הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ז – שיעור אכילת פרס

ז,א – משך 'אכילת פרס'

כתבתי שהוא כשש דקות, שהוא השיעור הממוצע בין השיעורים שכתבו האחרונים. ובברכ"ה ח"ב א, ו, כתב שהוא שבע דקות וסמך עצמו על הגרע"י. והגרע"י ביחו"ד א, יז, כתב שהוא 7.5 דקות. אמנם קשה לקבל שחכמים בתקנתם התכוונו לשיעור מדויק עד חצאי דקות, אלא שנתנו לאדם להעריך, האם באכילה רגילה מסיימים במשך זמן כזה חצי כיכר. וכאשר אנו באים לתת לזה שיעור בדקות, אין מקום לדקדק בחצאי דקות, אלא לתת הערכה כללית. ואכן בהלכות פסח, כתבתי כשש עד שבע דקות, וכך נכון יותר לפי האמת לכתוב בלשון בערך. אלא שיהיו שיתלבטו מה הדין כאשר אכל כזית בשש וחצי דקות (למרות שכמעט אין מי שאוכל תוך הסתכלות מתמדת ודייקנית בשעון), ולכן כתבתי כאן עד שש דקות, שהוא פחות או יותר השיעור הממוצע בין השיעורים ששיערו האחרונים.

אמנם מצד האמת נלענ"ד שהיה אפשר להאריך מעט יותר, כפי המאריכים מעט באכילתם, שאף אכילתם נחשבת עדיין כאכילה ממוצעת. ובצירוף שיטת המנחת חינוך שהובאה בהערה 8. ויש להוסיף, שהגרע"י נוטה להחמיר מאוד בספק ברכות, ולכן יש משקל רב לדבריו כשכתב ביחו"ד א, יז (בסוף) שעד שמינית שעה – 7.5 דקות אפשר לברך. ולכן אף שכתבתי כשש דקות, אם בפועל ישאל מי שאכל בכשבע וחצי דקות, האם עליו לברך, נלענ"ד שעליו לברך. שאין ללכת לפי הממוצע אלא לפי המאריכים מעט, שאף הם נחשבים בכלל אכילה ממוצעת. ובכל זאת כתבתי בספר כשש דקות, מפני שלכתחילה יש לתת שיעור שמוסכם על יותר פוסקים.

תפריט