י – אימתי אדם נחשב מצטער ופטור משינה בסוכה

פורסם בקטגוריה פרק ג - ישיבה בסוכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

י,א – איזה קור פוטר משינה – הרחבת הערה 14

המרדכי שגר בגרמניה (סי' תשמא) כתב שהעולם מקילים ואינם ישנים בסוכה מפני "שיראים מן הצינה, והוה כחולה שאין בו סכנה או כמצטער דפטורים מן הסוכה". והרמ"א שגר בפולין כתב בד"מ תרלט, ג, שטעם זה "אינו מספיק, שהרי ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות והיו יכולים לישן שם בכרים וכסתות". וכך דעת הב"ח. לעומת זאת, המאירי שחי בפרובנס כתב: "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו…"

ולגבי ארץ ישראל נראה שהיה מוסכם שבדרך כלל הלילות בסוכות אינם קרים. אולם בפועל אנו יודעים שבלילות הקרים שבהרים יש שמצטננים, ואולי מפני שאנו מפונקים יותר. למעשה נראה בפשטות, שמי שמצטנן או יודע שיש סבירות גבוהה שיצטנן, פטור מהסוכה, מפני שהוא מצטער, אלא שחובה תחילה להתכסות בשמיכות החמות שיש ברשותו. ואם בלילות הקרים הוא נוטה להצטנן גם עם שמיכות חמות, הוא פטור משינה בלילה בסוכה. ואם גם בצהרים יהיה קר מאוד, יהיה רשאי לישון גם ביום בבית. וכן מצינו שאף במצרים הקילו שלא לישון בסוכה, כפי שכתב בנהר מצרים (א, או"ח, הלכות סוכה ס"ג), "כי אויר מצרים רע מאד ומזיק".

ויש לדעת שכאשר הוא פטור מהסוכה מפני שהוא מצטער, אין עליו להחמיר, ואם יחמיר יחשב הדיוט (רמ"א תרלט, ז). ומ"מ הרבה צדיקים היו מהדרים גם במקומות הקרים ביותר באירופה לישון במסירות נפש בסוכה (עי' בפס"ת תרלט, ז), וכנראה מרוב חיבת המצווה למרות הקור לא הרגישו צער (עיין לעיל א, א, בדברי האדר"ת).

י,ב – מי שלא מצליח להירדם בסוכה

כתבתי שהוא פטור, והסברה פשוטה. וכן למדנו מרבנו מנוח פ"ו ה"ו, שכתב: "ועכשיו הקילו בשינת סוכה משום דפירצה קוראה לגנב (ומפחדים מהם) ותו נפל חולשא ורוח קמעא עוררם, ואשר יעשה אותם האדם וחי בהם כתיב. ומיהו ביום דליכא למיחש לגניבה אסור לישן חוץ לסוכה".

י,ג – אור בסוכה

שכחו והשאירו בשבת אור בסוכה, וקשה לו להירדם, פטור מהסוכה.

י,ד – הגר בקומה גבוהה וסוכתו למטה וטורח לו לרדת אליה

גמ' כו, א: "שומרי גנות ופרדסים – פטורין בין ביום ובין בלילה. וליעבדי סוכה התם וליתבו! אביי אמר: תשבו כעין תדורו. רבא אמר: פרצה קוראה לגנב. מאי בינייהו? איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי". מסביר רש"י את דעת אביי: "כדרך שהוא דר כל השנה בביתו, הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו, וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח". (ובריטב"א כתב שאף רבא לא חולק על עקרון זה).

לפי זה, לכאורה פטור 'מצטער' אינו רק כאשר הוא מצטער מחמת ישיבתו בסוכה אלא אף אם הוא מצטער מחמת הטרחה ללכת לסוכה. וכן נראה ממה שהביא בבאו"ה תרמ, ד, 'מפני הרוח' בשם לבוש, שאם הוא מצטער מחמת הצינה פטור מהסוכה, אפילו אם הוא יכול להינצל מהצינה על ידי כרים וכסתות, "דאין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה ולהביאם שם, ולמחר לפנותם". וכ"כ בשועה"ר תרלט, ח, שאם יש בהבאת השמיכות טרחה רבה, עד שאם היה צריך להביאן לחדרו, היה מעדיף לישון בחדר אחר, הוא פטור מלישון בסוכה. וכן נראה ממה שכתב רמ"א תרמ, ד: "מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו, מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר, ואין צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר".

כיוצא בזה כתב בשו"ת משנה הלכות ו, קטו, שפטור 'מצטער' הוא גם כאשר הסוכה עצמה נוחה אלא שמסיבות נוספות יש לו בה צער, כפי שפטרו חתן ושושביניו מהסוכה, כי החתן מצטער שלא יוכלו כולם להיכנס בה. (ולא דן במפורש על אדם שגר בבנין קומות וקשה לו לרדת לסוכתו).

אמנם בשו"ת באהלה של תורה ה, נג, כתב שאדם שגר בקומה עשירית וצריך לטרוח לרדת כדי לאכול בסוכה אינו יכול לפטור עצמו מלאכול בה מדין מצטער. ואין לדמות דין זה למה שכתב בבאו"ה תרמ, ד, 'מפני הרוח' בשם לבוש, כי בבאו"ה דן במצב של אדם שכבר פטור מהסוכה מחמת הקור, שאין מחייבים אותו לטרוח הרבה על מנת שלא יצטער ויוכל לקיים את המצווה. אבל כאן שאינו מצטער מחמת הסוכה עצמה אלא רק מהטרחה ללכת אליה, לא מצינו שפטרו אותו. וכ"כ בספר חיכו ממתקים תרמ, כח, והוכיח מארחות חיים הל' סוכה לב, שכתב כן במפורש: "ויש מפרשים מצטער כל מי שאין לו סוכה בתוך ביתו ומצטער ללכת לאכול במקום אחר וזה פטור מן הסוכה, ואינו נראה". וכ"כ בבכורי יעקב תרמ, יג, שביאר שמה שכתב הרמ"א שמי שנכבה לו נרו בליל שבת, אינו צריך לטרוח ללכת לסוכת חבירו, הוא "דוקא היכי שכבר יש לו סוכה ועתה מפני סעודה אחת יטלטל כליו לשם, בזה פטור משום מצטער, אבל לעשות סוכה אינו פטור משום מצטער, דאל"כ כל אדם יפטר מסוכה דהא יש טרחה בעשייתה, אלא על כרחך דלא מקרי מצטער אלא כשמצטער בעת ישיבתה בה, ואם כן הוא הדין דלא נחשב מצטער בהטורח שיש לו לילך לסוכת חבירו".

ונלענ"ד שכהמשך לזה צריך לחזור להגדרה שכתבתי בהלכות, שמי שגר בקומה עשירית והחליט לבנות למטה את סוכתו, ולא לעבור למקום אחר למשך חג הסוכות, החליט בזה שלא יטען שהוא מצטער לרדת לסוכה. שכן הסוכה היא ביתו ולא הדירה בקומה עשירית. ורק כאשר הקים סוכה נוחה, כמקובל בדירת ארעי, אלא שהלילות קרים מאוד, כגון שהוא גר במקומות הקרים שבאירופה, שעל פי הדין אפשר לומר שבקור כזה פטורים משינה בסוכה, במצב כזה אינו חייב לטרוח להביא בכל לילה כסתות כדי שיוכל לישון.

פורסם בקטגוריה פרק ג - ישיבה בסוכה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן