פרק כט – עירובין

ד,א – עומד מרובה על הפרוץ אם היה הפרוץ מרובה על העומד המחיצה פסולה מדאורייתא, כלומר, גם מדאורייתא השטח אינו רשות היחיד. וחכמים הוסיפו וגזרו,

ה,א – מזון שתי סעודות לעירוב חצרות יש להניח פת דווקא (שו"ע שסו, א), וגם פת אורז ופת עדשים כשרות לכך, אבל לא פת דוחן

ו,א – עירוב לימים טובים ביום טוב מותר לטלטל מרשות לרשות, אלא שכתב מ"א (שסו, כ) עפ"י ים של שלמה (ביצה א, לד), שההיתר הוא

ז,א – ה'עירוב' במקום שגרים מחללי שבת שו"ע שפה, א: "צדוקי הרי הוא כישראל ומבטל רשות, אבל עירוב אינו מועיל כיוון שאינו מודה בעירוב". וכן