אסור להשתמש בגורל כדי לחזות עתידות או כדי לייעץ לאדם כיצד לנהוג על מנת שיצליח, שנאמר (דברים יח, יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלוֹהֶיךָ" (שו"ע קעט, א). כלומר, ישנן אמונות שבדרכים שונות על-טבעיות אפשר לחזות עתידות, ועל פי זה להצליח יותר בחיים, והתורה צוותה שלא ללכת אחריהן, אלא לסמוך על ה' ועל הכישרונות הטבעיים שנתן לאדם. בכלל האיסור גם שימוש בקלפי טארוט וקריאה בקפה. יתרה מזו, נראה שדברים אלו אסורים גם משום איסור קוסם או מנחש, שעניינם לחזות עתידות על סמך עשיית מעשים או על סמך אירועים שאירעו לאדם במקרה (כמבואר לעיל בהלכות א-ג). נבאר מעט את השיטות הנפוצות האסורות:
ישנם גורלות פשוטים שמנבאים תשובה לשאלה אחת: האם כדי להצליח על השואל לעשות מעשה מסוים או לא. וישנם גורלות מורכבים, שמבוססים על אסטרולוגיה, לפיה המומחים בגורלות מבררים את מזלו של השואל על פי תאריך ושעת לידתו, ועל סמך זה מטילים כמה גורלות כדי לדעת דברים על אופיו, עתידו והדרכים הטובות והרעות שלפניו. כל הגורלות הללו אסורים מהתורה. אמנם היו יהודים בעלי סגולות שכתבו שיטות גורל שונות, ואף ייחסו את חלקן לגדולי ישראל קדמונים, ויש נוהגים על פיהן עד היום (ראו בהערה). אולם קשה לקבל מסורות אלה, הואיל והפוסקים ביארו שיש בזה איסור תורה. בנוסף, התברר שגורלות רבים שנכתבו בספרים של בעלי סגולות יהודים, נכתבו לפני כן בספרי גויים יוונים, רומאים וערבים, ושורשן במסורות כשפים.
בדומה לגורלות, יש משתמשים בקלפי טארוט שמערבבים ומניחים הפוכים על השולחן, השואל בוחר באקראי קלף אחד או כמה קלפים, ועל פי הקלפים שבחר חוזים לו את עתידו או מייעצים לו כיצד לנהוג. כל זאת מתוך אמונה שהבחירה האקראית תואמת את גורלו של השואל, ומבטאת את עולמו הפנימי ואת מה שצפון לו בעתיד.
קריאה בקפה: לתפישת המאמינים בכך, כאשר אדם שותה נוזל, רוחו מתערבת בנוזל, וכיוון שבתת-ההכרה רוחו יודעת את העתיד לבוא עליו, ידיעה זו עוברת לנוזל, ובצורת הכתמים שהנוזל משאיר על הכוס יש רמזים לכך. לפי אמונה זו בכל משקה שמותיר כתמים הדבר ניכר, ומשתמשים בקפה במקום שבו הוא נפוץ.[11]
אמנם מבין הקרובים לעולם הקבלה והנסתר, ישנם תלמידי חכמים שמשתמשים בגורלות. בנוסף, ישנם ספרי גורלות שהיו מצויים ביד העוסקים בגורלות, שלדבריהם יוחסו לרס"ג, רב צמח גאון, אבן עזרא ועוד. כפי הנראה, לדעתם האיסור לעשות גורלות הוא מתוך התקשרות לכוחות הטומאה כדי לזכות לטובות העולם הזה, אך כאשר עושים גורלות מתוך תשובה ויראת שמיים ותפילה לה' שידריכם לדעת כיצד לנהוג בעתיד, אין איסור קוסם או מנחש. אמנם גם הם מסכימים שכאשר הגורל נעשה על ידי אנשים שאינם יראי שמיים ושלא מתוך תשובה ותפילה, אזי כוחות הטומאה מתערבים בזה, והדבר אסור (כעין דעת המתירים לדרוש לרוחם של המתים, כי האיסור הוא דרישה לגופם שבו יש טומאה, להלן כו, ו). וכן לגבי מצוות 'תמים תהיה', לדעתם האיסור הוא לנבא עתידות בוודאות, אבל כיוון שהם מאמינים בתשובה ובתפילה, הם אינם קובעים עתידות בנחרצות, ולכן אינם עוברים על מצוות 'תמים תהיה'. כיוצא בזה יכולים לטעון הקוראים בקפה והמסתכלים בקלפי טארוט, שכאשר הם עושים זאת מתוך תפילה ומעוררים את שואליהם לתשובה, אין בכך איסור. אולם לדעת רובם המכריע של הפוסקים אסור להשתמש בגורלות וכיוצא בזה כדי לנבא עתידות, ואף אם המנבא יטען שאפשר עם תשובה ותפילה לתקן, כיוון שאמר את דבריו על פי דרכים עלומות, השואל אותו כבר אינו יכול לנהוג בתמימות עם ה' ולשקול את מעשיו בהיגיון על פי התורה, וכפי המבואר להלן (כה, ו-ז).
לצורך חלוקה או קביעת תור, כיוון שאין בכך ניסיון לנבא, מותר להשתמש בגורלות, כדוגמת גורל לחלוקה שווה בין יורשים או קביעת תור לאמירת קדיש, וכדוגמת הפייס שהיו עושים בבית המקדש לקבוע את תורנות הכהנים (ב"ב קו, ב; שו"ע חו"מ קעג, ב; מ"א או"ח קלב, ב; האלף לך שלמה או"ח סב). זהו שנאמר (משלי יח, יח): "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד". כלומר הַגּוֹרָל יַשְׁבִּית את המריבות בין המִדְיָנִים (בעלי הריב), מפני שעל ידי שיברר את חלקו של כל אחד, יפריד בֵין העֲצוּמִים שהתחזקו לפני כן במריבה. ואל יחשוב אדם שעדיף היה לו לגבור על יריבו בכוח, אלא יאמין שה' משגיח על הכל ויקבל את מה שעלה לו בגורל, שנאמר (משלי טז, לג): "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ".
יש גורלות שנעשו על פי ה' בהדרכה נבואית ובאורים ותומים, כמו בחלוקת הארץ, לכידת עכן ובחירת שאול למלך, ואין להשוותם לגורלות שנעשים שלא על פי נבואה (רח"ד הלוי במים חיים א, יט; וישב הים ח"א יג, ט).
