הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ו – עומק הדין ומורכבותו

מזל וזכות

ו, א – מזל וזכות

מועד קטן כח, א: "אמר רבא: חיי, בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא. דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו, מר מצלי ואתי מיטרא, ומר מצלי ואתי מיטרא. רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין, רבה חיה ארבעין. בי רב חסדא – שיתין הלולי, בי רבה – שיתין תיכלי. בי רב חסדא – סמידא לכלבי ולא מתבעי, בי רבה – נהמא דשערי לאינשי, ולא משתכח".

נדה טז, ב: "דריש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון, לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק – לא קאמר! כדר' חנינא, דא"ר חנינא: הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים, שנאמר (דברים י, ב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלוֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וגו'".

ו, ב – האם זכות יכולה לשנות את המזל

שבת קנו, א: "איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל (שאין תפילה וצדקה משנה את המזל, רש"י). רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל (דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה, רש"י). ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל? – שנאמר (ירמיהו י, ב): כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה, גויים יחתו, ולא ישראל. ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל? – שנאמר (בראשית טו, ה): וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, בן ביתי יורש אתי! אמר לו: לאו, כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו: רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן! אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל…" ומביאה הגמ' אח"כ עוד דעות רבות שאין מזל לישראל.

כפי שלמדנו מדברי רש"י, לכל הדעות המזל משפיע על ישראל, ונחלקו אם יש אפשרות לשנות את המזל על ידי תפילות וזכויות: לרבי חנינא אין אפשרות לשנות את השפעת המזלות, ואילו לרבי יוחנן זכויות גדולות יכולות להשפיע על המזל וזו הכוונה אין מזל לישראל, כלומר: אין רק מזל לישראל. וכ"כ תוס' שבת קנו, א, שמה שאמר רבא במו"ק (כח, א) שבני חיי ומזוני תלויים במזל, מתיישב גם עם דברי רבי יוחנן שאין מזל לישראל, כי על ידי זכות גדולה לפעמים המזל משתנה (ולפעמים אינו משתנה כפי שמבואר בתענית כה, א, עיין לקמן ו, ה).

וכ"כ ריטב"א מו"ק כח, א: "לאו בזכותא תליא מילתא – פי' ח"ו שיהא תלוי במזל לגמרי, דקיימא לן (שבת קנו, א) אין מזל לישראל, ובטלת ברכות וקללות שבתורה, כי חיי בני ומזוני כללים הם לכל טובות העולם הזה. אלא הכי קאמר, דלאו בזכותא תליא מילתא לגמרי, דמזלא נמי איכא, אלא שזכות גדולה מבטלת המזל, וכולי עלמא לא חזו להכי אלא צדיק גמור שהוא למעלה מן המזל, ולפיכך תרי צדיקי לא דמו בהא להדדי, כדמפרש ואזיל דמסייע ליה מזלא. ומאן דאית ליה מזלא, כיון דהוי בינוני שלא יפסיד מזלו סגי ליה בהכי, ומאן דלית ליה מזלא צריך זכיות גדולות". וכ"כ תוס' מו"ק כח, א, 'אלא'; חידושי הר"ן מו"ק שם, בפירושו הראשון; ושפת אמת שבת שם.

ו, ג – גם לסוברים שאי אפשר לעקור את המזל, הזכות מסייעת

כתב הר"ן מו"ק כח, א, שגם לדעה שסוברת שיש מזל לישראל, כלומר אין בכח הזכות לשנות את המזל, הכוונה אין בכח הזכות לעקור את המזל לגמרי, אבל לסייע במידה מסויימת בשינוי המזל יש בכוחה של הזכות: "ויש אומרים דהכי קאמר שאין הזכות עוקר מהכל את המזל אלא מצילו לאדם במקצת לא מהכל, כדאמרינן שכר מצוות בהאי עלמא ליכא. ולהאי פירושא איכא למימר דהיינו דוקא אליבא דמ"ד יש מזל לישראל, ורבא ס"ל הכין. אבל הא קיימא לן כמאן דאמר אין מזל לישראל בשלהי מסכת שבת". עיין עוד דרשות הר"ן, דרוש שמיני.

ו, ד – דוגמא לזכות גדולה שמשנה גזירה בשבועה

ר"ה יח, א: "אמר רב שמואל בר אמי, ואמרי לה אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן: מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע? – שנאמר (שמו"א ג, יד): וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה. אמר רבה: בזבח ובמנחה – אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה. אביי אמר: בזבח ומנחה – אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה – חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים – חיה שיתין שנין". 1

ו, ה – לעיתים המזל אינו משתנה גם על ידי זכויות גדולות מאד

לפעמים המזל אינו משתנה אפילו על ידי זכויות גדולות מאוד, כמבואר בתענית כה, א: "רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא. עבד מלתא (הקיז דם) ולא הוה ליה מידי למטעם, שקל ברא דתומא (שן שום) ושדייה בפומיה, חלש לביה ונים. אזול רבנן לשיולי ביה, חזיוהו דקא בכי וחייך, ונפק צוציתא דנורא מאפותיה (ממצחו). כי אתער אמרו ליה: מאי טעמא קבכית וחייכת? – אמר להו: דהוה יתיב עמי הקדוש ברוך הוא, ואמרי ליה: עד מתי אצטער בהאי עלמא? ואמר לי: אלעזר בני, ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא? אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני. אמרי לקמיה: כולי האי, ואפשר? אמרי ליה: דחיי טפי או דחיינא? אמר לי: דחיית. אמרי לקמיה: אם כן, לא בעינא. אמר לי: בהאי אגרא דאמרת לא בעינא – יהיבנא לך לעלמא דאתי תליסרי נהרוותא דמשחא אפרסמון דכיין, כפרת ודיגלת, דמענגת בהו. אמרי לקמיה: האי, ותו לא? – אמר לי: ולחברך מאי יהיבנא? – אמרי ליה: ואנא מגברא דלית ליה בעינא? מחיין באסקוטלא אפותאי (היינו צוציתא דנפק מיניה, שמדביק אצבע צרדא עם הגודל, ומכה בצפורן האצבע, רש"י), ואמר לי: אלעזר ברי, גירי בך, גירי!" (כלומר: הכיתי בחיצי, לחדווה בעלמא אמר כן, רש"י).

ו, ו – יש מזל ליחיד אבל לא לכלל

כתב בשו"ת הרשב"א א, קמח, שכל מה שנחלקו אם זכות יכולה לשנות את המזל הוא לגבי יחידים, אבל הכלל בכל מקרה מונהג על פי הזכויות שלהם: "ונראה לי כי לא נחלקו אלא במקרה היחידים ולא במה שישיג את הצבור. כי לדעת כולם כח הציבור גדול לידון על פי מעשיהם לטוב או למוטב, והתורה דיברה על הכלל לא על הפרט. וזהו שסדרו לנו בראש השנה: ועל המדינות בו יאמר אי זו לשובע ואי זו לחיים. ואף על פי שתמצא בחזקיה (ישעיהו לח, ה): שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ… הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה – המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין. וזו כדעת האומר יש מזל לישראל. אבל לדעת האומר אין מזל, התורה דברה בין על הכלל בין על הפרט, וכן אנו עושין מעשים על פי הסברא הזו, וכדאמרינן: כמאן מצלינן האידנא אמריעי ואקצירי? כמאן – כרבי יוסי". וכ"כ עוד בשו"ת א, תט. 1

וכ"כ מהרש"א שבת קנו, א, 'אין': "ודאי ייעודי התורה נאמרו על כלל ישראל, וזכות הרבים ודאי דאינו תולה במזל כלל. ולא פליגי הכא אלא ביחיד, דלרבי חנינא מזל מחכים מזל מעשיר לאותו יחיד, ורבי יוחנן אמר דאין מזל לישראל אפילו ליחיד". עיין עוד רבנו בחיי דברים ח, יח; לא, יד; רסיסי לילה אות מג.

ונלענ"ד שצריכים לומר שאחר שהכלל מושפע מהזכויות, מצב הכלל משפיע על כל פרט ופרט. לדוגמא: אם בזכות המצוות מצב פרנסתו של הכלל הוטב, גם מצבו של מי שגורלו להיות עני נעשה פחות דחוק, כי הוא נותר עני יחסית לכלל.


  1. . העיר הרב יונדב זר שליט"א: מעניין שרבה הוא אותו רבה שהשוו עם רב חסדא כראיה שיש מזל לישראל, והגזירה על בית עלי היא המזל הרע שהיה לו, והזכות הועילה לטובה אבל לא יכלה לעקור את המזל – הגזירה. ואפשר גם להסביר בדרך אחרת, שאת הגזירה הצליח לעקור בלימוד תורה, ועדיין לא זכה לרווחה של רב חסדא בגלל המזל, שאותו לא יכל לשנות (עיין תוס' יבמות קה, ב, 'רבא').
  2. . עוד ביאר שם הרשב"א, שאמנם בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, כלומר זכויותיו של האדם לא משנות את מזלו, אבל לפעמים זכויות של אחרים יכולות לשנות את מזלו: "עוד יש לנו לדעת דהנך לא בזכותא תליא מלתא להיותם לזכאי מצד עצמו, אבל לאחרים יש מצד זכותם. וזהו שאמרו: כל העולם כלו נזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין, ודומה למה שאמרו: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין".

תפריט