ג – קבלת מוצרים מחנות ומסעדה

פורסם בקטגוריה פרק כב - צביון השבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-22-03/

https://ph.yhb.org.il/mp3/01-22-03.mp3

ג,א – לקיחת מזון מחנות של נכרי

כתב בשועה"ר רנב, יג, שכשם שמותר לקחת מוצרי מזון מחנות של יהודי בלא להזכיר עניין קנייה ותשלום, כך מותר לקחת גם מחנות של גוי, למרות שהיא פתוחה בשבת, והנכנס נראה כקונה. וכן משמע ממ"א רנב, טו. ובמ"ב רנב, לג, הביא את דעתם והוסיף שהתוספת שבת ופמ"ג מפקפקים כי הוא עובדין דחול. ובשש"כ כט, הערה נ, כתב, שצריך עיון למה אין בו משום מראית עין.

כתב ביסודי ישורון (מערכת הלכות שבת עמ' 371- 372, בשם שו"ת זקן אהרון לג, ושו"ת מחזה אברהם), שאסור ליהודי לשבת בחנות של נכרי, כי הוא נראה כעוסק במקח וממכר. ואם הוא נכנס לחנות לצורך דיבור בענייני מצווה, כתב במחזה אברהם שלדעת המ"א (צ, כו), שסובר שמצווה דוחה חשד, מותר, אולם לדעת מהר"י ברונא (לח), שייך חשד גם בשעה שעוסק במצווה ואסור.

ג,ב – נשיאת המאכלים כדרך חול כדי למעט בהילוך

במשנה ביצה כט, ב: "המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה (משום שנראה כמעשה חול לשאת משאות, רש"י), אבל מביא הוא על כתפו או בידו". ובגמרא ל, א: "תנא: אם אי אפשר לשנות – מותר". רש"י: "כגון שזימן אורחים הרבה וצריך להביא הרבה ביחד – מותר".

והקשו התוספות 'המביא' מהמשנה בשבת קכו, ב, מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה? ותירצו שיש חילוק בין שבת ליום טוב, שבשבת אסור לטלטל מחוץ לחצר, ואין חשש שהרואים יחשדו בו שהוא נושא משאות לצורך חול, ולכן עדיף לשאת הרבה יחד כדי למעט בהילוך. ואילו ביום טוב שמותר לטלטל יש חשש שיחשדו שמביאם לצורך חול, ולכן צריך לשנות. ע"כ. וממילא לשיטתם במקום שיש עירוב ונושאים את המאכלים ברחוב, גם בשבת אסור לשאת כדרך חול. ומנגד כאשר הוא נושאם בחצרות במקום שאינו נראה כעוסק במסחר – מותר (מ"ב שכג, כה, עפ"י האחרונים).

ודעת הטור שכג, ה, ששבת ויו"ט שווים, ובשניהם אסור להביא בקופה ובסל, משום שעצם הבאת הכדים בסל ובקופה היא עובדין דחול בלי קשר לרואים, ולכן אפילו בבית אסור. ומה שמובא במשנה בשבת שמותר בסל ובקופה, מדובר במקרה שיש לו אורחים (כן בארו שער המלך על הרמב"ם הלכות יו"ט ה, א, ומשחא דרבותא, וכן נראה מהמשנה שם).

בשו"ע שכג, ה, כתב את הטור בסתם ואת התוספות בי"א, ונראה שפסק כטור, וכ"כ החיד"א בשיורי ברכה ב. וא"כ אסור להעביר בשבת ממקום למקום בקבוקים ומאכלים בתוך סל כדרכו בחול אפילו במקום שאין רואים, אלא יביאם בידיו כדי שישנה מדרך חול. ורק כשממהר לצורך אורחים מותר להביאם בסל.

והרמ"א תקי, ח, פסק כתוספות, שהאיסור לשאת בסל ובקופה הוא דווקא כשמוליכן במקום שרואים אבל במקום שאין רואים עדיף בסל ובקופה כדי למעט בהילוך.

ובשו"ת שבט הקהתי קעב, התיר להביא בשבת ממקום למקום קרטונים של בקבוקי יין ומשקאות גם במקום שרואים, ואין צריך לפתוח את הקרטון ולהביאם אחד אחד, משום שלא אסרו לתת בארגז אלא כדים שאין שופכים מהם ישירות לכוס אלא שופכים מהכד לכלי אחר וממנו לכוס, וכשמביא כמה כדים בתוך קופה נראה כמכין לחול. מה שאין כן בקבוקים (המכונים בגמ' לגינין) לא מצאנו שאסרו, שהואיל ושופכים מהם ישירות לכוס, המביאים אותם אינם נראים כמביאים לימות החול אלא כמכינים לסעודה. ועוד דייק מרש"י על הגמ' בביצה שהאיסור הוא ליתנם בקופה ולשאת אותם, אבל אם הם כבר מונחים בתוך הקופה מלפני יו"ט אין חשש להביאם, והביא שכ"כ השמחת יו"ט על מסכת ביצה.

עוד יש להוסיף, שכיום אין רגילים לשאת משאות בלא עזרה של רכב, ולכן כל הרואה שנושאים מאכלים בשבת יודע שנושאים אותם לצורך הסעודה, ואין זה נראה כמעשה חול, ואפילו ברחוב היה אפשר להקל, ולכל הפחות אפשר מכוח סברה זו להקל במקום שאין רואים.

ולכן כתבתי להקל במקום שאין חשש שיחשדו בו, ולא הזכרתי דעת המחמירים כי אולי גם הם מסכימים להקל מהטעמים שהוזכרו. בנוסף לכך המחלוקת בדברי חכמים. והמדקדקים לנהוג כעיקר כוונת השו"ע, מחמירים בזה. וכפי שכתב בילקוט יוסף שכג, ד.

ג,ג – הכנת פתקים עם שמות הלקוחות והכנסתם לספר לפי מספר העמוד

בשש"כ כט, כה, אסר להכין פתקים עם שמות הלקוחות ולהכניסם לספר במספר העמוד שמתאים לגובה סכום הקניה, משום מקח וממכר. ובספר מגילת ספר (בקונטרס שמירת שבת כט, יד, לרב אוריאל איזנטל) התיר משום שאין בהנחת הסימן משום מקח וממכר, ולא משום שטרי הדיוטות.

אבל להכין פתקאות עם סכומים ושם הלקוח, ולסמן עם סיכה את הסכום שהוא חייב, בוודאי אסור משום שטרות הדיוטות. אבל לצורך מצווה, כמו לצורך העולים לתורה, הקילו (מ"ב שכג, כ).

פורסם בקטגוריה פרק כב - צביון השבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן