הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יד – משנה הבריות

יד,א – בריות משונות

כתבתי לברך על כל סוג של שוני פעם אחת, ואם יראה עוד משונה מאותו הסוג, לא יברך, והוספתי בהערה: ונראה שבזה גם אם יראה אדם אחר שהוא קצת יותר משונה אבל באותו שוני, לא יברך. ואף שכיוצא בזה בבריות נאות מברך, כאן שאין נוח להתבונן ולעיין אם השוני גדול יותר מקודמו, אין לברך. וכך משמע קצת משו"ע רכה, ט-י, שבסעיף י' כתב שאם יראה יפה יותר מאותו המין יברך, ולא הזכיר זאת בסעיף ט' לעניין משונים.

וכל זה הוא לדעת הראב"ד ודעימיה והשו"ע. אך לשאר הראשונים והרמ"א, דין ברכת משונים כדין שאר ברכות הראייה, ואם עברו שלושים יום יברך שוב. וכיוון שספק ברכות להקל, אין מברכים על ראייה שנייה. ומ"מ כתב במשנה ברורה רכה, ל, שיאמר את הברכה ללא שם ומלכות. אמנם מי שיתרגש ויצטער מאוד מראייתו נלענ"ד שגם לראב"ד יברך בראייה השנייה, ובתנאי שיהיה זה איש אחר והמום שלו אינו פחות מהמום הקודם שראה.

ויש לשאול, שהואיל ואנו חיים בחברות גדולות, אין כמעט אדם שלא ראה כבר ננס, וא"כ כל ראייה תהיה ראייה שנייה, וממילא לא יברך. ונלענ"ד שמ"מ פעם אחת צריך לברך. שכן למדנו (בהקדמה לפרק בכלל החמישי) שי"א שאם לא בירך בראייה הראשונה, אף שלא עברו שלושים עליו להשלים את ברכתו. וכאן, אם עברו שלושים יום, בוודאי שעליו לברך לפחות פעם אחת. וכל זה בתנאי שיברך באופן כזה שלא יגרם לו שום עלבון.

דוגמא לברכה, כתב בתשובות 'שבות-יעקב' (ח"א, ד), שראה שני נערים גויים שהיו תאומים סיאמים, והיו דבוקים זה בזה בקודקוד ראשיהם, וכן באוזניהם היו דבוקים, ושאר כל הגוף חלוק זה מזה, וכל אחד ואחד מהם היה אוכל ושותה ומדבר בפני עצמו, ובירך עליהם כדין "משנה הבריות".

יד,ב – כושי ג'ינג'י ולבקן

כושי הוא כהה העור. ולכאורה מה השינוי בכושי, ותירצו יד אהרן (הגהות הטור), והלכות קטנות א, רמ, שמדובר בשני לבנים שהולידו כושי. אבל אם שני כושים הולידו כושי, אין מברכים, כי אין כאן שינוי.

אמנם נראה הפירוש, שבימים עברו, מראה כושי היה נדיר ביותר, כמו שגם מראה של ג'ינג'י (הוא הגיחור הנזכר בברכות נח, ב) היה נדיר, ועל שניהם בירכו "משנה הבריות". ואף היה בזה ביטוי של השתתפות בצער, שהואיל ואדם נראה שונה כל כך מחבריו, יש חשש שהדבר יקשה על השתלבותו בחברה. אבל כיום ב"ה אין זה נחשב שוני גדול וממילא אין מברכים עליהם.

וגם על לבקן לכאורה אין לברך, הואיל ומראה לבקן שכיח. וכפי הנראה בעבר כשהתגוררו במקומות קטנים, היו אנשים שבמשך שנים לא ראו לבקן, ואולי פחות אנשים נחלו בזה. אבל כיום שרוב האנשים מתגוררים או מבקרים בערים הגדולות ורגילים לראות לבקנים – אין לברך עליהם.

תפריט