אסור להשתמש בגורל כדי לחזות עתידות או כדי לייעץ לאדם כיצד לנהוג על מנת שיצליח, שנאמר (דברים יח, יג): “תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה’ אֱלוֹהֶיךָ” (שו”ע קעט, א). כלומר, ישנן אמונות שבדרכים שונות על-טבעיות אפשר לחזות עתידות, ועל פי זה להצליח יותר בחיים, והתורה צוותה שלא ללכת אחריהן, אלא לסמוך על ה’ ועל הכישרונות הטבעיים שנתן לאדם. בכלל האיסור גם שימוש בקלפי טארוט וקריאה בקפה. יתרה מזו, נראה שדברים אלו אסורים גם משום איסור קוסם או מנחש, שעניינם לחזות עתידות על סמך עשיית מעשים או על סמך אירועים שאירעו לאדם במקרה (כמבואר לעיל בהלכות א-ג). נבאר מעט את השיטות הנפוצות האסורות:
ישנם גורלות פשוטים שמנבאים תשובה לשאלה אחת: האם כדי להצליח על השואל לעשות מעשה מסוים או לא. וישנם גורלות מורכבים, שמבוססים על אסטרולוגיה, לפיה המומחים בגורלות מבררים את מזלו של השואל על פי תאריך ושעת לידתו, ועל סמך זה מטילים כמה גורלות כדי לדעת דברים על אופיו, עתידו והדרכים הטובות והרעות שלפניו. כל הגורלות הללו אסורים מהתורה. אמנם היו יהודים בעלי סגולות שכתבו שיטות גורל שונות, ואף ייחסו את חלקן לגדולי ישראל קדמונים, ויש נוהגים על פיהן עד היום (ראו בהערה). אולם קשה לקבל מסורות אלה, הואיל והפוסקים ביארו שיש בזה איסור תורה. בנוסף, התברר שגורלות רבים שנכתבו בספרים של בעלי סגולות יהודים, נכתבו לפני כן בספרי גויים יוונים, רומאים וערבים, ושורשן במסורות כשפים.
בדומה לגורלות, יש משתמשים בקלפי טארוט שמערבבים ומניחים הפוכים על השולחן, השואל בוחר באקראי קלף אחד או כמה קלפים, ועל פי הקלפים שבחר חוזים לו את עתידו או מייעצים לו כיצד לנהוג. כל זאת מתוך אמונה שהבחירה האקראית תואמת את גורלו של השואל, ומבטאת את עולמו הפנימי ואת מה שצפון לו בעתיד.
קריאה בקפה: לתפישת המאמינים בכך, כאשר אדם שותה נוזל, רוחו מתערבת בנוזל, וכיוון שבתת-ההכרה רוחו יודעת את העתיד לבוא עליו, ידיעה זו עוברת לנוזל, ובצורת הכתמים שהנוזל משאיר על הכוס יש רמזים לכך. לפי אמונה זו בכל משקה שמותיר כתמים הדבר ניכר, ומשתמשים בקפה במקום שבו הוא נפוץ.[11]
לצורך חלוקה או קביעת תור, כיוון שאין בכך ניסיון לנבא, מותר להשתמש בגורלות, כדוגמת גורל לחלוקה שווה בין יורשים או קביעת תור לאמירת קדיש, וכדוגמת הפייס שהיו עושים בבית המקדש לקבוע את תורנות הכהנים (ב”ב קו, ב; שו”ע חו”מ קעג, ב; מ”א או”ח קלב, ב; האלף לך שלמה או”ח סב). זהו שנאמר (משלי יח, יח): “מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד”. כלומר הַגּוֹרָל יַשְׁבִּית את המריבות בין המִדְיָנִים (בעלי הריב), מפני שעל ידי שיברר את חלקו של כל אחד, יפריד בֵין העֲצוּמִים שהתחזקו לפני כן במריבה. ואל יחשוב אדם שעדיף היה לו לגבור על יריבו בכוח, אלא יאמין שה’ משגיח על הכל ויקבל את מה שעלה לו בגורל, שנאמר (משלי טז, לג): “בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, וּמֵה’ כָּל מִשְׁפָּטוֹ”.
יש גורלות שנעשו על פי ה’ בהדרכה נבואית ובאורים ותומים, כמו בחלוקת הארץ, לכידת עכן ובחירת שאול למלך, ואין להשוותם לגורלות שנעשים שלא על פי נבואה (רח”ד הלוי במים חיים א, יט; וישב הים ח”א יג, ט).