א – כללי המצווה
א,א – תוקף מצוות סוכה יש אומרים שהציווי של התורה, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב), מחייב לשבת בסוכה כל רגעי החג, ואמנם מותר
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
א,א – תוקף מצוות סוכה יש אומרים שהציווי של התורה, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב), מחייב לשבת בסוכה כל רגעי החג, ואמנם מותר
ג,א – האם הכוונה המפורטת מעכבת כתב הב"ח שכדי לקיים את המצווה כתיקונה צריך לכוון את הכוונות המיוחדות לסוכה, זכר ליציאת מצרים וזכר לענני כבוד.
ד,א – אכילת תבשילי דגן כשיעור ביצה עיין בהערה 4, שלדעת רש"י, תוס', רא"ש ור"ן, וכן נפסק בשו"ע תרלט, ב, אכילת קבע היא כאשר אוכל
ה,א – מקור הדין סוכה מה, ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל: לולב שבעה (מברך על הלולב כל שבעת הימים), וסוכה יום אחד. מאי טעמא?
ו,א – סיים לאכול ושכח לברך לדעת פוסקי אשכנז פשוט שיברך, שהואיל ומעיקר הדין גם על שהייה מברכים, כאן שכבר היה צריך לברך על הסעודה,
ז,א – איסור שינת ארעי מחוץ לסוכה סוכה כו, א: "תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה. מאי טעמא?
ח,א – שמש של מצטער חייב בסוכה הכוונה למי שיש לו עוזר אישי, שצמוד אליו כל השנה, שלכאורה מצד 'תשבו כעין תדורו' גם הוא פטור,
י,א – איזה קור פוטר משינה – הרחבת הערה 14 המרדכי שגר בגרמניה (סי' תשמא) כתב שהעולם מקילים ואינם ישנים בסוכה מפני "שיראים מן הצינה,
יא,א – אנשים נשואים – הרחבת הערה 16 כתב הרמ"א בדרכי משה תרלט, ג: "ולי נראה שנהגו להקל כי מצוות סוכה לישן בה כמו שישן
יב,א – דין חתן ושושביניו – הדעות בגמרא בבלי סוכה כה, ב: "אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין