צורת לוחות הברית
פוסקים שיצאו כנגד המנהג
במשך הדורות התקבל לצייר ולפסל את לוחות הברית בצורה מעוגלת מלמעלה (כפי שיורחב לקמן), אף שלדעת רבים, הלוחות שניתנו למשה היו מרובעים. הראשון שיצא כנגד מנהג זה בכל תוקף, היה הרבי מלובוויאטש (שערי הלכה ומנהג א, סי' צג. וכן בליקוטי שיחות כא, פרשת כי תשא) בשנת תשמ"א בצורה פומבית.[1] לדעתו, יש לתקן את הטעות שעושים את הלוחות מעוגלים מלמעלה, משום שהלוחות היו מרובעים, והעיגול הגיע מטעות של אמנים נוצריים:
"דובר כמ"פ אודות הטעות שעושים כמה וכמה בנוגע לצורת הלוחות, בזה שמציירים את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה (שמקור ציור זה לראשונה הוא – ציור שנעשה ע"י גוי ברומא ימ"ש) היפך משמעות הגמרא (ב"ב יד, א) ש"הלוחות ארכן ששה כו" היו ממלאות את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר מקום פנוי (ככל כלי המקדש שהם מקדשים כשהם מלאים דוקא) שעפ"ז בהכרח לומר שהלוחות היו בצורת ריבוע, ולא בצורת חצי עיגול מלמעלה (שאז נשאר חלל ריק כו') לאחרונה יצא לאור ספר של רב באה"ק, ששם מוכיח מדברי הגמרא הנ"ל שבהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול מלמעלה. ואעפ"כ בכו"כ בתי כנסיות שבהם מצויירים הלוחות ע"ג הפרוכת, ובכמה מוסדות חינוך וישיבות המציירים את הלוחות ע"ג הסמל שלהם, מופיע ציור הלוחות באופן של חצי עיגול מלמעלה היפך דברי הגמרא.
ולכן בהכרח לתקן ענין זה ואין לחשוב שזהו דבר של מה בכך, כי אפילו כאשר מדובר אודות דבר קטן נאמר אל תהי בז לקטנות, ועאכו"כ כאשר מדובר אודות ענין הקשור עם הלוחות שהם יסוד כל התורה כולה".
וכן בשו"ת באר אליהו[2] (או"ח א, צו) יצא כנגד המנהג לעשות לוחות מעוגלים, שדבר זה הגיע מהאומנות הנוצרית, ונוגד את מסורת חז"ל:
"… הצורה של הלוחות לא מצא חן בעיני, וחושבני שבטעות יסודה. בדרך כלל רואים שתי לוחות עגולות למעלה, וזה דבר המתנגד במפורש למסורת חז"ל שהלוחות היו מרובעות ולא עגולות, עי' גמ' ב"ב דף י"ד ע"א. הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. מכל השקלא וטריא משמע שבשום אופן א"א לומר שהלוחות היו עגולות. אך בלי להאריך חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם ע"כ הצורה בודאי לא רק שלא רצוי הא לא אדרבה יותר טוב לא לעשותם…".
פוסקים שהגנו על המנהג
מנגד, ישנם פוסקים שהגנו על המנהג לעשות את הלוחות עגולים, ומטעמים שונים.
כך למשל הרב מרדכי אליהו (שו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קצח) נשאל מבעלי מפעל לייצור ארונות קודש, כיצד יש לעשות את צורת לוחות הברית. והשיב הרב שהמנהג לעשות עגולים, ואף שיש שטענו נגד זה, מ"מ אפשר לעשות גם עגולים וגם מרובעים:
"עד היום נהגו לעשות את שני לוחות הברית כשהם מעוגלים בחלקם העליון, אמנם לאחרונה יצאו עוררין על כך, וביקשו לשנותם ולעשותם מרובעים למעלה. הנכם יכולים לעשותם עגולים או מרובעים הכל כרצונו של המזמין…".
גם בשו"ת תשובות והנהגות (ב, תקלה) נשאל אודות מעשה שרצו לתלות לוחות הברית מעוגלים בבי"כ, ואחד מאנשי הקהילה ערער על כך, שצורה זאת מקורה מהנוצרים. והשיב שכלל לא בטוח שמקור הצורה הוא מהנוצרים, ויכול להיות שנהגו לעגל כדי ליפות יותר את הלוחות, שכן הכוונה לעשות רק כעין דמות הלוחות ולנוי. אמנם כתב שכיוון שמדובר כאן בציבור, צריך הסכמת הציבור ולכן לכת' יש לעשות הלוחות מרובעים, אך מדינא אין חשש בעיגול, ומטעם הנ"ל:
"שאלה: צורת שני לוחות הברית בבית הכנסת.
בבית הכנסת אחד תלו שני לוחות הברית על ארון הקודש כנהוג וראשו מעוגל, וערער אחד בשם גדולים וטובים שזהו חיקוי הנוצרים, ועוד דלדידן אין תולים עשרת הדברות כמבואר בש"ע (א' סעיף ה') שלא לומר עשרת הדברות בציבור מפני המינים שאומרים שאין תורה אלא זו, ועוד שצורתם מעוגלת נגד חז"ל בב"ב (יד א) שארכם ששה ורחבם ששה ומונחות כנגד ארכו של ארון, ומשמע שהיו מרובעות, ולדבריהם הנוצרים הם שציירו הלוחות עגולות ולא עשו כן לפנים בישראל ודרשו להוריד את הלוחות מארון הקודש.
אמנם נתפשט המנהג מאד וקשה להוכיח שזהו מצד הנוצרים, ואולי עשו כן מפני שמצאו בכך יופי יותר, ואין לוחות אלו כמדת או צורת לוחות הברית כלל, רק דמות כעין, ועשו בצורה עם עיגול להרבות יופי, וכן אין הכוונה כאן לתוכן של עשרת הדברות, אלא לצורת לוחות הברית, רק ציירו עשרת הדברות מפני הלוחות, ואין שייך הש"ע שאומרים כל יום עשרת הדברות דהתם ה"ט שנראה שאמירתם עיקר כשלפנינו כל התורה כולה, וכ"ש שאין בהעמדתם לנוי כוונה ח"ו למינות, שלא ידעו כלל שיש בזה איזה חשש, וע"כ אף שאין לעשות לכתחילה בעיגול אם לא כן לא הייתי מרעיש לערער, ולדעתי נניח להם כמנהגם בעיגול, ובהרבה מקומות לא שמעו כלל שיש בזה איזה חשש.
אכן בדבר שעשוי לציבור צריך הסכמת כל הציבור, וע"כ יש למיעוט כאן טענה, ומפני דרכי שלום צויתי לאומן לחתוך העיגול שתהא מרובעת, והסכימו כל הצדדין, ולכתחילה נראה פשוט שראוי לרבע שיהא דומה יותר לצורת הלוחות, אבל לדעתי כאן בדרום אפריקא אין חיוב לעוררם להוריד אלא אם בין הציבור גופא יש מערערים, שיש בענין העיגול על מה לתפוס, אזי שלום הציבור עדיף, אבל מדינא כיון שאין זה אלא מעין דמיון ללוחות, ולא נעשו כדמות הלוחות ממש, ונעשית רק לשם יופי על ארון הקודש, לא הייתי מרעיש להורות להם להוריד וכהנ"ל, ובפרט שהמעלים על ארון הקודש מתכוונים בתמימות והם רק כמתעסק, רק בציבור ראוי לחוש לכל ערעור מפני שנעשו לכל הציבור וכמ"ש…".
ובקובץ בית ועד לחכמים (ה, עמ' תטו) הובא בשם ר' ישראל משה דושינסקי[3] שאף שהלוחות שניתנו למשה היו מרובעים, מ"מ אין לשנות אותם, שאולי יש בזה עניינים נסתרים:
"הנה ראיתי מביאים משמיה של הגאון ר' ישראל משה דושינסקי זצ"ל גאב"ד ירושלים עיה"ק, שאמר שהאמת הוא שהלוחות היו מרובעות ולא עגולות, אבל הוא היה חושש ולא רצה לשנותם ולעשותם מרובעות, כי אולי היה בזה כוונות נסתרות שמשום כך עשהו בכל הדורות עגולים, ואין אתנו יודע על מה".[4]
וכן בספר אפיקי מים[5] (ספירת העומר ושבועות, עמ' רלז) שמר על המנהג לעשות את הלוחות מעוגלים:
"ויש שרצו לבטל המנהג ולעשותם מרובעים בדוקא, אך אין לנטות כמלא נימא ח"ו ממסורת אבותינו".
פוסקים שהזכירו עניין 'לא לעשות תבנית היכל'
בשו"ת ישא יוסף (או"ח ג, לו. לרב אפרתי) נשאל באיזו צורה לעשות את לוחות הברית בביה"כ. והשיב, שאמנם מהגמ' בב"ב משמע שהלוחות היו מרובעות, וכ"כ רבינו בחיי, מ"מ הרב אלישיב הורה שאין לשנות מהמנהג הרווח לעשותם עגולים. וכן הורה ר' חיים קנייבסקי. וכך גם כעיקרון סבר הרב שך, אלא שביטל דעתו בפני הסטייפלר, שהורה לעשותם מרובעים.
ובטעם הדבר, יש שכתבו ששינו הצורה מצד "לא לעשות בית תבנית היכל" אף שמדינא מותר. והרב שך כתב "הטעם כמוס אצלנו":
"מה שבקשת לברר מהו האופן הראוי לעשות דוגמת "שני לוחות הברית" כנהוג מעל ארון הקודש.
בגמ' (ב"ב דף יד ע"א) איתא "הלוחות אורכן ששה טפחים ורחבן ששה ועביין שלושה מונחות כנגד ארכן של ארון", ומסתבר לומר ששיעורים אלו הינם בריבוע, וכמו שכתב רבינו בחיי בפירושו לתורה (שמות לב, טו) "ודע כי הלוחות היו מרובעות ששה טפחים באורך וששה טפחים ברוחב" (וע"ש עוד בהמשך), ומשום כך יש שעוררו שכשעושים דוגמת "שני לוחות הברית" מעל ארון הקודש, צריך לעשותן מרובעות ולא כפי שהיה מקובל לעשותן מעוגלות בראשיהן.
אמנם לפני שנים רבות… שאלתי למרן רבינו זצוק"ל כיצד יש לנהוג למעשה כאשר בונים ארון קודש חדש, והשיב דאין לשנות מהנהוג והמקובל בתפוצות ישראל עד כה, ויש לעשותן עגולות בראשיהן.
והנה ראיתי בדברי כמה מחברים שביקשו להסביר טעמו של דבר, שהרי אם אכן מוכח שצורת הלוחות היתה מרובעת, מה טעם שבמשך דורות ארוכים כלל ישראל עיטר את ארון הקודש בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בצורה מעוגלת, ובפרט אם נכונה ההשערה שמקור העיגול הינו מציורי נכרים, הרי שגם אם אין בזה משום חוקות עכו"ם, אמאי שבקינן צורתן שהיו מרובעות ועבדינן בעיגול. ולכן כתבו דהיא הנותנת, דמתוך שחששו לדין של "לא יעשה בית תבנית היכל וכו'" (ע"ז מג ע"א), הגם שלוחות הברית אינם מוזכרים שם בסוגית הגמרא, הרי ביקשו לשנות גם בזה, אף שמעיקר הדין אין בזה איסור (לקמן הערה 9 מובאת דעת החולקים על זה)…
וכמובא לעיל, לא שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל טעם הדבר שנהגו לעשות הלוחות עגולות בראש למרות שבגמרא משמע שהיו מרובעות כמבואר לעיל, אלא הוראתו למעשה היתה שלא לשנות מהנהוג בתפוצות ישראל עד כה. וכסברא זו כתב גם מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל (מכתבים ומאמרים ח"א מכתב צד) "הנכון שברוב בתי כנסיות שראיתי המה עגולין בראשן, אם כי איני יודע הטעם בזה כי בעיקרן הם מרובעות, אבל מנהג ישראל הלכה היא, והטעם כמוס אצלנו". אלא דהוסיף שמבטל דעתו למה ששמע בשם מרן הסטייפלר זצוק"ל לעשותן מרובעות.[6] ושבתי ושאלתי קמיה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א כיצד להורות לבית כנסת ששואלים אודות כן, ואמר שלמעשה אין לשנות מהמנהג, ולעשותן עגולים בראשם".
כמו"כ, בשו"ת משנה הלכות (טו, קסט) הליץ טוב בעד המנהג לעשות הלוחות מעוגלים למעלה, וזאת כדי לשנות מהלוחות שהיו במקדש, וכן לצאת מחשש של כתיבת עשרת הדברות בציבור:
"והאמנם המג"א הביא בשם ל"ח והביאו גם באה"ט בד"ה בציבור מפני המינים וכו' ולכן אין כותבין אותו על קונטרס המיוחד לציבור, ולפ"ז קשה האיך כותבים בכלל העשרת הדברות על לוחות השייכים לצבור וכמה כרכורים כרכרו על העושים צורת ארי' בביהכ"נ, ולכן בכיון שינוי ולא כתבו העשרת הדברות כקריאתם אלא כתבום על סדר המצות של תרי"ג מצות וכה"ג ליכא משום אין כותבין העשרת הדברות וק"ל. ובמקום אחר כתבתי נמי דמה"ט עושין הלוחות למעלה עגולים ולא מרבעות, שהרי הלוחות מרבעות היו ולא עגולים, אבל נראה ג"כ מהאי טעמא שאין עושין דומיא דמקדש והאיך יעשו לוחות דוגמא דמקדש, ולכן עושין עגולין למעלה ולא הוי דומה…".
פוסקים שדנו גם בצורת הלוחות
גם בשו"ת אבן ישראל[7] (ח, נז) הזכיר את עניין השינוי מצורות הלוחות, אך חידש שכלל לא בטוח שהלוחות היו מרובעים. בתשובה לשאלה מאדם שצייר על ספרו לוחות עגולים, עולים מדבריו כמה דברים. ראשית, אכן בבתי כנסת רבים בירושלים הלוחות מעוגלים. בנוסף, א"א להוכיח מהגמ' בב"ב שהלוחות היו מרובעים, ואדרבא י"ל שהלוחות היו עגולים, שכן הלוחות נבראו בביה"ש של ע"ש, והובא בירושלמי שאין מרובע מששת ימי בראשית.
ואפילו אם תמצי לומר שהיו מרובעים, מ"מ יש הידור לעשותם עגולים דווקא, כדי לשנות ממה שהיה במקדש. ובציור של הלוחות אפשר להקל. וסיים דבריו שבבתי הכנסת נהוג לעשות עיגול למעלה ומרובע למטה, כדי לצאת יד"ח כל הדעות:
"מה ששאל מע"כ שיצאו עוררין על ספר 'המסורת' שהוציא מע"כ שצייר שם מע"כ את הלוחות בצורה עגולה, ויצאו עוריין דמוכח מגמ' ב"ב דף י"ד דהלוחות היו מרובעות. הנה מגמ' הנ"ל אין להוכיח כלל אם הלוחות היו מרובעות או עגולות, ואדרבא הרי הגמ' אומרת דשם היה מונח הס"ת והס"ת בודאי עגולה היא, עי' שם בסוגיא.
וגם לא הבנתי מה שנתעוררו על שמע"כ צייר, ולא על הלוחות העומדים בכל הבתי כנסיות שבירושלים עיה"ק שכולם הם עגולות, דהרי התם נכתב בהם עשרת הדברות, ועליהם היה צריך לערער, משא"כ מעלתו הרי לא כתב בתוך הלוחות את עשרת הדברות.
ובעיקר הדבר כ"כ דאין להוכיח כלל מגמ' הנז' שהיו מרובעות, ואדרבא יש להוכיח דהלוחות היו עגולות מהא דתנן בפ"ה דאבות דהלוחות הם מעשרה דברים שנבראו בע"ש ביה"ש, והרי אמרינן בירושלמי פ"ו דשביעית ופ"ה דנדרים דאין מרובע מששת ימי בראשית, ואסיקנא התם דבאוכלין יש מרובע, ומשמע דבשאר הדברים אין מרובע, הרי מבואר להדיא דהלוחות לא היו מרובעות.[8]
ונראה דאפילו אי נימא דהלוחות היו מרובעות, איכא הידור לעשותן עגולות כדי לשנות ממה שהיה במשכן ובמקדש, דהרי אמרינן בע"ז דף מ"ג דאסור לעשות תבנית היכל תבנית אולם תבנית שולחן, ובודאי לאו דוקא אלו הנז' שם וכמש"כ במנח"ח מצוה רנד, ואף דהמנח"ח ס"ל דדוקא דברים אשר הקפידה תורה על מדתם אסור לעשות כמותם, הרי גם הלוחות הי' להם מדה, כדאיתא בגמ' ב"ב י"ד הנזכר, ואף דלא נכתב בתורה מדתם, מ"מ לכאורה אין נפק"מ אם המדה הוזכרה בתורה… עכ"פ בודאי איכא הידור לשנותם מעשיית הלוחות אשר היו בבית המקדש,[9] ואף דבציור על ספר, ל"צ לשנותם כמש"כ הריטב"א בע"ז שם דבציור מותר לעשות תבנית היכל תבנית ארון, מ"מ כיון שבבהכ"נ נתפשט לשנות מכפי שהיו הלוחות בבית המקדש, נתפשט המנהג גם בציור לעשות כן, אולם כבר כתבתי דמוכח דבמקדש היו עגולות, עכ"פ בציור אין מה לחשוש ואין צורך כלל לתקן במהדורות החדשות של ספרו הנז'.
וגם נראה דלכך עשו הלוחות בבהכ"נ מלמעלה עגולות ומלמטה מרובעות כדי לצאת כל הדעות, בין אם היו עגולות בבית המקדש ובין אם היו מרובעות, דשינו בצד אחד כדי לשנות מכפי מה שהיו בבית המקדש".
ובספר תשובות מבי מדרשא (א, יז. לרב יצחק מאיר ליברמן, דיין בבי"ד קהילות יעקב בב"ב) נשאל מהי צורת הלוחות. והשיב שאע"פ שמהגמ' בב"ב משמע שהלוחות היו מרובעים, מ"מ מדברי הזוהר משמע שהיו מעוגלים למעלה. לכן כתב לשמר המנהג שמעוגלים למעלה, וקשה לתלות שצורה זו הגיעה מהגויים ולא מיחו בזה חכמים במשך הדורות:
"בגמרא בבא בתרא י"ד. הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה וכו'. לפי חשבון שהגמרא מפרט שם, משמע לכאורה שצורת הלוחות היו מרובעים. וידועים דברי אדמו"ר הרבי מ.מ. מליובאביץ (שיחת ש"פ תשא תשמ"א סנ"ו נ"ז) שאכן כך צריך לצייר צורת הלוחות כמרובעים. ובס' תשובות והנהגות (ח"ב סי' תקל"ה).
אבל ראה בספר הזוהר הק' פ' יתרו[10] (דפו"י דף פ"ד:): ממה אתעבידו, תנא, מההוא טלא עלאה דנגיד מעתיקא קדישא, וכד נגיד ואתמשך לחקל דתפוחין קדישין, נטל קוב"ה תרין כפורי מנייהו, ואתגלידו ואתעבידו תרין אבנין יקירין. נשיב בהו, ואתפשטו לתרין לוחין, הה"ד מעשה א' המה והמכתב מכתב א' הוא וכו'.
ובס' אור החמה מבעל החסד לאברהם מבאר: תרין כפורי מלשון דק ככפור, והם כעין גרגרים דקים וכן טיפי הטל כשנקרשים דומים אליהם והיינו אגלי טל. ואתעבידו תרין אבנין יקירין, קצתם עגולות וקצתם מקובעות אף שהיו רוחניות כעין סנפירינון היו, וכשנשב בהן נעשו הלוחות…[11]
ולכן ניתן לסמוך על מה שידוע מדורות עברו שכך היה צורת הלוחות בכל בתי הכנסת, וקצת קשה לתלות את סיבת הצורה העגולה מלמעלה בצייר נכרי, ושבעקבותיו ציירו כך בבתי כנסיות ובבתי מדרשיות בקרב בני ישראל ובהם התפללו גאוני וקדושי ישראל, שידעו הלכה ומנהג בוודאי לא פחות טוב מאנשי זמננו… ובעיקרון מדוע לשנות ממה שנהגו מקדמת דנא".
מאמרים, מנהגים ותמונות
הרב פרופ' שלמה הבלין (מבוא לסדר הקבלה למאירי, עמ' 24, ובהערה 31) התייחס ג"כ למחלוקת בעניין צורת הלוחות, אך מנקודת מבט אחרת. הוא שם דגש על העובדה שאין מקורות מהעבר שקשורים לדיון הזה, משום שהוא אכן לא עלה לדיון עד ההערת הרבי מליובאוויטש.
הוא מביא את דברי המאירי בהקדמה למסכת אבות, שכותב שבחקר דברי הימים, אין לנו אלא מה שנתגלה לפנינו, ושעינינו רואות במסירת הדורות, וכל מה שנכתב זה רק אם יש לו צורך לדורות הבאים (עפ"י הגמ' במגילה יד, א לעניין נבואה שנצרכה לדורות).
וכתב הרב הבלין:
"שלא ראו חכמי הדורות להשאיר אחריהם רשימות וזכרונות היסטוריים גרידא, ולא סיפקו לדורות הבאים פרטים היסטוריים, אלא עד כמה שראו בהם דברים ערכיים ומשמעותיים, שיש בהם תועלת".
ובהערה כתב:
"הרבה מקרים וסיפורים החסרים פרטים יוכיחו. כגון דמות לוחות הברית, שבדורות האחרונים נהגו לציירם ולגלפם בצורה מעוגלת מלמעלה, עד שלאחרונה העיר אדמו"ר מליובאביטש שאין לזה מקור ושיש לעשותם מרובעים מכל צדיהם. והנה מתברר שאין למצוא מקורות לענין ולא לדיונים בו. מכאן שכל אותן אלפי שנים לא עלה נושא זה, צורת הלוחות לדיון".
הרב יוסף משאש (נחלת אבות ה, עמ' שטו) כתב שהלוחות היו מרובעים, ולא כמו שעושים כיום, אך לא יצא כנגד המנהג:
"… תואר הלוחות היה מרובע לא כמו שעושים תמונתם בבתי כנסיות ועל המפות והפרסיות בשתי כפות".
כך גם בפסקי שלמה (א, עמ' 114. לרב אבינר) נשאל מה היתה צורת הלוחות, והשיב עפ"י הגמ' בב"ב שהיו מרובעים, ושהלוחות המעוגלים מקורם בנצרות. לא ברור מהי דעתו לעניין המנהג בבתי כנסת:
"לוחות הברית היו עגולים או מרובעים? מרובעים בבא בתרא יד א, מקור העיגול הוא אומנות נוצרית. [הרבי מלובביץ' התעקש להשתמש רק במרובעים, שערי הלכה ומנהג א, קצט. וכן הסטייפלר. תשובות והנהגות ב, תקלה. אמנם כתב הגר"מ שטרנבוך שעדיף מרובעים אבל מותר עגולים כי הם סמל בעלמא – רשם מ"צ]".[12]
הרב יואל שוורץ (קובץ בענייני תפקיד היהדות במיוחד בימינו, עמ' 18) מבאר שיש טעם נסתר מדוע המנהג הוא לעשות את הלוחות מעוגלים למעלה אף שיסודו מהגויים, שכן זה בא לבטא את הביחד ולחוד שיש בלוחות, וכלשונו:
"אירופה כאמור היא יפת וצריכה הייתה לתרום את שלה לתרבות העולם ככתוב הנ"ל יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם, רמז לדבר היא טעותו של אנגלו בציור שצייר ופיסל אותם בפסל שהכין, בדמות משה מחזיק אותם בידיו את שני לוחות הברית, שבמציאות הם לא כציורו משום שהם היו מרובעים, וציור זה חדר כמעט לכל בית כנסת יהודי. כנראה שאחת הסיבות לכך שההשגחה העליונה לא מנעה את כניסת הטעות הזו לבתי הכנסת, כי הציור היה מבטא את העניין הכפול שבלוחות שהם גם שניים וגם אחד, החלק התחתון של הציור מראה על האחד שבהם ושני חצאי העיגול העליונים מורים על השניים שבהם, היינו לוח אחר הוא של מצוות בין אדם למקום, והלוח השני מצוות שבין אדם לחברו ובאמת הם אחד".
צורה נוספת מעניינת שהייתה, שאין הסבר למקור שלה, היא שני משולשים כעין גגות, במקום עיגולים על הריבוע.
בספר התורה וכתבה (עמ' 114. לרב אברהם קורמן) הובא:
"גם על עצם צורת הלוחות אין תמימות דעות. בכל בתי הכנסת מציירים את הלוחות בצורה מוארכת ומעוגלים למעלה. תנועת חב"ד מקפידה לציירם כשני לוחות מרובעים נפרדים".
מעניין לראות שבשערים של כמה ספרים, איירו את הלוחות מעוגלים, כמובא בתמונות לקמן (הערת העורך, בשל מגבלות בשימוש התמונות, נפנה לקישורים בהם ניתן לצפות בתמונות):
אמנם, בשניהם נראה שמציירים שם את משה רבינו עם קרניים, כפי שהבינו בטעות הגויים. יכול להיות שהמאיירים היו גויים.
שרשרת לוחות הברית עגולים מזהב שקיבל הרב עובדיה מתנה ביום הכתרתו לרב הראשי, והוריש אותה לבנו הרב יצחק יוסף.
הצד ההיסטורי – מנהגי בתי הכנסת
מקומות שנהגו בלוחות מרובעים
בלקט הקמח החדש (סי' א, ס"ק מט) הביא על בי"כ הספרדי באמסטרדם, שהלוחות היו מרובעים ולא כפי שרגילים לעשותם מעוגלים למעלה:
"פה אמשט"ד בבהכ"נ הספרדים שנבנה קרוב לשלש מאות שנה ולא שינו בו כלום, ואפילו נר עלעקטרי לא הוליכו בו, נמצאו הלוחות למעלה מאה"ק. המה ב' לוחות מרובעות ולא כרגילים לציירם למעלה עגול…".
גם בבית הכנסת של החזו"א הלוחות היו מרובעות דווקא (מנהגי בית הכנסת חזו"א לדרמן, עמ' יב).
מקומות שנהגו בלוחות עגולים
מנגד, בספר מנהגי ישראל (ח, נספח לפרק יא) במאמרו של פרופ' מאיר שוורץ על בתי הכנסת באשכנז בגמרניה, התייחס בין היתר לצורות הלוחות שהיו נהוגות. כך למשל בבי"כ ממלסדורף בברלין, הלוחות שהיו מעל ארון הקודש היו מעוגלים למעלה. וכן בעוד בתי כנסת באשכנז, הצורה המקובלת בין על ארון הקודש ובין בטסים לס"ת, הכל היה מעוגל.
וכן רואים שהיה נהוג לעשות את לוחות הברית בצורה מעוגלת, כפי שהובא למשל בספר "אל הבית בדרכים בעקבות ספרים" של רוחמה אלבג, עמ' 42, תמונת מצבה שעיצב הרב צירלסון לחללי פרעות קישינב, ובה לוחות הברית מעוגלים.
וכן הובאה שם (עמ' 235) תמונה של בית הכנסת בבילאיה צרקוב עם לוחות מעוגלים על ארון הקודש.
כיוצא בזה בספר "כנישתא – מחקרים על בית הכנסת ועולמו" כרך ב, בהוצאת בר אילן. הובאו ארבעה תצלומים של ארונות קודש מבתי כנסת עתיקים מהעולם: אולקניקי – ליטא (מחצית השנייה של המאה ה18, עמ' סט); מערב אוקראינה (ראשית המאה ה 19, עמ' ע); ו'יזוני בצפון מזרח ליטא (מחצית שנייה של המאה ה 18, עמ' פ); פרידלאד מרקאיסקי, צפון מערב פולין (המאה ה 18, עמ' פה).
גם בארון הקודש שנמצא כיום בבית כנסת החורבה הלוחות הינם מעוגלים.
וכן בארון הקודש שבישיבת חברון כפי שנראה בתמונה.
כיוצא בזה, בקטלוג מכירות מורשת (35, עמ' 23) פורסם טס לספר תורה מפולין מהמאה ה 19, עליו מצוירים לוחות הברית מעוגלים.
[1] אמנם, כבר בכ"ט שבט תשכ"א, כתב הרבי אגרת לאחד הרבנים (אגרות קודש כ, עמ' קנז), בה הוא תמה על המנהג לעגל את הלוחות, וז"ל:
"ציורי הלוחות – כרגיל ב"עולם" – מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה, דמלשון הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על-פי דברי רז"ל על הכתוב "מזה ומזה הם כתובים…"."
[2] לרב אליהו כ"ץ, חי בין 1916 – 2004, היה רבה של בירת סלובקיה, וכן של העיר באר שבע, וחבר מועצת הרבנות.
[3] חי בין 1921 -2003, שימש כאב"ד של העדה החרדית, אדמו"ר וראש ישיבת דושינסקיא.
[4] עוד הובא שם: סיבה נוספת מדוע נשתרבב המנהג לעשות הלוחות עגולות, מתאמרה משמיה של הגאון אברהם דוד הורוביץ זצ"ל חבר הבדי"צ של העדה החרדית, שבוודאי שהלוחות היו ישרים מלמעלה. והסביר כי העיגול אולי נובע מטעות שהיו כתרים על הלוחות, ובמשך הדורות הפכו את כתרי הלוחות לגוף הלוחות.
[5] לרב משה שפירא, חי בין השנים 1935 – 2017, היה ראש כולל בירושלים, וראש ישיבת 'שב שמעתתא'.
[6] את תשובת הרב שך במכתבים ומאמרים, העתיק ברבבות אפרים ה, קטו.
[7] לרב ישראל יעקב פישר, 1925 – 2003, היה רב שכונת זכרון משה בירושלים, ודיין בבד"צ העדה החרדית.
[8] אמנם יש שהשיבו על זה, דאם כן קשה גם על הכתב והמכתב שנבראו עם הלוחות ומ"ם וסמ"ך בנס היו עומדות, והכוונה לאות מ"ם סופית שהיא מרובע וכיצד נצורה בששת ימי בראשית, אלא דמסקנת הירושלמי שם היא שהכלל האמור אין מרובע מששת ימי בראשית אינו אלא בבריות בע"ח, וכל הפלוגתא בירושלמי שם היא אם אוכלים הם בכלל בריות אם לאו, אך בשום ופנים ואופן אין מרחיבין הכלל של אין מרובע מעבר לבריות ואוכלין (הובא בספר אבני שהם – חג השבועות, עמ' קעד, וכן בקובץ אורייתא יג, עמ' קנ, מאמרו של הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין).
[9] וגם על זה השיבו הרב עמיהוד לוין באורייתא, יג עמ' קנ, והרב יחזקאל סופר בקונטרס 'על חטא העיגול', שכיוון שא"א לעשות את לוחות הברית בדיוק כמו שהיו, אין צורך לשנות את צורתם:
"והטעם למה לא אסרה הברייתא עשיית לוחות בתבנית לוחות, מבואר בגמרא על אתר: "אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשותן כמותן", ומפרש רש"י "כמותן ממש", ופשיטא שאין אדם יכול לעשות "לוחות ממש", שהיו בריאה אלוקית, וגם לוחות שניות היו ממחצב סנפירנון שהראהו הקב"ה למשה. ולא מצוי לעשות ממנו פיסולי אמנות. ואם אינו עושה אלא "ציור דוגמתן מותר". ועל כן בלוחות מצויירות, מודפסות או רקומות (דו ממדי) ודאי אין שום איסור לעשות בתבניתן המרובעות. ואפילו בפיסול לוחות שיש (תלת ממדי) אין שום איסור כלל, שהרי שינה חומר הלוחות מסנפירנון לשיש או עץ, ובכי האי גוונא שרי אפילו במנורה (אם עשאה מעץ)".
[10] בשו"ת הרב הראשי שהובא לעיל, הובא בהערה 'עיין זוהר יתרו', ונראה אולי שהכוונה לדברים אלו.
[11] כך גם כתב הרב בן ציון מוצפי (תשובה באינטרנט):
"שלום עליכם כבוד הרב שאלתי היא מה היו צורתן של לוחות הברית 2.האים היו בצורתן כמו הלוחות הנמצאות בבתי הכנסת מעל ארון הקודש. תזכה למצוות ותאריך ימים.
תשובה: זוהר יתרו כתב שירדו מלמעלה כמין שתי טפות מים גדולות ועגולות, וכתב הרמ"ק שכיון ונקרשו למטה, נעשו עגולות למעלה ולמטה ישרות."
[12] נלע"ד שאפשר לדייק מדברי המנחת אשר (דברים ח, ג. לר' אשר וייס) שאפשר להמשיך במנהג בעיגול הלוחות. המנחת אשר הביא את דברי שו"ת תשורת שי, שיצא כנגד המנהג לכתוב את עשרת הדברות בביה"כ, ולמד זאת מדברי המג"א שלא לכתוב עשרת הדברות על 'קונטרס מיוחד לציבור'. אך דחה דבריו וכתב שאין לאסור זאת, משום שמדובר על קישוט בלבד. ואולי מכאן אפשר לומר שגם בלוחות שבארון הקודש וכד', שאינם אלא קישוט בעלמא, אין חשש לעשותם עגולים.
"והנה כתב המג"א בסי' א ס"ק ט' "מפני המינים שאומרים אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכן אין כותבין אותו על קונטרס מיוחד לצבור" ולא ידעתי מה ענין "קונטרס המיוחד לצבור".
ולכאורה הכוונה למעין סידור התפילה שבו היו כתובים פרקי תפילה המיוחדים לציבור, דכיון שאין אומרים פרשה זו בציבור, אין טעם לכותבו בקונטרס המיוחד לכך.
והנה בשו"ת תשורת שי ח"א סימן ג' כתב לפקפק על מה שנהגו רבים לכתוב את עשרת הדברות בקיצור או ברמז ע"ג דמות לוחות הברית מעל לארון הקודש או ע"ג הפרוכת או קיר בית הכנסת בפנים או בחוץ, והשתית דבריו על דברי המגן אברהם.
ולענ"ד אין כונת המג"א לאיסור חדש אלא לסברא פשוטה, דכיון שאין אומרים פרשה זו בציבור אין לכותבו על קונטרס הציבור, ועוד דאף אם אכן כונת המג"א לאיסור אין לדמות קונטרס המיוחד לתפלת הציבור, דכיון שאסרו לכלול פרשה זו בתפילה בכלל תקנתם גם שלא לכותבו בקונטרס הנ"ל, אך מנ"ל לאסור כתיבה על הקיר שאינה שייכת לעצם העבודה והתפלה, והלא אין כאן אלא מעין קישוט וכבוד בית אלקינו…".