טו – ברכות למבקרים בגן חיות – ראיית קוף ופיל

פורסם בקטגוריה פרק טו - ברכות הראייה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

טו,א – פיל וקוף – ברכה נפרדת על כל אחד מהם

כתב בספר אהלך באמיתך (יז, י), שעדיף שבעת שיברך על ראיית הקוף יכוון שברכתו תחול רק על הקוף ולא על הפיל שיראה אח"כ, וכך יוכל לברך אח"כ שוב על ראיית הפיל ללא חשש. כמקור לדבריו שמברך על כל אחד מהם ברכה נפרדת הביא משו"ת דבר שמואל רסד, שאם יראה כמה מאוהביו בזה אחר זה, יברך על כל אחד בנפרד 'שהחיינו'. וכ"כ בנימוקי או"ח רכה, ח, לגבי קופים ופילים. לעומת זאת כתב בהליכות שלמה כג, 135, שהגרש"ז אויערבאך הורה למבקר בגן חיות לברך ברכה אחת על כל המינים המשונים. אמנם יתכן שהוא הולך לשיטתו שמברכים על כל המינים המשונים, וממילא כשהוא בגן חיות, הוא עובר מחיה משונה לחיה משונה, ואין לו הפסק. אבל לפי מה שמבואר בהמשך, שדעת רוה"פ שמברכים רק על פיל וקוף, הואיל ויש ביניהם הפסק, יברך על כל אחד מהם ברכה נפרדת.

טו,ב – קיפוף

בגמרא נח, ב, ובראשונים, הזכירו שגם על הקיפוף מברכים 'משנה הבריות'. הפירוש המקובל לקיפוף הוא ינשוף, כ"כ האבודרהם (הל' ברכות, שער ח). ובאונקלוס (ויקרא יא, יז) פירש ינשוף – קיפופא, וכן משמע מרש"י (נדה כג. ד"ה 'קריא וקיפופא') ועוד. והמיוחד שבו, שפניו ולסתותיו דומות לפני אדם.

אמנם השו"ע ונושאי כליו לא הזכירו לברך על קיפוף. וכפי הנראה מפני שיש ספק לגבי זיהויו המדויק. שכן כתב התוס' (נדה כג, א, 'קריא') שיש ג' מיני קיפוף, וכן ברש"י בכורות (ח, א) כתב שהוא כעין קוף ויש לו זנב. ויש שהביאו שהוא התנשמת (עיין פס"ת רכה, 140). ועיין בשער העין טו, הערה טו. ולכן הרואה ינשוף לא יברך מחמת הספק, אבל המבקר בגן חיות יפטור את הינשוף בברכות הפיל והקוף.

טו,ג – האם מברכים על כל חיה משונה

יש אומרים שעל כל מין חיה משונה מברכים (כדוגמת ג'ירפה או קנגורו). וכך דעת הגרש"ז אויערבאך, ורק ציין שעל מין דג משונה אין מברכים (הליכות שלמה כג, לה, ועיין בשער העין סימן כח). ומה שהזכירו בגמרא ברכות נח, א, ובראשונים, שלושה מינים, הם רק דוגמאות.

אולם מפירוש המאירי ברכות נח, ב, שביאר שהזכירו חיות אלו כי הן דומות לאדם במקצת דברים, משמע שרק עליהן תקנו לברך. וכך משמע מהרבה ראשונים ואחרונים שהזכירו רק את המינים שנזכרו בגמרא. וכ"כ בברכת הבית כט, יב, שעה"ב כא, יז, פס"ת רכה, כא, וילקו"י רכה, הערה כא. ואפשר לבאר, שאם לא נגדיר במפורש מהן החיות שנחשבות משונות, על כל חיה וחיה נסתפק, שבכל חיה יש איזה שוני מיוחד לעומת אדם ולעומת חברותיה. לכן אנו מוכרחים לומר שמה שמנו חכמים שלושה מינים, התכוונו שדווקא עליהם נברך. ומ"מ המבקר בגן חיות ורוצה להדר, יכוון בעת שהוא מברך על הקוף או הפיל על שאר החיות המשונות.

טו,ד – האם מברכים כל שלושים יום על פיל וקוף

בפשטות נראה שצריך לברך כל שלושים יום. ואף הראב"ד יודה בזה, כי סברתו לברך רק בפעם הראשונה, מפני שאין בראייה השנייה חידוש. אבל מינים אלו כל כך משונים, שברור שיש בראייתם חידוש. ובכל אופן כיוון שהוא מתפעל מראייתם, עובדה שהגיע לגן חיות כדי לראותם, בוודאי יברך. אמנם כתב בברכ"ה ח"ד ג, כז, 78, שאין מברכים עליהם אלא פעם אחת, ולכן מי שלא בירך עליהם בראשונה, אח"כ יאמר את הברכה בלא שם ומלכות, ויהרהר השם בליבו. וכ"כ בשעה"ב כא, יז. אבל למעשה נראה כפי שכתבתי, וכן כתב למעשה בילקוט יוסף רכה, הערה כא, בשם אביו הגרע"י, שהמנהג לברך על הקוף והפיל כל שלושים יום בשם ומלכות.

פורסם בקטגוריה פרק טו - ברכות הראייה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן