הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – מדיני אוהל

ה,א – בדיני אוהל

בעניין סתירת אוהל ארעי בשינוי הסדר, כתבתי שמותר, כמובא בשש"כ כד, כב. ובחזו"א נב, ז, כתב להחמיר, מפני שאין לדעתו סדר בפירוק. ואין נראה. ובכל אופן ספק דרבנן להקל.

מותר להניח ספרים בצורת אוהל, כי אינו צריך את האוויר ששם (שו"ע שטו, ז). לעניין הכנסת מגירה לארון, עיין להלן טו, ז, ו.

ה,ב – העמדת אוהל שצריכים לאווירו ודין העמדת שולחן (הערה 4)

לדעת ר"ת (שבת קלח, א, תוד"ה 'כסא'), הגה"מ (כב, ר), סמ"ק (מצוה רפב) ורא"ש (ביצה ד, יא), האיסור הוא רק כאשר מעמידים בשבת מחיצות ועליהם גג, אבל אם היו שם מחיצות לפני שבת, או שהעמידו עמודים ולא מחיצות, אין איסור להעמיד עליהם גג שאינו מיועד להגן.

ולדעת הרשב"א (קלח 'אבל'), הר"ן (נו, ב, 'וכתבו בתוספות'), והמ"מ (כב, כח), אין איסור אוהל תלוי במחיצות אלא רק בעשיית הגג, ובלבד שיהיה צריך לחלל שתחתיו. וכתב בבאו"ה שטו, ג, 'מטות', שלכתחילה יש לחוש לרשב"א ודעימיה.

ולדעת התוס' המובא ברשב"א, והטור (סעיפים ג, ז), האיסור הוא רק כאשר מתקיימים שני התנאים: א) העמיד תחילה בשבת מחיצות. ב) צריך את האוויר שמתחת. וכן נפסק בשו"ע שטו, ג.

ומכאן לדין העמדת שולחן שאין ברגליו טפח. לר"ת ודעימיה, ולשו"ע ודעימיה, פשיטא שאין איסור. אולם השאלה לפי הרשב"א שסובר שגם כשאין מחיצות, אם צריכים את האוויר שמתחת יש איסור, לכאורה צריך להקפיד להעמיד תחילה את הפלטה ואח"כ להכניס את המחיצות. שכן צריכים את האוויר שמתחת כמקום לרגליים. אולם הרשב"א עצמו כתב שבשולחן אין צריך את האוויר שמתחת. ותמה עליו במאמ"ר שטו, ו, שהרי החלל מועיל לרגליים. ויש שביאר שהואיל ואין כל הגוף נכנס שם, אין השולחן נחשב כאהל (אשמרה שבת ע' מה). ויש שביאר שהואיל ועיקר שימושו מעליו, מה שמתחתיו אינו נחשב (נחלת שבת ע' קצה). ומ"מ אם נתחשב בדעת הרשב"א לבדו לפי סברת המאמ"ר, טוב להניח תחילה את הפלטה ואח"כ את הרגליים. אולם מעיקר הדין אין צריך להחמיר, שכן המחלוקת בדרבנן, ולכן השו"ע עצמו פסק כשיטה המקילה ביותר.

ה,ג – איסור כיסוי חבית גדולה

כפי שלמדנו אסור לכסות חבית גדולה. ומהי חבית גדולה, כתב בשלחן עצי שיטים (מלאכת בונה), שהיא חבית שמחזיקה ארבעים סאה וקוטרה כשתי אמות (כן הובא במנו"א ח"ג כג, סוף הערה 36). ואת טעם האיסור ביאר החזו"א (נב, י), שע"י שהכלי רחב מאוד, המחיצות נראות רחוקות ואינן מצטרפות זו לזו, וכאשר מכסים אותם הופכים את המחיצות לחטיבה אחת עם הגג, ונחשב כאילו עשה את המחיצות והגג כאחד.

ובקדירה שאינה גדולה, כתב מ"ב שטו, מח, בשם פמ"ג וח"א, שאם נטלה והניחה באיזה מקום, אסור להניח עליה אח"כ מכסה, כאשר יש חלל טפח בין האוכל למכסה, שיש בזה איסור אוהל ארעי, שכן הניח תחילה מחיצות ואח"כ גג. ואם היה למכסה ידית, יש להקל (רשז"א בשש"כ כד, הערה עב).

ולחזו"א (נב, י), בכל אופן אין בזה דין אוהל, כי המעביר קדירה לא העמיד את המחיצות, שכן הן היו גם לפני כן כצורתן. ועיקר העברת הקדירה למטרה אחרת. וכן הלכה. (ועיין גם במנו"א ח"ג כג, יז-יח, וארח"ש ט, מו).

תפריט