ח, א – טעם לטומאת שכבת זרע
ספר הכוזרי מאמר ב, אות ס (מהדו' שילת): "אמר החבר: כבר אמרתי לך שאין יחס בין שכלינו ובין העניין האלוקי, וראוי שלא נשאף לתת טעמים לכמו אלה הדברים הגדולים. אבל אני אומר, אחר בקשת המחילה, ומבלי להחליט שהוא כן, שאפשר שיהיו הצרעת והזיבות תלויות בטומאת המת, כי המוות הוא ההפסד היותר גדול, והאיבר המצורע כמת, וכן שכבת הזרע הנפסדת, מפני שהיא בעלת רוח טבעית מוכנה להיות זרע ויתהווה ממנה אדם, ולפיכך הפסדה הפך לסגולת החיות והרוח".
