הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

א – פועל שאין לו מה לאכול

א,א – מי שאין לו מה לאכול

כתב בשדי חמד מערכת חול המועד ס"ק יג, שלא חייבו את שכניו של מי שאין לו מה לאכול לספק לו מזונו כדי שלא יצטרך לעבוד. ואינו דומה לאבל שחייבו את שכניו לעזור לו כדי שלא יצטרך לעבוד (יו"ד שפ, ב), מפני שאין להאשים את האבל שלא הכין לעצמו את מזונותיו, משא"כ לחול המועד צריך להתכונן. ועוד שאבל הוא מצב נדיר ואילו חול המועד חוזר מדי שנה פעמיים. ומ"מ מצווה לתת לעני כל צרכיו. ע"כ. והובא בשש"כ סח, הערה נט.

א,ב – האם מי שיכול להשיג הלוואה רשאי לעבוד

כתבתי: "ורק אם הוא מקפיד תמיד שלא לקחת הלוואות ולא להיות במינוס, מותר לו לעבוד לצרכי אכילתו בחג". כתב בבאו"ה תקמב, ב, 'על ידי', שאפשר שאם הוא יכול להשיג הלוואה – אסור לו לעבוד. וכן מסתפק בזה בא"א בוטשאטש. ובקול סיני לגרע"י התיר. ועיין בחוהמ"כ ט, יז, שהזכיר את הדעות. וכתב בהערה מא, שמ"מ מי שרגיל לקחת בכל השנה הלוואות אין לו להתחכם בחוה"מ ולטעון שאינו רוצה לקחת הלוואה. וכ"כ בפס"ת תקמב, ד, 18, וכך כתבתי.

מותר לאדם לבצע פעולות מסחריות כדי לספק עבודה לפועל שאין לו מה לאכול (שו"ע תקלט, יב). עוד עיין בשש"כ סח, הערה נט, בספקו של רשז"א האם מותר לבעל הבית לתת לפועל שאין לו מה לאכול קצת מלאכות הכרחיות, כגון לגזור בד, כדי שהפועל יוכל לעבוד.

תפריט