ה – השיתוף שנעשה על ידי מזון שתי סעודות

פורסם בקטגוריה פרק כט - עירובין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ה,א – מזון שתי סעודות

לעירוב חצרות יש להניח פת דווקא (שו"ע שסו, א), וגם פת אורז ופת עדשים כשרות לכך, אבל לא פת דוחן (שם ח). וממילא ברור שגם לסוברים שמברכים על מצות 'מזונות' (פניני הלכה ברכות ו, ז), המצות כשרות ל'עירוב חצרות'. ולשיתוף מבואות אפשר להניח כל דבר מאכל (שו"ע שפו, ד-ה), ואף דברים המלפתים את הפת (שם ו).

בשו"ע ורמ"א (שפז, א), הביאו מחלוקת אם במקום שעושים שיתופי מבואות בפת יש צורך גם בעירובי חצרות: דעת 'סתם' שמועילה הפת גם לעירובי חצרות, וי"א שאינה מועילה. וכתב הרמ"א שם שהמנהג להניח עירוב של פת, ומועיל כשיתוף מבואות ועירוב חצרות כאחד.

ה,ב – דין האורחים בעירוב

אורחים אינם אוסרים את החצר בטלטול, ואפילו שהם מתארחים בבית שעומד לרשותם, והם גם אינם צריכים להשתתף בעירוב כדי לטלטל שם. גדר אורחים הוא כל שבאו לגור שם שלושים יום או פחות. ואם באו לגור שם יותר משלושים יום – אינם אורחים, וצריכים להשתתף בעירוב כבר מהשבת הראשונה (שו"ע שע, ח). אלא שבעירוב הציבורי מכוונים גם על התושבים שעומדים להצטרף.

ה,ג – דינים שתיקנו חכמים מפני דרכי שלום ומשום איבה

גיטין (נט, א): "מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום", היינו מניחים את העירוב באותו הבית שבו היו רגילים להניחו. וכן מובא בשו"ע שסו, ג. ופירשו בגמרא (ס, ב), שאין זה מפני כבודו של בעל הבית, אלא משום חשדא. פירש רש"י, שכיוון שהתרגלו לראות שם את העירוב, וכעת לא יהיה שם, יחשדו את בני החצר שמטלטלין בלא עירוב. ור"ת פירש, שאם יראו שהעירוב אינו שם, יחשבו שזה מפני שגבאי העיר חושדים בבעל הבית שיאכל אותו. והוסיף מ"א (שסו, ז) שאם יש סיבה גדולה 'טעמא רבה' לשנות את מקום העירוב – רשאים. וכתב הרמ"א שסו, ג: "והמנהג בזמן הזה להניח העירוב בבית הכנסת, וכן נהגו קדמונים".

עירובין (פ, ב): "רבי יהושע אומר: ככר (רש"י – שלם) הוא עירוב. אפילו מאפה סאה (7.2 ליטר) והוא פרוסה – אין מערבין בו, כאיסר (כעוגיה קטנה) והוא שלם – מערבין בו". ובגמרא (פא, ב) אמרו שהוא משום איבה. ופירש רש"י: "שבאין לידי מחלוקת, שאומר: אני נותן שלימה ואתה פרוסה". ואמרו בגמרא שם, שאפילו נתנו כל הדיירים פרוסות לעירוב אין מערבין בהן, שמא יחזור דבר לקלקולו, שאחד יתן שלם ויתרעם על חבריו. בשו"ע (שסו, ו) הוסיף על פי הרא"ש, שאם אחד מזכה לכולם עירוב משלו, רשאי לערב בפרוסה.

ונוהגים כיום לערב על חבילת מצות סגורה, שהן נשארות ראויות למאכל שנה שלימה, ומשמשות כעירוב גם בפסח.

פורסם בקטגוריה פרק כט - עירובין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן