הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – עיסוק בדברים מצערים

ה,א – איסור הספד ועיסוק בדברים מצערים

אסור להספיד בחול המועד (שו"ע או"ח תקמז, א). בנוסף לכך אסור להספיד בשלושים יום הסמוכים לרגל מת שנפטר יותר משלושים יום קודם הרגל, וכ"כ שו"ע תקמז, ג. והטעם: "שאין המת משתכח מן הלב עד אחר שלשים יום ואי יספידו פחות מל' יום לפני הרגל, יבוא על ידי זה לבכות ולהצטער ברגל דעדיין לא שכחו" (מ"ב ב, עפ"י מו"ק ח, א).

כתב הרמב"ם (יו"ט ז, טז), ע"פ מו"ק ז, א: "אין רואין את הנגעים במועד שמא ימצא טמא ונמצא חגו נהפך לאבל".

כיוצא בזה כתב בכה"ח תקכט, לח, בשם רוח חיים ד', שכיוון שמצווה לשמוח ביו"ט, אסור לדבר בו בדברים שמצערים אותו, כגון מאוהביו שמתו וכיוצא בזה.

בשע"ת תקכט, ד, הביא מהחכם צבי שאין לאבל וכ"ש לשאר אנשים ללמוד ביו"ט דברים הרעים, ובאג"מ (יו"ד ד, ס, אות ד) תמה על דבריו.

בשעת הצורך מותר להורים לגעור בילדיהם כדי לחנכם, מפני שהשמחה שעליה נצטווינו היא שמחה של מצווה, וחינוך הילדים מצווה (חוט שני עמ' קנט).

ה,ב – הספד תלמיד חכם בפניו

ואם הנפטר הוא תלמיד חכם, מספידים אותו בעת מסע ההלוויה שלו, שכבוד התורה דוחה את שמחת המועד (מו"ק כז, ב; שו"ע יו"ד תא, ה). ויש אומרים שכיום אין תלמיד חכם שבקיא בכל התורה, ולכן אין להספיד תלמיד חכם במועד. וכ"כ מ"א, מ"ב תקמז, יב; באו"ה ג; גשר החיים ח"א יג, י; פני ברוך כח, ו. אבל רבים כתבו שמספידים ת"ח מובהק ומרביץ תורה בפניו גם בזמן הזה. וכ"כ בתשובה מאהבה ג, רז, ושכן הורה רבו הנודע ביהודה; שו"ת מהרי"ט חו"מ סו"ס מז; ברכי יוסף חו"מ טו, ג; ודעת תורה תקמז, יב. וכן המנהג כמבואר ביבי"א ט, יו"ד מו; פס"ת תקמז, א. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בגדולי הדור. וכן נהגו למעשה שהספידו את מו"ר הרב שפירא זצ"ל בחול המועד סוכות תשס"ח. אלא שנוהגים לקצר בהספד.

תפריט