ו – סדר הנחת ה'עירוב' וברכתו

פורסם בקטגוריה פרק כט - עירובין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ו,א – עירוב לימים טובים

ביום טוב מותר לטלטל מרשות לרשות, אלא שכתב מ"א (שסו, כ) עפ"י ים של שלמה (ביצה א, לד), שההיתר הוא רק לצורך יום טוב, וכדי שיהיה מותר לטלטל גם שלא לצורך יום טוב, צריך להניח את העירוב גם עבור ימים טובים, ולומר בנוסח הנחת העירוב: "בכל שבתות השנה ובכל ימים טובים".

ו,ב – ספק בעירוב

למדו בגמרא (עירובין לו, א) לגבי עירוב תחומין, שלדעת הסוברים שהוא דרבנן, אם הונח העירוב כדין – כשר, אף אם נפל ספק אם נשאר קיים בבין השמשות. וכשיש ספק אם הונח כדין – אין סומכים עליו. וכתב שו"ע (שצד, א) דין זה לגבי עירוב חצרות. ובאו"ה (שם 'אבל אם לא') הביא מר"ת, ר"ח, ר"ן, מרדכי וריטב"א, שבעירוב חצרות הדין קל יותר, ואף בספק אם הונח העירוב – כשר.

כתב שו"ע (שצד, ב), שאם כדי לאכול את העירוב בבין השמשות הוא צריך לעבור על מלאכה דאורייתא – אינו עירוב. דין זה נלמד מהגמרא (עירובין לה, א). אבל אם האיסור מדרבנן, העירוב כשר, כיוון שהתירו חכמים מלאכות דרבנן בבין השמשות לצורך מצווה (שו"ע שמב, א).

פורסם בקטגוריה פרק כט - עירובין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן