א – חלום אחד חלקי שישים מנבואה | הרב דוד פומרנץ

האם תמיד חלום אחד משישים בנבואה?

סיכום

הגמרא בברכות נז, ב מביאה שחלום הוא אחד מששים לנבואה. נשאלת השאלה האם כל חלום הוא אחד מששים לנבואה?

מהזוהר ח"א קפג, א משמע שרק חלום שהוא "כדקא יאות" יש בו צד של נבואה. וכן פירש הידיד נפש את הזוהר שם, וכן כתב בפירוש הסולם על הזוהר ח"א ר, א.

וכן כתבו במפורש ר"י קורקוס מעשר שני ו, ו; עשה לך רב א, סא; וספר שש אנכי עמ' 312-314.

מצד שני יש שכתבו שבכל חלום יש אחד משישים בנבואה. כ"כ מגלה עמוקות וישב, צדקת הצדיק רג, מאורות הרצי"ה א עמ' צב. וכן נראה מאופן הצגת הגמרא במנורת המאור הוספות "דברים שמנו חכמים".

בתורת חיים בבא קמא נה, א כתב שחלום, שהוא אחד משישים בנבואה, מתבטל בנבואה השלמה של ברכת כהנים כשעושים הטבת חלום. ועל פי דבריו חלום לא יכול להיות יותר מאחד מששים אחרת לא היה בטל. והביא דבריו בדרשות חתם סופר שבועות שנת תקס"ב עמ' רפט, א.

וכ"ד קול הרמ"ז (תנחומא ויצא ב) שלמד שחלום יעקב הוא רק אחד מששים בנבואה. אמנם, דעת אור החיים בראשית כח, יב שחלום יעקב לא היה חלום רגיל אלא נבואה ממש.

משמעויות שונות הובאו למה הכוונה שחלום הוא אחד משישים לנבואה. כתב מהרש"א ברכות נז, ב שיש עדיין קצת ממשות של הדבר הגדול. וכ"ד מהר"ל חידושי אגדות בבא מציעא ל, ב, וכן בספר שלמה משנתו ברכות נז, ב.

מנגד, בבן יהוידע ברכות נז, ב כתב שאין מה להשוות בין חלום לנבואה, שכן הביטוי "אחד משישים" מבטא ביטול לעומת דבר גדול.

 

יסודות

בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נז עמוד ב מובא שחלום אחד מששים לנבואה:

"חמשה אחד מששים, אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש – אחד מששים לגיהנם, דבש – אחד מששים למן, שבת – אחד מששים לעולם הבא, שינה – אחד מששים למיתה, חלום – אחד מששים לנבואה."

בבראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מד מובא שחלום הוא נובלות נבואה:

"ר' חנינה בר יצחק אמר שלש נובלות הן, נובלות מיתה שינה, נובלות נבואה, חלום, נובלות העוה"ב".

 

מהזוהר משמע שלא כל חלום הוא אמת

בזוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפג עמוד א משמע שאין חלום שאין בו גם צד של שוא וגם צד של נבואה. אולם בתחילת המשפט מדובר על "כל חלום שהוא כדקא יאות":

"ויחלום יוסף חלום וגו' רבי חייא פתח ואמר (במדבר י"ב) ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יי' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, ת"ח כמה דרגין לדרגין עבד קודשא בריך הוא וכלהו קיימי דא על דא דרגא על דרגא דא לעילא מן דא וכלהו ינקין אלין מן אלין כדקא חזי לון ואלין מימינא ואלין משמאלא וכלהו אתמנן אלין על אלין כלא כדקא יאות, ת"ח כל נביאי דעלמא כלהו ינקי מסטרא חדא מגו תרין דרגין ידיען ואינון דרגין הוו אתחזיין בגו אספקלריא דלא נהרא דכתיב במראה אליו אתודע מאן הוא מראה כמה דאתמר (ד"א ל"ג דמראה) חיזו דכל גוונן אתחזיין בגווה ודא היא אספקלריא דלא נהרא, בחלום אדבר בו דא הוא חד משתין בנבואה כמה דאוקמוה ואיהו דרגא שתיתאה מההוא דרגא דנבואה ואיהו (קצ"ו א) דרגא דגבריאל דממנא על חלמא והא אתמר.

ת"ח כל חלמא דאיהו כדקא יאות מהאי דרגא קא אתיא, ועל דא לית לך חלמא דלא יתערבון עמיה מלין כדיבין כמה דאוקימנא ובגין כך מנייהו קשוט ומנייהו כדיבן. ולית לך חלמא ולא אית ביה מהאי גיסא ומהאי גיסא ובגין דאית ביה בחלמא כלא כדאמרן כל חלמין דעלמא אזלין בתר פשרא דפומא ואוקמוה דכתיב (בראשית מ"א) ויהי כאשר פתר לנו כן היה מ"ט בגין דאית ביה בחלמא כדיבו וקשוט ומלה שלטא על כלא ובגין כך בעי חלמא פשרא טבא".

אכן בפירוש ידיד נפש על הזוהר שם משמע שלא כל חלום הוא אמיתי ורק חלום שהוא כראוי בא ממדריגת גבריאל, ובו יש צדדים כוזבים וצדדים אמיתיים:

"היה קשה לבעל המאמר, אם אתה אומר שהחלום בא מגבריאל א"כ כיצד נסביר מאמרי חז"ל חלומות שוא ידברו ועוד. ולכן אמר 'כל חלמא דאיהו כדקא יאות מהאי דרגא קא אתיא' כל חלום שהוא כראוי, בא מהמדרגה הזאת שהוא גבריאל. וזה דוקא כשהחלום בא ממנו בלי תערובת שאר הדברים, אבל כיון שכאשר החלום יורד הוא עובר דרך הקליפות גורמת התערובת לדברי תהו ושקר בחלום הזה".

וכן נראה מזוהר כרך א (בראשית) פרשת מקץ דף ר עמוד א

"אמר ההוא יודאי ודאי דחלמא לאו איהו אלא לבר נש זכאה דאיהו חמא חלמא כדקא חזי"

ובפירוש הסולם שם (קנג) כך הסביר שרק איש צדיק רואה חלום כראוי (מפירושו ומהזוהר משמע שככל שהאדם צדיק יותר, כך עולה חלק האמת שבחלומו):

"ומשום זה הקב"ה מודיע אל האדם בחלומו, לכל אחד ואחד לפי מדרגתו, כמות שהוא. ובאותו אופן כמו שכל אחד ואחד יאמר שיהיה החלום. כי כל החלומות הולכים אחר הפה. אמר אותו יהודי ודאי. שהחלום אינו אלא לאיש צדיק שהוא רואה חלום כראוי"

 

מי שאמרו שבכל חלום יש אחד משישים בנבואה

כך כתב מגלה עמוקות וישב, שכל חלום הוא אחד מששים:

"והנה גם חלום יוסף היה נחלק לשנים כפול בכל ענינים כי א' מורה על זה הגלות במצרים שלום אחי והב' שלום הצאן קדשים לכן א' ג"פ והנה כי כל חלום הוא א' מס' בנבואה י' דרגין לחלום מנין והנ"ה פתח והנה אנחנו מאלמים על גלותא קדמאה אלמים על גלותא בתראה שהוא בתוך השדה ציון שדה תחרש…".

וכן נראה מצדקת הצדיק רג:

"והחלום שבעת השינה שאינו בידו ובחירתו לנקות הרהוריו וכן הרהורי ודמיונות כל אחד מישראל בכל זמן שהם דוגמת חלום הם אחד מששים מאמיתות המדמה שהיא נבואה."

וכן מובא במאורות הרצי"ה א עמ' צב:

"בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים (תהילים קכו, א), כל החצי השני של ספר בראשית עוסק בחלומות: יעקב והסולם, אצל יוסף – שני חלומות, ואחר כך חלומות של גויים, שר האופים ושר הממשקים, ופרעה. בכל חלום יש אחד מששים בנבואה (ברכות נז ע"ב). זו גרעיניות של קדושה המתגלה באבות ובשבטים, בענין החלומות – זה הוא עניין של כלל ישראל, וגם ענין קוסמולוגי. בכל חלום יש אחיזה בשרשי הנשמה".

וכן נראה מאופן הצגת הגמרא במנורת המאור הוספות "דברים שמנו חכמים במנין":

"ה' דברים יש בכל אחד ואחד אחד מששים. אש, דבש, שבת, שנה, חלום. אש אחד מששים בגינהם. דבש, אחד מששים במן. שבת, אחד מששים בעולם הבא. שינה, אחד מששים במיתה. חלום, אחד מששים בנבואה".

ובאוצר מדרשים (אייזנשטיין)

"(י') ה' דברים שיש בכל אחד מהם אחד מששים: אש אחד מס' בגיהנם, דבש אחד מס' במן, שבת אחד מס' מעוה"ב, שינה אחד מס' במיתה, חלום אחד מס' בנבואה (ברכות נ"ז:)."

 

לא בכל חלום יש אחד חלקי שישים של נבואה

כ"כ ר"י קורקוס הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ו, ו שרק חלומות מצד הטהרה (שהם רק לפעמים) הם אחד מששים בנבואה:

"אמרו לו בחלום וכו'. גם שם בתוספתא ובירושלמי פ"ד דמעשר שני ובסנהדרין פרק זה בורר והטעם שאעפ"י שצדק הדמיון אפשר שלא צדק במה שאמרו לו שהוא של מעשר כן כתב הרב בעל המגיד הלכות זכייה ומתנה. ונראה לפי שלפעמים מראין את האדם דברים קצתם אמיתיים וקצתם דברי שקר כדי לצחק בו ולצערו כי לפעמים חלומותיו מצד כחות הטומאה ואז רובם אינם צודקים ולפעמים מצד הטהרה ואז הוא אחד מששים בנבואה."

כ"כ בשו"ת עשה לך רב חלק א סימן סא שיש חלומות שהם דמיונות שווא ואין בהם מנבואה כלל:

"אך ידעו רבותינו גם להזהיר את האדם לבל יטעה בדמיונו אחרי החלומות יתר על המדה. וכלל גדול אמרו שכל החלומות הולכים אחרי הפה, וחלום שלא נפתר כאגרת שלא קראוה (ברכות נ"ה א). עוד אמרו שהרבה עושה הדמיון והרושם העז באדם לטוב ולרע. רבות כתבו חכמי הנפש על הסבות הגורמות לחלום, וספרי הפסיכולוגיה מלאים מהם, והכל היה ידוע לרבותינו חכמי התלמוד בעומק חכמת ה' אשר בלבם. ידעו רבותינו שחלומות מקורם בהרהורים, ולכן מעולם אין אדם חולם על פיל שנכנס דרך נקב המחט. ידעו כמו"כ כי רבים מן החלומות נובעים מהרהורי הלב, ממאויים שלא באו, או שלא יכולים לבוא על ספוקם, ממחשבה שהבזיקה בדמיון האדם במשך היום, ובגלל סבה מסויימת לא ניתנה לו אפשרות לעכל אותה מחשבה בהכרתו, והרי היא מופיעה בחלום בחזיון לילה בתת – הכרתו. רבים מהם נובעים מדאגה מסותרת, שאדם חושש לבטאה במחשבתו הבהירה, ומשתדל להתחמק מן האפשרות שאכן עלול לקרות לו כזאת, ואף זאת ידעו רבותינו, שרבים מן החלומות באים מריבוי מאכל, ומכאן חשיבות חלום של אשמורת הבוקר (כל הנ"ל מתבאר מדברי רבותינו במסכת ברכות פרק תשיעי בסוגיא ארוכה מאד בענין החלומות).

כל אחד מהמקרים הנ"ל יכול לגרום לאדם לראות בדמיונו חלומות הפועלים בנפשו בתת – הכרתו.

ולכן, עם כל הרצינות שייחסו חכמינו לחלום, ידעו שחלום אמתי בבחינת "אחד מששים בנבואה", אינו בהישג יד כל אדם, ולא בכל שעה, ודאי שכל אדם ראוי אף הוא לראות חלום של אמת, כי אכן נפשו נפש – חיה, היא קשר וגשר בינו לבין אלקיו, אבל, כיצד יכול אדם, שאין הוא שולט על שכלו שלטון מלא, להיות בטוח שאין סבה איזו שהיא, מהמנויות לעיל, שגרמה לחלום זה, ואין הוא אלא דמיון ותעתועים.

חלומותיך, למעלה מכל ספק נובעים מיסורי מצפון נקי וישר. הבטחת לבעלך לפני נישואיכם לחזור בתשובה, וזאת עליך לעשות, רבים הם אלה שמתוך סבות רבות ושונות, חזרו בתשובה בתחלה שלא לשמה, ואח"כ הכירו והוקירו את דרך התורה ומצוותיה."

כ"כ בשש אנכי (הרב חיים דויטש) עמ' 312:

"כנגד זה ישנם שלשה סוגי חלום אשר מתחלקים לפי משמרות הלילה. המשמרת הראשונה של הלילה שקרובה ליום שעבר – שם החלומות הם מהרהורי לבו של אדם, ועל כך נאמר: חלומות השוא ידברו. ושם אין שום משמעות ומשקל לחלום, כי הכל הולך אחר הרהוריו של האדם."

ובעמ' 313:

"אם ישנם שלשה סוגי חלום: הרהור, שד ומלאך. והם מופיעים בשלשת חלקי הלילה בהתאמה ותוקפם: הראשון – שוא ידברו. השני – הולך אחר הפה. השלישי – אחד מששים שבנבואה".

בעמ' 314 משמע ממנו שאצל אדם גדול חלום יכול להיות יותר מאחד מששים בנבואה:

"חלום הוא אחד משישים של נבואה, אבל גם תלוי מי חולם ועל מה חולמים, ככל שהחולם הוא דם יותר גודל יותר רוחני, אזי חלומותיו נמצאים בדרגה נבואית גבוהה יותר, והם מושפעים פחות על ידי הפה. ומצד שני משפיע גם מי הוא הפותר, מי שנמצא בדרגה רוחנית גבוהה יותר, השפעת פיו על הפתרון חזקה יותר".

 

חלום הוא תמיד אחד מששים ולא יותר

בתורת חיים מסכת בבא קמא דף נה עמוד א כתב שחלום שהוא אחד משישים מתבטל בנבואה השלמה של הכהנים בהטבת חלום – על פי דבריו חלום לא יכול להיות יותר מאחד משישים אחרת לא היה בטל:

"וטעם הענין שהחלום הרע מתבטל ומתהפך לטובה בשעת ברכת כהנים כשאומר רבש"ע אני שלך וכו' נראה לפי שהחלום הוא אחד מששים בנבואה וידוע שכל דבר רע בטל בששים וברכת כהנים כדמות נבואה היא שהכהן העולה לדוכן לברך את ישראל הרי הוא כמתנבא דענין הנבואה הוא שמכריז ומשמיע לעם מה שצוהו השם מגזרת ניב שפתים אף הכהן מכריז ומשמיע מה שצוהו השם לאמר לישראל הברכות הללו ולהכי כשם שבשעה שהנביא מתנבא השכינה שורה עליו ואין הנביא מדבר אלא הקדוש ברוך הוא אף הכהן בשעה שעולה לדוכן השכינה שורה עליו דמהאי טעמא אמרו חכמים ז"ל דאסור להסתכל בכהנים בשעה שעולין לדוכן ואין הכהנים מברכין אלא הוא יתברך כמ"ש ואני אברכם. וכיון שהחלום אחד מששים בנבואה הוא לכך מי שרואה חלום רע ורוצה שתתבטל נבואה קטנה אשר ראה בחלומו בששים חלקים נבואה טובה ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ומתנבאים נבואה גמורה כדפירש' ויפרש חלומו לפני השם בסוף כל ברכה בשעה שחלה עליו נבואת הכהנים ויאמר אני שלך וחלומותי שלך וכו' כדי שתתערב נבואתו הקטנה בתוך נבואה גמורה של הכהנים ותתבטל בששים ותתהפך להיות ברכה כמו ברכת כהנים וזהו מהו שיש ס' אותיות בברכת כהנים רמז לחלום רע נבואה קטנה שמתבטל בששים חלקים נבואה שבברכת כהנים."

הביא דבריו בדרשות חתם סופר, שבועות שנת תקס"ב עמ' רפט, א:

"פסחים פרק אלו דברים מר בריה דרבינא יתיב בתענית כולי יומא לבר מעצרת ע"ש ופירש דהיינו תענית חלום לא היה מתענה בעצרת (כמהרי"ל במג,א סימן תרד). נ"ל הטעם כמ"ש בשם תורת חיים דברכת כהנים שהוא בחינת נבואה מבטל החלום שהוא רק א' מששים בנבואה ומתבטל בשישים לכן אומרים בו רבש"ע אני שלך. וה"נ ביו"ט עצרת שהוא יותר הרבה ממעלת הנבואה בחי' בעלה דמטרוניתא משה איש אלקים כביכול לכן אין צריך להתענות תענית חלום".

 

מעמד חלום יעקב

במדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא ב:

"א"ר ברכיה בשם רבי חלבו ור"ש בן יוסינה מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד, א"ל הקדוש ברוך הוא ליעקב יעקב למה אין אתה עולה, באותה שעה נתירא אבינו יעקב ואמר כשם שיש לאלו ירידה, כך אני יש לי ירידה, א"ל הקדוש ברוך הוא אם אתה עולה אין לך ירידה, ולא האמין ולא עלה, ר"ש בן יוסינה היה דורש (תהלים עח) בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו, א"ל הקדוש ברוך הוא אלו עלית והאמנת לא היתה לך ירידה לעולם, אלא הואיל ולא האמנת הרי בניך משתעבדין בהללו ד' מלכיות בעה"ז במסים ובארנוניות ובגולגליות, א"ל יעקב יכול לעולם א"ל אל תירא עבדי יעקב אל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מארץ מגליא מאספניה ומחברותיה ושב יעקב מבבל ושקט ממדי ושאנן מיון ואין מחריד מאדום כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפיצותיך שם באומות העולם שהן מכלין את שדותיהן אבל ישראל שאין מכלין את שדותיהן ואותך לא אעשה כלה אלא מיסרך ביסורין בעולם הזה בשביל לנקותך מעונותיך לעתיד לבא, לכך נאמר ויחלום."

בקול הרמ"ז (על התנחומא ויצא ב. הרב משה זאב רוזנטל מקאלבעל) למד מכאן שחלום יעקב לא היה נבואה שלמה ויש בו רק אחד מששים בנבואה:

"פירוש שאילו היה מראה לו השי"ת זאת בהקיץ ובאספקלריא המאירה ודאי שהיה מאמין ועולה, רק מחמת שלא הראה לו רק בחלום ובאספקלריא שאינה מאירה כ"כ על כן לא האמין, ומחמת זה עצמו לא נחשב זה חטא ליעקב אבינו ע"ה ואמר לו השי"ת אל תירא וגו', וזה שאמר יעקב אבינו ע"ה אחר כך "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי". פירוש בלתי ידיעה ברורה רק בחלום ובאספקלריא שאינה מאירה, כי חלום הוא רק אחד מששים בנבואה, והתנצל עצמו לפני השי"ת במה שלא האמין".

מנגד, אור החיים בראשית פרק כח, יב כתב לדייק שחלום יעקב לא היה כחלום רגיל אלא נבואה ממש:

"(יב) ויחלום והנה וגו'. טעם אומרו והנה. להיות שאין החלום מוחלט בבחינת הצדק כי חלומות שוא הם, גם שעל כל פנים יהיה בהם תבן כי הם במראה השעמום, לזה אמר והנה פי' כי הדברים בלא שעמום ודמיונות אלא כל דבר נגלה אצלו ומבואר כיום יאיר, ואין זה דומה לשאר החלומות שרואה דבר ואינו מחליט בראייתו מה שהוא רואה, ולזה תמצא שדקדק לומר בכל פרט ופרט מהנגלה אליו בחלום והנה, גבי ראית הסולם אמר והנה סולם, גבי ראית המלאכים אמר והנה מלאכי וגו', גבי גילוי שכינה אמר והנה ה', הכוונה בזה כי היתה נבואה ממש:"

 

מה המשמעות שחלום הוא אחד משישים לנבואה?

בחלום יש מעין נבואה (חלק הנבואה לא בטל)

במהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף נז עמוד ב מסביר שכל הדברים שנאמר עליהם "אחד משישים" יש בהם קצת ממשות מן הדבר הגדול – לכן חלום יש בו ממשות קטנה של נבואה:

"ה' אחד מס' אלו הן כו'. ל"ד נקט אחד מס' כמ"ש התוספות בכמה דוכתין ועי"ל לפי מה שמצינו לענין בטול דא' מס' אינו בטל ויש בו קצת ממשות כדילפינן מזרוע בשלה ה"נ בדוגמא קאמר בכל הני ששה דקחשיב דיש בהו קצת ממשות מדוגמתו וק"ל:"

וכן בספר שלמה משנתו (על ברכות נז, ב, לרב עזריאל אריה ליב ראקובסקי) מפרש שאחד משישים הכוונה שלא בטל:

"חלום אחד מס' בנבואה. כלומר שדבר האמת הנמצא בו נרגש להפותר החכם, ויוציא הבר מהתבן, והדברים בטלים שבו".

וכן כתב בחידושי אגדות למהר"ל בבא מציעא דף ל עמוד ב שכל פעם שחז"ל אומרים אחד משישים הכוונה שיש חלק קטן שלא בטל (לכן מי שמבקר את החולה לוקה חלק קטן מהחולי שמורגש אצל החולה, וכן חלום מורגש בו הנבואה)

"ואמר לא נצרכה אלא לבן גילו, כי עיקר ביקור חולים כי כאשר הוא חולה ואתרע מזלי' ואם הולך בן גילו אליו חל עליו מקצת מן החולי וממעט מן החולה קצת, חלק ס', כי אינו מקבל עיקר החולי וכל דבר שהוא אינו עיקר הוא על דרך ששים, שהרי אמרו רז"ל אחד מששים בנבואה וכן בכמה מקומות כי הדבר שהוא נחשב חלק דבר יאמר שהוא אחד מששים, כי פחות מחלק אחד מששים הוא בטל לגמרי כמו שאמרו בטל בששים."

 

אין מה להשוות בין חלום לנבואה, חלום בטל לעומת נבואה

כתב בבן יהוידע ברכות נז, ב שהכוונה של אחד משישים היא שהדבר בטל ולא נחשב כלל מול הדבר השני. הוא מתייחס לאש שהיא אפילו לא אחד מאלף מגיהנם אבל בעולם כדי להגיד שמשהו בטל אומרים אחד משישים. על פי דבריו הדגש הוא על הגיהנום (האדם מכיר את חומה של האש, ומכאן שאין כל השוואה בינה לבין הגיהנם). על פי דבריו ניתן להסיק לחלום – שכל ההשגות שהאדם חש בחלום הן כאין לעומת נבואה:

"אחד מששים לגינהם. נ"ל בס"ד כל שיעורים אלו של אחד מששים דנקיט הכא אינם אחד מששים אלא ודאי שיש בהם יתרון למאות ואלפים ויתר כל אחד לפי עניינו והא דנקיט בכולהו אחד מששים מפני כי בעלמא שיעור הביטולים הוא בששים שכל דבר אסור יתבטל אחד בששים וחשיב כאלו אינו כלל ועיקר וכן הענין כאן בא ללמדנו אש המצוי כה יתבטל כוחו לגבי כח אש גיהנם כמו ביטול האיסור שיתבטל אחד בששים וחשיב זה חלק האחד כאילו אינו אבל לעולם ודאי כח אש גיהנם הוא עצום ורב וגדול על כח אש המצוי אצלינו יותר ממאה אלפי פעמים וכן הענין בשאר מינים אשר מזכיר פה ודע כי מ"ש שבת אחד מששים לעולם הבא לאו על עולם הנשמות קאמר אלא על אולם הזה שאחר התחיה דקרו ליה רז"ל גם כן בשם עולם הבא או בשם עתיד לבא מפני שהוא נחשב עולם חדש במזג חדש והוא עולם שכולו שבת".

 

חלום הוא דמיון ללא שכל ונבואה הוא דמיון המודרך עם השכל

עין איה ברכות ט, קיב מבאר שהמימרא בגמרא מראה על הרגשות מסוימות שהן חלשות אצלנו מול מה שאמורות או יכולות להיות באמת. החלום בא מהדמיון שתפקידו להביא ולעורר את הרגשות לתוך הנפש של האדם. החלום הוא כוח הדמיון ללא שכל, אולם נבואה היא דמיון המודרך עם השכל וההגיון וזהו המצב השלם:

"החיים של ההרגש שהם הבסיס לחיי השכל נמצאם מוגדרים בחמש תכונות כוללות: צער, עונג, מנוחה, הפסק ההרגשה כדי שתהיה מורגשת יותר בהתחדשה, נמצאת ההפסקה היא גם כן אחת ממכשירי החיים. החמש המשלים הוא הדמיון המביא את ההרגשות לעומק הנפש וממלא את כל הריקניות שבחיי הרגש, במלאותו המון התרגשות בתוך עמקי חדרי הנפש הדקים, כדרך שהלב מכניס בכחו בצירוף הריאה את הדם לעל עורקי הגוף והגידים הדקים. ראוי אמנם להבחין את ערך כל אלה ההרגשות שהחיים יהיו מלאים ענין רק לפי מדתן, בין ערכן האמיתי ובין ערכן הנחלש, מצד מיעוט כח שיש בחיים שלנו…. הדמיון אמנם הוא משלים את רגשי חיינו, מתגלה בחלום בכחו העצמי, אבל יקרת הכח המדמה לא יתראה בהיותו עוסק לבדו בכחו המוגבל, כי אם בהיותו מלא כח מעצם קדושת השכל העליון. והיא באמת מעלת הנבואה, שהשכל משתלם בכל חקו והכח הדמיוני הוא אסור לו ונאמן בעבודתו, לפי רוממות החופש השכלי המלא אור החיים באור פני מלך חיים. ע"כ החלום, בתור כח מופשט להגביל את כח המדמה לבדו חוץ משארי כחות הנפשיים , אינו כי אם מעין אחד מס' בנבואה, שהתהיה נחלת ה' לעם ה' ביום חבוש ה' את שבר עמו. כלי נשבר הוא הדמיון בהיותו עזוב מהשכל מורהו, אבל בהיותו בתור ציר אמונים לצייר הגיון השכל הטהור, מה נשגב הוא ודבריו אז חיים וקיימים. ודי לנו הוכחה כי בחיבור השכל השלם עם כח המדמה שנשלם גם הוא, בחר ה' להיות נושא הוד התעודה האנושית בעולם על ידי גילוי שפע נבואתו, כאשר האריך לבאר בזה הרמב"ם במורה נבוכים, וכתוב מלא הוא וביד הנביאים אדמה".

 

רבי צדוק – העולם הזה חלום

ר' צדוק הכהן מלובלין – צדקת הצדיק אות קמ מתייחס למימרא בגמרא כמשל. החלום הוא משל לעולם הזה שהדמיון שלו הפוך מהאמת, אבל עדיין מורגש בו טעם מועט מנבואה, מהאמת. ומה שאמרו שחלום הולך אחר הפה, הכוונה היא שבעזרת דברי תורה אפשר לכוון לאמת:

"כל זמן שאין האדם בשלימות כל מה שמדמה לו ידע שהוא ממש להיפך כענין (ישעיה ה' כ') האומרים לרע טוב וגו' וכמו שאמרו (פסחים נ' א) עולם הפוך ראיתי ששם במקום האמת הוא ממש להיפך מבעולם הזה ומה שנדמה לו לטוב יוכל להיות שאין בו ממש וכן להיפך. רק מי שהאיר השם יתברך עיניו בדברי תורה דכתיב בה אמת כמו שאמרו ז"ל (עבודה זרה ד' ב) על ידה יכול לבוא על האמת כמו שאמרו (פסחים שם) ואנן פירוש תלמידי חכמים היכי התם כי היכי דאיתו אנן הכא וכו' שהתורה מאירה בזה לאדם לעמוד על האמת. ועל זה אמרו (סנהדרין כ"ו ב) עצה שיש בה דבר ה' היא תקום. אבל בלאו הכי מחשבה מועלת לבטל פירוש שיהיה הסוף ממש להיפך ממה שחשב. והסוף הוא גילוי האמת שיש באותו דבר כי בהווה הכל אחד רק בסוף ניכר כמו שנאמר (משלי י"ב י"ט) שפת אמת תכון וגו' ואיתא בזוהר (ח"ב קפ"ח ב) כוננת לא כתיב אלא תכון:

ועל זה אמרו (ברכות נ"ה א) חלמא טבא חדוותיה מסתייה בישא עציבותא מסתייה פירוש כל מעשה עולם הזה נקרא חלמא כמו שנאמר (תהלים קכ"ו א') בשוב וגו', ומכל מקום אמרו ז"ל (ברכות נ"ז ב) חלום אחד מששים בנבואה וכן שבת, אחד מששים בעולם הבא, שקצת טעם נרגש גם כן בעולם הזה כענין אחד מששים שהוא התחלת הרגשת הטעם היותר מועט כי אחד מששים ואחד אין טעם והתחלתו אחד מששים. כי המעשים הם רשמים מועטים לאמיתות הנקודה שבלב הנעלם:

ועל זה אמרו ז"ל (שם נ"ה ב) החלומות הולכים אחר הפה היינו בדברי תורה שעל ידי דברי תורה יכול לברר כל מעשים שעשה יהיה לטוב ואף על פי שהיו איך שהיו על ידי הפה הוא נעשה טוב שהשם יתברך מאיר עיניו בזה ואז נקבע החלום לאמת כנ"ל דתורה היא אמת ומי שדבוק בתורה הרי דבוק בחיי עולם האמיתים ממילא כל המעשים שלו על כרחו כן, כי במקום שהוא האדם שם הוא כולו:"

 

שמן ששון – פותר חלומות יפתור רק מעט מהמשל שבחלום

שמן ששון (הרב בנימין דוד לווין) ברכות נז, ב כתב שהמימרא היא בשביל פותרי החלום. נבואה רגילה היא בצורת משל שכל הפרטים של המשל יש להם משמעות והנביא מפרש את המשל ואומר את כל המשמעות בנמשל לעם (משה רבינו לעומת זאת, קיבל מה' בדיוק את הדיבור ללא משל). בחלום, על פותרי החלומות לדעת שמשמעות יש רק לאחד משישים מהמשל שהאדם ראה בחלומו (ולכן נתקשו חרטומי מצרים לפתור את חלום פרעה כי רצו לפרש אותו בצמצום אבל באמת בגלל שפרעה היה מלך והחלום היה עבור עתיד עמו הוא קיבל חלום במדרגה של נבואה שכל פרטיו נכונים):

"חמשה אחד מששים כו'. חלום אחד מששים לנבואה כו'. ויש להבין כלהו דחשיב דבר אחד מששים במן שבת אחד מששים לעולם הבא משום הנאה נגעו בה דמי שאכל מן היה נהנה ששים פעמים יותר מאכילת דבש. כן נהנה מהעולם הבא ס' פעמים יותר מהנאה משובתי שבת. כן אש אחד מששים לגיהנם לצער דהצער מגיהנם הוא ס' פעמים יותר ממי שנשפט באש של הדיוט. כן שינה אחד מששים למיתה, כאשר בשינה נתבטל החושים אחד מס' במיתה. ובמיתה נתבטל החושים מכל וכל. אבל חלום אחד מס' לנבואה, יש להבין לאיזה כוונה כיוון בעל המאמר.

והנראה בזה שדבר גדול וכלל גדול כיון בזה לידע איך לפתור את החלומות. ובזה יובן בפרשת מקץ הפסוקים אשר לא ידעו חרטומי מצרים וחכמיה לפתור את חלום פרעה אשר החלום היה קרוב מאד לפתרונו אשר פתר יוסף. איך נואלו שרי צוען החרטומים והחכמים מי לא ידע אשר פרעה בחלומו ראה הפועל והפעולה יחדו. הפרות אשר ראה הם הפועל כמאמר הכתוב ורב תבואות בכח שור, והשבלים הם הפעולה בעצמה ושטיחת מראה החלום היה מורה לשבע ולרעב בלי ספק, ומה הוא הדבר אשר לא השכילו לראות ומנעם מלפתור הפתרון כאשר פתר יוסף.

עוד יש להבין המדרש רבה בפרשת מקץ וז"ל ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם. וכל הבריות אינם חולמים. אתמהא. אלא חלום של מלך של כל העולם כולו הוא. כדי להבין המאמר מתחלה מוכרחים אנחנו להקדים הא דאיתא ביבמות דף מט ע"ב כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה.

והביאור הפשוט בזה המאמר כי כל הנביאים היה מחזה הנבואה אצלם בחדות ואת אשר דבר נבואתו להעם הבין מדעתו מאת אשר ראה במחזה כמאמר השם לירמיהו מה אתה רואה ירמיהו ואמר מקל שקד אני רואה ויאמר ה' אליו היטבת לראות וגו' וכמוה בזכריה והנביא ראה במחזה המשל ומה שאמר נבואתו להעם לא אמר המשל רק הנשמל אשר הבין מהמשל אשר ראה במחזה הנבואה. לא כן נבואתו של משה רבינו שלא ראה משל ואמר הנמשל רק מה שראה במחזה היה גוף הדבר ואת אשר ראה ושמע מפי הקב"ה לא שינה כמו ויאמר ה' אל משה דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית דברים אלו ממש אמר משה אל בני ישראל. וזהו הפירוש במאמר חז"ל שכינה מדברת מתוך גרונו של משה. פירוש מה שהיתה שכינה מדברת זה הדבר בעצמו יצא מתוך גרונו של משה לבני ישראל. ובזה אפשר לפרש הפסוק בבהעלותך לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו. פירוש יש אדם שמדבר לחבירו על פי כתב. ויש אדם שמדבר פנים אל פנים. זה נקרא שדבר עמו פה אל פה. לזה אמר הפסוק מה שמדבר משה עמכם פה אל פה. זה הדבר בעצמו אדבר בו היינו במראה ולא בחדות. מחזה נבואתו לא כשארי נביאים אשר מחזה נבואתם בחדות כאמור לעיל. וזה הפירוש משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה. כי כאשר אחד רואה ומביט בזכוכית מאירה הדבר אשר ראה הוא הדבר שיש בו ממש וכאשר מביט ומספר אשר רואה שם אדם או גמל או סוס אמת הדבר אשר אין בה ספק. אבל כשמביט בזכוכית שאינה מאירה היא מראה הנקרא שפיגי"ל ומספר שרואה שם אדם או גמל או סוס הוא שקר גמור כי מעולם לא שם במראה שום דבר. אך בצלם יתהלך איש לראות צל החוזר ממראה עליו או לכל הדבר מה שהוא נגד המראה זהו כל הנביאים הסתכלו באסקפלריא שאינה מאירה מה שראו לא היה גוף הדבר ולא אמרו כלל מה שראו רק אמרו הנמשל מה שנמשך מהמשל שראו.

והנה אמרו בספרי ורש"י ז"ל הביאו פרשת מטות כל הנביאים מתנבאים בכה מוסיף עליהם משה שנבא בכה ובזה הדבר. וזה לשון המזרחי מלת כה מורה על מכוון הענין ומלת זה מורה על הענין הרמוז בעיניו. ומפני שכל הנביאים לא נתנבאו רק באספקלריא שאינה מאירה ואין להם יכולת לקבל רק המכוון מן הענין שהראו להם הוכרחו להזכיר בלשונם כה אמר ה' שפירושו המכוון בדבריו. ומשה רבינו עליו השלום בעבור שנבואתו היה באספקלריא המאירה והיה בו כח לקבל מה שהראו לו בעיניו כפי מה שהוא הזכיר בלשון זה הדבר שפירושו זה הדבר בעצמו.

היוצא מדברינו אשר דרכי הנבואה זולתי נביאות משה דבר אשר רואה במחזה אינו גוף הדבר רק המשל אשר נמשך מהמחזה אשר ראה הוא גוף הדבר. א"כ אם בנבואה כך כל שכן וכל שכן מי שרואה מה בחלומו בודאי אי אפשר לומר מה שמראין לו בחלומו זהו ממש גוף הדבר וזהו פתרונו כי גם בנבואה לא מצאנו כל רק בנבואת משה אשר היא באספקלריא המאירה ובודאי חלום הוא רחוק מאד מנבואה.

לזה בא בעל המאמר ונותן לנו כלל שמי שרוצה להיות מפותרי חלומות צריך לשקול בדעתו את דרכי הנבואה כמה רחוק הנמשל מהמשל המחזה שראה. כן צריך להרחיק ששים פעמים ככה הפתרון אשר הוא הנמשל מהחלום אשר הוא המשל ואז יהי הפתרון אמת כי החלום בודאי הוא במדרגה קטנה מאד נגד נבואה. ובודאי חרטומי וחכמי מצרים כאשר כלל זה היה מסור בידם באשר ידעו בחכמה ולמדו איך לפתור את החלומות הם בודאי עשו ככלל זה גם בחלום פרעה להרחיק את גוף הדבר ר"ל הפתרון ממראה החלום אשר הוא המשל ס' פעמים ממנו ולא ידעו אשר חלום פרעה יצא מן הכלל החלומות בפתרונם.

לזה וידבר שר המשקים את פרעה וגו' ונחלמה חלום בלילה אחד ושם אתנו נער עברי אשר דרך חדש לו בפתרון חלומות אשר הוא אינו מרחיק הפתרון מהחלום כלל. ואומר אשר המראה מהחלום הוא גוף הדבר וזה הוא פתרונו. לזה אמר שר המשקים ויפתר לנו את חלומותינו איש כחלומו פתר. ר"ל שפתר ממש כחלומו ולא הרחיק כלל הפתרון מהחלום. ושמא תאמר א"כ אינו יודע כלל בהחכמה ההיא זה אי אפשר כי נראה שיש בו ממש בצד מה אף שבאמת הוא דבר פלא והראיה ויהי כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על עני ואותו תלה. וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויאמר לו אני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו. ויען יוסף ויאמר בלעדי אני לא למדתי חכמה זו מעולם לפתור חלומות רק אלקים יענה את שלום פרעה. וכאשר פרעה ספר לו החלום אחז יוסף הצדיק את דרכו בפתרון החלומות אשר מחזה החלום הוא בעצמו הפתרון. ויאמר יוסף אל פרעה את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה וגו' הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עושה הראה אל פרעה ר"ל המחזה אשר אתה ראית בחלום הוא גוף הדבר הוא בעצמו הפתרון. ואם תשאל א"כ חלום פרעה הוא כמעט נבואה באספקלריא המאירה. לזה בא במדרש לתרץ את זה ואמר ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם. ומקשה המדרש וכל הבריות אינם חולמין (דקשה להמדרש הלשון דה"ל לומר ויחלום פרעה כפי מורגל הלשון בפסוק כמו יחלום יעקב) אתמהא. אלא חלום של מלך של כל העולם כולו הוא. רצה לומר שאפשר שבשביל כל העולם יהיה החלום במדרגת נבואה באספקלריא המאירה…"

 

 

var div = document.getElementsByTagName("hr")[0].nextElementSibling; var divN = div.parentElement; divN.id = "naama"; div.id = "notes"; //var div = document.getElementById("notes"); div.style.display = "none"; var button = document.createElement("button"); button.textContent = 'הצגת הערות'; button.setAttribute("onclick","myFunction2()"); divN.insertBefore(button, div); //divN.appendChild(button); // var links = document.getElementsByClassName("aup1"); var links = document.getElementsByTagName("sup"); var i; for (i = 0; i < links.length; i++) { var x = links[i].firstChild.getAttribute("href"); x = x.substr(1,x.length); links[i].firstChild.removeAttribute("href"); links[i].firstChild.setAttribute("href", "#"); links[i].firstChild.setAttribute("class", "aup1 " + x); links[i].firstChild.addEventListener("click", myFunction); //var id2 = document.getElementById(x); //id2.parentElement.style.display = "none"; } function myFunction() { var cl = this.getAttribute("class"); var str = cl.substr(5,cl.length); //var id = document.getElementById(str); this.setAttribute("href", "#" + str); if(div.style.display == "none"){ div.style.display = "block"; button.textContent = 'הסתרת הערות'; //return true; } else{ div.style.display = "none"; button.textContent = 'הצגת הערות'; } //return true; } function myFunction2() { if(div.style.display == "none"){ div.style.display = "block"; button.textContent = 'הסתרת הערות'; } else{ div.style.display = "none"; button.textContent = 'הצגת הערות'; } }
תפריט

תוכן עניינים

הרחבות לפניני הלכה אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בקובצי עוגיות.