ד – מלאכת אוהל מהתורה ומדברי חכמים

פורסם בקטגוריה פרק טו - בונה סותר בבית וכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-15-04/

ד,א – אוהל קבע ואוהל ארעי וכמה זמן הוא ארעי

למדנו בשבת קלח, א, שאוהל קבע אסור מהתורה וארעי אסור מדרבנן. וכן בביצה לב, ב: "בנין קבע אסרה תורה, בנין עראי לא אסרה תורה, וגזרו רבנן על בנין עראי משום בנין קבע. והכא (בצידוד אבנים של בית הכסא), משום כבודו – לא גזרו ביה רבנן".

ולא הגדירו הפוסקים כמה זמן הוא ארעי וכמה קבע. בפשטות משמע שקבע הוא לטווח ארוך, מעין כתיבה האסורה מהתורה, שמחזיקה זמן (כדברי הרשב"א שבת קטו, ב 'הא דאמרינן', "דמקיימי קצת, עד שדרכם של בני אדם לכתוב בהן דברים שאינם עשויים לקיימן לעולם, אלא זמן אחד כספרי הזיכרונות וכיוצא בהן". והביאו להלכה בבאו"ה שמ, ד, 'במשקין'). ובמ"ב שטו, לב, כתב שקבע מתקיים "כמה ימים", וכ"כ שם לה, ושעה"צ ו. וכיוצא בזה כתב בארח"ש ט, א. אמנם מדברי שו"ע שטו, א, משמע שמחיצה העומדת שבעה ימים עדיין נחשבת ארעית, שכתב שמחיצה ארעית המתרת אסורה, והדוגמא לכך, מחיצת סוכה. וכ"כ ביכורי יעקב (לסי' תרכו), ועטרת חכמים ו'. וכ"כ במנו"א ח"ג כג, 15, שרק משמונה ימים ומעלה אפשר לומר שתחשב קבע. וכעין זה כתבתי בספר שהיא מחזיקה "ימים רבים".

ד,ב – מדיני תוספת אוהל ארעי

כשם שפריסת טפח מערב שבת מתירה להמשיך לפרוס אוהל ארעי בשבת, כך אם היו שם קנים שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים הרי דינם כלבוד, ונחשבים כהתחלה של גג או מחיצה, ומותר להוסיף ולהעמיד עליהם מחיצת ארעי.

טפח לפי ר"ח נאה אליבא דהרמב"ם ורוה"פ – 8 ס"מ, אבל לחשבונות מדויקים אליבא דהרמב"ם ורוה"פ 7.6 ס"מ (מדות ושיעורי תורה ה, יח).

הנחת יריעה מגולגלת על עמודים, אף שרחבה טפח, אינה נחשבת התחלה של טפח, ורק אם יתחילו לפורסה טפח, מותר יהיה להמשיך לפורסה. כך משמע מעירובין קב, א, וכ"כ בב"י ושו"ע שטו, ב. וי"א שצריך להמשיך את פריסת האוהל דווקא מאותו הטפח (שש"כ כד, ו).

מותר לפרוס על סכך הסוכה ניילון להגן מהגשמים, שזה רק תוספת ארעית על אוהל שכבר קיים. וכ"כ בארח"ש ט, כז.

לעניין תיקון עירוב בקשירה ארעית, שהיא מחיצה המתרת, ויש שהתירוה לצורך רבים, עיין להלן כט, ח.

דין אוהל שילדים עושים משמיכות ואוהל מלגו כתב בארח"ש ט, יב-יג, והוא פשוט. וכ"כ בנחלת שבת פ"ב ז, שאסור לילדים לעשות אוהל משמיכות.

ד,ג – האם מותר לסתור אוהל ארעי בהשארת טפח

מותר לסתור בשבת את התוספת לאוהל ארעי שהוסיפו בשבת, אבל אסור להסיר אוהל ארעי שהיה פרוס מערב שבת. ולדעת אבנ"ז ריא, לד, אם ישייר שם טפח – מותר. ולחזו"א נב, ז, גם אם ישייר טפח – אסור. וכ"כ במנו"א כג, נג, וארח"ש ט, לד.

ד,ד – אוהל משופע וטלית כפולה

מיטה שקבוע מעליה מוט, ותלה עליו סדין שמשתלשל לשני צדדי המיטה ומכסה אותה. אם היה למעלה גג טפח, או שבתוך שלוש טפחים מלמעלה התרחבו היריעות עד שהיה ביניהן רוחב טפח, הרי זה אוהל לכל הדעות. ואם עשאו לקבע – האיסור מהתורה, ואם לארעי – האיסור מדרבנן.

ואם לא היה שם רוחב של טפח, לדעת רש"י (שבת קלח, א-ב), והרא"ש (כ, ב), גם אם עשאו לקבע אין בזה איסור. וצריך לבאר, שאם היתה נועדת למחיצה, כיוון שהיא קבע אסורה מהתורה. אלא שהטלית הכפולה נועדה כאוהל, והואיל ואין בה תנאי אוהל כלל, שאין בה גג, אין בה איסור.

ולדעת ר"ח (קלח, א) והרי"ף (נו, ב) והרמב"ם (כב, כט), למרות שאין בגג טפח, אם עשאו לקבע אסור מדרבנן, שמא יעשה אוהל שיש בגגו טפח. והבינו האחרונים, שאם אין בגגו טפח וגם נעשה ארעי, אין בו איסור. כ"כ מאמר מרדכי שטו, ח,  פמ"ג (משב"ז ח בסופו) וחזו"א. ופסק בשו"ע שטו, ח, כדעת הרמב"ם. וכ"כ שש"כ (כד, א-ג).

אמנם כתב במ"ב לה, שלפמ"ג, גם רש"י ורא"ש יודו שלמרות שאין שם גג אם עשאו קבע, שאסור מדרבנן. נמצא שלפמ"ג נחלקו רק בהסברת המקרה של טלית כפולה (שבת קלח, א) ולא בדין למעשה.

פורסם בקטגוריה פרק טו - בונה סותר בבית וכלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן