ד – מעלת סעודת היום

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-07-04/

ד,א – מדוע סעודת היום חשובה מסעודת הלילה

פסחים קה, א: "כבוד יום וכבוד לילה – כבוד יום קודם". רש"י: "אם אין לו יין הרבה לסעודה אחת, או מיני מגדים, יניחם עד היום". וכתב ערוך השולחן רפט, ב: "והטעם דכבוד יום קודם, נ"ל משום דעיקרי הסעודות הם ביום ולא בלילה [עתו"ס שלהי עבודה זרה עו. ד"ה בת יומא]. ועוד דבלילה הלא אכל ביום בערב שבת, ואי אפשר להיות הסעודה חביבה עליו כביום השבת. ועוד דבמקדש היתה עיקר הקדושה הניכרת ביום שהקריבו בו קרבן מוסף ולא בלילה שלא היתה שום עבודה של שבת. ועוד דעיקר תוקף הזמן הוא ביום כדאיתא בשבת [פ"ט:] בויכוחו של יצחק לעתיד לבא, דל פלגא דלילותא וכו' ע"ש. ובעירובין [ס"ה.] אנן פועלי דיממא אנן, עיין שם".

ומהר"ש סיריליאו (על הירושלמי ז, ה) כתב שני טעמים: א) מפני שמצוות עונג שבת נאמרה לענין יום השבת בפרשת המן, שנאמר (שמות טז, כה): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה".
ב) נס השבת שהמן לא הבאיש היה ניכר דווקא ביום.

ד,ב – האם יש עונש למעדיף סעודת ליל שבת

גיטין לח, ב: "שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה סעודתא בערב שבת, ושתיהן נעקרו". רש"י: "בערב שבת – בלילי שבת, ואין כאן כבוד שבת דקיימא לן כבוד יום קודם לכבוד לילה, והם היו מתכוונים בשביל ביטול בית המדרש. ואיכא דמפרשי בערב שבת ממש וכן בכל יום מרוב עושר, אבל בהא מיהא איכא איסורא שיכנס לשבת כשהוא שבע בלא תאוה". גם רשב"א ורמב"ן בחידושיהם שם הביאו את שני הפירושים.

וביש"ש שם כתב שיש לחוש לשני הפירושים, וכפי שכתב בשמו גם בשערי תשובה רעא, א: "וכתב ביש"ש דגיטין, שקורא תגר על שאין נזהרים בזה ואדרבה מוסיפין בליל שבת כו'. ואני גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת שהוא דבר חשוב ומסוים, ואז אפי' יעשו בשבת כמה מעדנים לא ישוו לסעודת שחרית שיש בה דגים. עכ"ל".

ד,ג – האם אפשר לקיים את הסעודה העיקרית בסעודה שלישית

נראה שגם אם מקיימים את הסעודה החשובה בסעודה השלישית, יוצאים, שהעיקר הוא כבוד יום. אמנם בתוס' פסחים קא, א, כתב שסעודת ערבית ושחרית הם עיקר כבוד שבת, ולכן אפשר לצאת ידי סעודה שלישית במיני תרגימא (ועיין להלן ז, ה, א-ב). ועיין בשש"כ נד, הערה סא, שהביא בשם ספר מנוחה נכונה, שלא יפה עושים הנוהגים לקיים את הסעודה העיקרית בסעודה שלישית. והוסיף בשש"כ שלכאורה ממ"ב תמד, יד, משמע להיפך, ששם כתב לעניין ערב פסח שחל בשבת, שיש נוהגים לאכול בבוקר מאכלים קרים, ובסעודה שלישית תבשילים חמים בכלים של פסח. הרי שאפשר שהסעודה החשובה אף תהיה בלא לחם. ונלענ"ד שאפשר ללמוד מהרמב"ם (שבת ל, י), שמנהג צדיקים לעשות סעודה שלישית חשובה יותר, וז"ל: "כך היה מנהג הצדיקים הראשונים, מתפלל אדם בשבת שחרית ומוסף בבית הכנסת ויבוא לביתו ויסעוד סעודה שניה, וילך לבית המדרש יקרא וישמע עד המנחה, ויתפלל מנחה ואחר כך יקבע סעודה שלישית על היין ויאכל וישתה עד מוצאי שבת". ומשמע שאם היו אוכלים בסעודה שנייה הרבה, היו מתקשים ללמוד כל היום. ומנגד לגבי סעודה שלישית כתב שגם ישתה, ומשמע ממילא שגם יאכל יותר. וכ"כ הרב נבנצאל בהערה לסי' רצ, ב, שמהרמב"ם (יו"ט ו, יט) משמע שכבדו את השבת בסעודה שלישית יותר מבסעודה שנייה.

פורסם בקטגוריה פרק ז - סעודות השבת ומלווה מלכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן