ז – פרטי הדין

פורסם בקטגוריה פרק א - הדין השכר והעונש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/15-01-07/

ז, א – פרטי הדין

בספר הרב ביאר כמה מפרטי הדין, והם מבוארים בהרחבה בספרי המחשבה ובראשם ספרי הרמח"ל. עיין בדרך ה' חלק ב, פרק ב, שם הרמח"ל מבאר את כללי הדין בעולם ושיקוליו.

וכל מה שאפשר לבאר הם קווים כלליים לדין, אבל כמובן שאיננו יכולים לעמוד על עומק ומורכבות הדין בפועל, וכ"כ רמח"ל שם: "אכן משפטי הדין הזה בפרטיו איננו נודע כי אם לשופט האמיתי לבדו, כי הוא היודע אמיתת מציאות המעשים ותולדותיהם, בכל בחינותיהם ופרטיהם, ויודע מה מהם ראוי שייגמל בזמן אחד ובדרך אחד, ומה בזמן אחר ובדרך אחר. ומה שידענו אנחנו הוא רק כלל דרכי ההנהגה הזאת על מה היא מיוסדת ואל מה היא סובבת, והוא מה שבארנו שתכלית כל הענין הוא לקבץ קיבוץ שלמים שיהיו ראויים להיקבץ לנצח בהידבקותו יתברך".

וכ"כ הרב בספר: "אלו מקצת החשבונות המצטרפים בדין… והעיקר מבחינת האדם הוא, שישוב בתשובה אל ה', שאף שאיננו מבינים את עומק הדין, יודעים אנו בוודאות שתשובה ומעשים טובים יפים תמיד לאדם, ועיקר השכר בעולם הבא, ומעט ממנו נמשך בעולם הזה. וכל עוד אדם נמצא בעולם הזה מקום הבחירה, ערכם של מעשיו גדול לאין שיעור, ועל כן הם מזכים אותו בשכר הנצחי. וזהו שאמרו חכמים (אבות ד, ב): יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא".

ז, ב – תשלום שכר לרשעים בעולם הזה

קידושין לט, ב: "כל שזכיותיו מרובין מעונותיו – מריעין לו, ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת. וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו – מטיבין לו, ודומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת ממנה". רש"י: "מריעין לו – בעולם הזה, לנקותו מעוונותיו שיטול שכר שלם; מטיבין לו – לשלם לו שכר מצוותיו בחייו כדי לטורדו". וכ"כ תוס' ר"ה טז, ב, 'ונחתמין' (עיין מהרש"א שם), וכך הסבירו כל הראשונים והאחרונים שלפעמים יש חשבונות כאלו. עיין בדרך ה' חלק ב, פרק ב, אות ו.

וכ"כ הרב בספר: "לפעמים דנים רשע שעשה מעט מצוות, שיקבל את כל שכר מצוותיו בעולם הזה, כדי לאבדו בגיהנם. וכן לפעמים דנים צדיק שעשה מעט עוונות, שיקבל את כל עונשו בעולם הזה, כדי שיעלה זך ונקי לגן עדן. ואף שהשכר והעונש שבעולם הזה אינם נחשבים לעומת השכר והעונש שבעולם הבא, כך ראוי וצודק, משום שהרשע עשה את מצוותיו מסיבות חיצוניות, כדי להתגאות ולהתפאר, ולכן ראוי שגם שכרו יהיה בעולם הזה החולף ולא יקבל על כך שכר בעולם האמת. וכן לגבי הצדיק, כיוון שעיקר רצונו להידבק בה', אם חטא בטעות, כשם שחטאו חיצוני, כך ראוי שהעונש עליו יהיה חיצוני בעולם הזה, ועל ידי כך יזדכך עד שלא יישאר ממנו שום כתם לעולם הבא".

פורסם בקטגוריה פרק א - הדין השכר והעונש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן