ג – שמחה סעודות ובגדים

פורסם בקטגוריה פרק י - מצוות חול המועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/12-10-03/

ג,א – מצוות השמחה בחול המועד

רמב"ם הל' יו"ט ו, יז: "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים טז, יד): וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וגו'. אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה, יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו". וכ"כ בשועה"ר תקכט, ו , וערוה"ש תקכט, ה.

ג,ב – האם הוא מקרא קודש – ועונג וכבוד

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ט: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ (שמות יב, טז), ארעם במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. אין לי אלא יום טוב הראשון והאחרון שהם קרויין מקרא קודש, חולו של מועד מנין? ת"ל (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ".

משמע שאף ימי חוה"מ הם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, וצריך לכבדם ולענגם במאכל ומשתה וכסות נקיה, כיו"ט. וכ"כ מ"א תקל, א, בשם תניא רבתי.

אולם הרמב"ם (הל' יו"ט ו, טז) כתב שכשם שמצווה לכבד ולענג את השבת, כך מצווה לכבד ולענג את הימים הטובים, שכן נקראו מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. ולא הזכיר מצוות כבוד ועונג לעניין חוה"מ, על אף שכתב (שם ז, א) שימי חוה"מ נקראים מִקְרָאי קֹדֶשׁ, ועל כן אסורים בעשיית מלאכה.

י"א שלרמב"ם אין בימי חוה"מ דין כבוד ועונג כלל (שו"ת רעק"א השמטות לסימן א), וכ"כ להלכה שועה"ר תקכט, ה (והובא במ"ב תקכט, טז).

ובשעה"צ תקל, ד, באר שבימי חוה"מ יש דין כבוד ועונג, שכן נקראו מקראי קודש. אלא שכפי שלעניין מלאכה אין חומרת חוה"מ כחומרת יו"ט, שהרי הותרה בו מלאכת דבר האבד, כך גם לעניין עונג וכבוד אין חוה"מ שווה ליו"ט. ומה שנאמר במכילתא שיש לענגו ולכבדו במאכל ומשתה וכסות נקיה, אין הכוונה כיו"ט, אלא יותר מימי החול. וסיים שאפשר שאף שועה"ר מסכים לזה.

ג,ג – מקורות

דברי האר"י על המוציא על חוה"מ שזוכה בכפליים מובאים בשדי חמד מערכת חוה"מ ז'.

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא כז: "תני מראש השנה נקצצין מזונותיו של אדם חוץ ממה שהוא מוציא בימים טובים ובשבתות ובראשי חדשים ובחולו של מועד ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן…"

המבזה את המועדות שאין לו חלק לעולם הבא (אבות ג, א), פירשו רש"י ורע"ב, שהכוונה לימי חול המועד "שעושה בהן מלאכה ונוהג בהן מנהג חול באכילה ושתיה, שאין נוהג בהן כבוד כראוי".

פורסם בקטגוריה פרק י - מצוות חול המועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן