כא – קברי ישראל

פורסם בקטגוריה פרק טו - ברכות הראייה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/10-15-21/

כא,א – ראיית בית קברות אחר

לדעת שו"ע הרב (סדר ברכות הנהנין יג, יג), אין לברך על ראיית בית-קברות אחר בתוך שלושים יום, וכן דעת פתח-הדביר ומטה-יהודה על סימן רכ"ד. אולם לדעת מאמר-מרדכי וברכי-יוסף ורוב הפוסקים, מברכים על כל בית קברות לחוד. וכ"כ במ"ב יז, כדעה העיקרית (אמנם ציין לעיין בדברי 'עמודי אור' שדעתו שלא לברך). וכ"כ בילקוט-יוסף ח"ז, ו, כא, שיש לברך על בית קברות אחר. ובפס"ת רכד, יא, כתב שהנוהג לברך על כל בית קברות לחוד נוהג כהוגן לפי הרבה מגדולי ישראל, והזכיר שמותם בהערה 58. ומשמע שגם אם יראה את בית הקברות האחר באותו יום יברך שוב (וכ"כ בשולחן הטהור רכה, ה).

אמנם כתבו בשו"ת בצל החכמה ה, פד (ובספרו אהלך באמיתך יח, ז-יב), וברכ"ה ח"ד ד, מב, שאם הוא הולך לטיול ופוקד קברי צדיקים, שיברך ברכה אחת על כל מה שיראה באותו יום, אבל על מה שיראה ביום למחרת יברך שוב. ויש לבאר, שאם מגמתו לפקוד קברים, כל מה שיראה באותו יום שייך לאותה המגמה, ולכן יברך ברכה אחת על כל מה שיראה באותו יום. ועוד, שהואיל והוא מתכנן לילך לעוד בית קברות, הרי זה דומה לברקים ורעמים שמאותה סופה, שברכה אחת מועילה לכל מה שיראה וישמע באותו יום (כמבואר בהלכה ז). ואין להקשות מנופים אחרים, כי הם באמת נפרדים לגמרי, והברכה על הנוף עצמו, ואילו כאן הברכה על כלל המתים ולאו דווקא על אלה הקבורים לפניו.

כא,ב – אם נוסף בבית הקברות עוד קבר

כתב הרדב"ז (ח"ג תקסט), שאם נוסף בבית-הקברות עוד קבר מעת הראייה הקודמת, אף אם לא עברו שלושים יום, יש לברך שוב, מפני שמספר הקברים השתנה, והברכה שבירך בפעם הראשונה היתה על המספר הקודם. וכך כתב למעשה בברכ"ה (ח"ד ד, 146, ושם ציטט דברי הרדב"ז וביארם). וכ"כ בפס"ת רכד, יא. אמנם הזכיר בשם הגרש"ז אויערבאך בהליכות שלמה כג, לד, שיברך רק אם הוא עומד ליד הקבר החדש ורואה את מקומו. ובברכ"ה ד, 152, כתב שאפילו אינו יודע היכן הקבר הזה, מברך. ולכן על סתם בית קברות פעיל, כל שבא אפילו למחרת – יברך, שמסתבר שנוסף בו עוד קבר.

כא,ג – מי שלא בירך בראייתו הראשונה האם יברך כשיראה למחרת

עיין בהקדמה לפרק כלל ה', שנפסק להלכה, שאם לא בירך בעת הראייה הראשונה, שוב לא יברך בראייה השנייה אם לא עברו שלושים יום. אמנם לעניין בית קברות כתבתי, שאם בתחילה יראה אותו מבחוץ בלא התבוננות – לא יברך, ואם אח"כ יכנס לתוכו, למרות שלא עברו שלושים יום – יברך. וכמה טעמים מצטרפים לכך: א) אפשר להחשיב את הרואה בית קברות בלא התבוננות, כמי שלא ראה. ב) מן הסתם בינתיים קברו שם עוד מת. ג) יש לצרף את דעת הסוברים, שאם לא בירך בראייה הראשונה, גם אם לא עברו שלושים יום צריך לברך בעת שיראה בשנית. ד) מן הסתם לא ראה מהכביש את כל הקברים, ואפשר שיש חידוש בראייתו אותם. (אמנם אם בית הקברות גדול שכבר אין קוברים בו יותר מתים, וביום הראשון שכח לברך, למחרת כשיבוא לחלקות אחרות ויראה עוד קברים, בוודאי לא יברך עליהם, הואיל והיה שם בתוך שלושים יום ובקלות יכל לראותם).

פורסם בקטגוריה פרק טו - ברכות הראייה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן