אמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב). אין הבדל בהלכות אלו בין גברים לנשים.[1]
נהג רבי יהושע בן לוי להוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), ו"ה' מה רבו צרי" (תהלים ג) שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב), ורבים נוהגים כמותו. עוד נהגו במשך הדורות להוסיף מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת 'והיה אם שמוע', ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשיות.[2]
לסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל', אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שרבים נוהגים לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (עי' מ"א רלט, ב).[3]
יש מדקדקים לומר את ברכת 'המפיל' סמוך לשינה, לאחר שאמרו את 'שמע' וכל שאר הפסוקים. ולמנהג המקובלים מקדימים את ברכת 'המפיל' ל'שמע' ולשאר הפסוקים. ומי שחוששת שמא תירדם, תתחיל ב'שמע' ו'המפיל', וכך תהיה בטוחה שלכל הפחות תספיק לומר לפני שתירדם את מה שתיקנו חכמים (עי' מ"ב רלט, ב).
[1]. למ"א (רלט, ב) נשים אינן נוהגות לברך 'המפיל', מפני שהיא מצווה שהזמן גרמה. אולם דעת שאר הפוסקים, שהואיל ויש באמירת 'שמע' וברכת 'המפיל' שמירה, וגם נשים צריכות שמירה כגברים, אף הן צריכות לקרוא את 'שמע' ולברך 'המפיל'. וכ"כ בשעה"צ רלט, טז; כה"ח רלט, ג; הליכות ביתה י, יב; הליכות שלמה יג, הע' כב.
[2]. תקנת חכמים לומר לפני השינה פרשת 'שמע' בלבד, וכ"כ רי"ף (ג, א), רמב"ם ורא"ש ברכות א, ו. אמנם בהמשך ט, כג, הביא הרא"ש את דעת ר"ח שקוראים גם את פרשת 'והיה אם שמוע', ואולי הבין את הגמ' שעד 'והיה אם שמוע' הכוונה כולל אותה. ובדברי חמודות סז פירש שהתכוון למקום שנוהגים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, שכדי לקיים את מצוות ק"ש צריכים לומר לפני השינה את שתי הפרשות. וכתבו רבנו ירוחם (נתיב ג' ח"ב), ורבנו יונה בספר היראה, לומר את שלוש הפרשיות, שיש בהן רמ"ח תיבות ויש בזה סגולה כנגד המזיקין.
[3]. בברכות ה, א: "אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא, אין צריך לקרוא את שמע על מיטתו (כי לימודו משמרו). אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' א-ל אמת". הרי"ף והרא"ש הזכירו שת"ח אינו חייב. אבל הרמב"ם ושו"ע לא הזכירו זאת, ומשמע שלדעתם גם ת"ח חייב. ואולי מקורם מהירושלמי (א, א) שמספר על תלמידי חכמים שהיו רגילים לקרוא ק"ש כמה פעמים כדי להירדם מתוך ק"ש. ומ"מ לגבי הפסוקים הנוספים, שאין חובה לאומרם, נראה שת"ח יכול להעדיף ללמוד לפני שנתו בספר או במחשבה, ומתוך כך להירדם. ובכה"ח רלט, א, כתב, שבסדר ק"ש עפ"י האר"י נעשה תיקון, וגם ת"ח צריך לאומרו.