עלה ארצה עם הוריו ואחיו הצעירים, ומאז נשא בעול דרך ארץ ועסק בפרנסת משפחת הוריו, ואח"כ משפחתו תוך קביעת עיתים לתורה. וכך המשיך בעבודתו על מכונות הדפוס עד הגיעו לגיל שמונים ושבע. כל ימי אביו הקפיד סבא לגור בקרבתו, בתל אביב, כדי שיוכל לכבדו, ולסייע לו בחסדיו וצדקותיו. ואף אחרי מותו המשיך בניהול קופת גמ"ח, והיה גומל חסדים לזקנים ומלוום לבית הכנסת ומסייע בידם. גם הספיק לסיים כשש פעמים את הש"ס במסגרת הדף היומי.

זכה סבא לשאת את סבתא רעיה ז"ל לאשה, שהיתה אשה בעלת שאר רוח. אביה, הרב אליהו אפשטיין, נשלח על ידי מרן הרב קוק לבלפוריה שבעמק יזרעאל, לשמש בקודש כרב ושוחט. זכו סבא וסבתא לגדל את כל ילדיהם ונכדיהם וניניהם לתורה למצוות ולמעשים טובים, ורבים מהם מיישבים את ארצנו הקדושה ביהודה ושומרון.

אחר שיצא סבא לפנסיה, סידר לעצמו סדר יום עמוס בשיעורים ותפילות ואמירת תהלים, ובו המשיך עד ימיו האחרונים. יהי ספר זה זכרון לעבודת תפילתו ולעילוי נשמתו.

שלמי תודה לא"מ הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ורב הישוב, ולאמי מורתי, ולאשתי היקרה, ויהי רצון שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו עד עולם. תודות נוספות לר' יעקב כץ (כצלה), מנהל כללי של מוסדות בית אל, הר ברכה וערוץ שבע, ועימו מנהל ישיבת הר ברכה ר' דוד סעדה. שהש"י יתן להם כח להצליח בעבודתם וימלא כל משאלות ליבם לטובה.

ואוסיף להודות לתושבי הישוב הר-ברכה ת"ו ולתלמידי הישיבה, שבמשך השיעורים שלמדנו נתלבנו רוב העניינים שבספר, ואף הם שותפים בו. במיוחד עלי להודות לרב יונדב זר שסייע רבות בהגהות ובהערות מחכימות, ועימו הרב שלומי בדש. וכן לר' גלעד רוזיליו שהגיה את הספר וכתב את המפתח שנדפס בסופו.

אליעזר מלמד תשס"ג

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן