י – מופע קסמים לשם בידור

\בדורות האחרונים מקובל לקיים לשם בידור מופע 'קסמים', בו הקוסם מעלים חפצים או הופך אותם לחפצים אחרים, או מנחש מספרים ועובדות אודות אנשים שצופים במופע. השאלה האם יש בדבר איסור.

לדעת המחמירים, אסור לעשות מעשים שנראים ככשפים באחיזת עיניים, למרות שבפועל ה'קסמים' נעשים על ידי זריזות ידיים או דרכי הטעיה אחרות. ואיסור זה הוא בכלל איסור 'מעונן', שאמרו חכמים (סנהדרין סה, ב) שמעונן הוא "האוחז את העינים". וכן אמר אביי (שם סז, ב), לגבי הלכות כשפים: "האוחז את העינים – פטור אבל אסור", כלומר אסור לעשות מעשי כשפים באחיזת עיניים, אולם כיוון שלא עשה את הכשפים בפועל אינו נענש על כך בסקילה כדין מכשף או במלקות כדין מעונן. לדעת המחמירים, כיוון שאסור לעשות מופע קסמים, גם אסור להשתתף בו, שכן כל המשתתף בכך מסייע בהכשלת האיש שעושה את הקסמים (יחו"ד ג, סח; שבט הלוי ה, קכט). אמנם כאשר מופע הקסמים נעשה על ידי נוכרי, לדעת רוב המחמירים מותר להשתתף בו, שכן איסור כשפים חל על ישראל ולא על נוכרים (יבי"א ח"ה יו"ד יד; אבני ישפה ח"ג יו"ד עח, ו).

אולם רבים מהפוסקים הקילו לעשות מופע קסמים ולצפות בו. יש מקילים בתנאי שהקוסם יודיע לצופיו שכל מעשיו באחיזת עיניים, שכן האיסור הוא רק כאשר אנשים יכולים לחשוב שיש בכך פעולת כישוף שמעבר לטבע (דברי יציב יו"ד א, נז). ויש מצריכים שהקוסם אף ידגים בפני הצופים כמה קסמים, כדי להראות להם שאכן בפועל מדובר בזריזות ידיים ותרגילי הטעיה (שיח נחום נג; מעשה איש ח"א י, כז).

ויש סוברים שאין צורך שהקוסם יודיע על כך לצופים, שהואיל וידוע לכל שהוא אינו משתמש בכוחות טומאה כדי לעשות כשפים מעבר לחוקי הטבע, אלא 'קסמיו' נעשים על ידי זריזות ידיים ותרגילי הטעיה מתוחכמים, אין בכך איסור. וכל מה שאמרו חכמים שאסור לעשות באחיזת עיניים הוא כאשר העושה את המעשה טוען שהדבר נעשה בכישוף על ידי כוחות על-טבעיים (אג"מ יו"ד ד, יג; עשה לך רב ב, מד).

למעשה, הרוצים להקל רשאים גם בלא שהקוסם יצטרך להודיע שקסמיו באחיזת עיניים. ואמנם בעבר, רבים מהצופים האמינו שמדובר בכשפים שנעשים בכוחות על-טבעיים, ועל כן היה מקום להחמיר ולכל הפחות לדרוש מהקוסם לומר שמדובר באחיזת עיניים. אולם כיום ידוע שלא מדובר בקסמים שנעשים בכוחות טומאה על-טבעיים.[12]


[12]. האוסרים סוברים שאסרה התורה לעשות מעשים מופלאים, וכפי שכתב הרמב"ם (ספה"מ ל"ת לב): "ובכלל אזהרה זו גם כן איסור פועל החרטומים, ולשון חכמים: 'מעונן – זה האוחז את העינים'. והוא מין גדול מן התחבולה, מחובר אליו קלות התנועה ביד עד שיתדמה לאנשים שיעשה עניינים, אין אמיתות להם. כמו שנראה אותם יעשו תמיד שיקח חבל וישים אותו בכנף בגדו לפני העם ויוציאהו נחש, וישליך טבעת לאויר ואחר כן יוציאהו מפי אדם אחד מן העומדים לפניו. ומה שדומה להם מפעולות החרטומים המפורסמים אצל ההמון. כל פועל מהם אסור. ומי שעושה זה יקָרא: 'אוחז את העינים', והוא מין מן הכשוף, ומפני זה לוקה. והוא עם זה גונב דעת הבריות. וההפסד המגיע מזה גדול מאד, כי ציור העניינים הנמנעים תכלית המניעה אפשריים אצל הסכלים… רע מאד ויפסיד שכלם וישיבם להאמין הנמנע והיותו אפשר שיהיה". וכ"כ בספר החינוך רנ. וכ"כ סמ"ג (לאוין נג) וסמ"ק (קלו). ואף שעבר באיסור תורה, אינו נענש בסקילה או במלקות, מפני שלא עשה מעשה או מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין שאין נענשים עליו (ראו לעיל יט, 1). וכ"כ הב"ח, וש"ך קעט, יז, ע"פ הרמב"ם: "דגם אחיזת עינים שאינו על ידי כשוף, רק על ידי מראה ותחבולות ועל ידי קלות התנועה ביד – אסור". על פי זה כתב בחכמ"א פט, ו, שהבדחנים שעושים כדברים אלו בחתונות עוברים באיסור תורה. וכ"כ למעשה יחו"ד ג, סח; שבט הלוי ה, קכט; אבני ישפה ח"ג יו"ד עח.

אולם מנגד, דעת המקילים שכל סוגי אחיזת העיניים שנאסרו הם דווקא כשנראים ככשפים, אבל כאשר ברור שמדובר באחיזת עיניים בלא שום עזרה מכוחות טומאה או מכוחות רוחניים עליונים, אין איסור. וככל שהדבר יותר ידוע, כך רבים יותר מורים כן למעשה.

לומדים יקרים,

השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר "פניני הלכה – העם והארץ" במסגרת תכנית הלימוד "הפנינה היומית". אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר "ברכות".

לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר "העם והארץ", שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – "פניני הלכה – גיור".

כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש"ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש"ח בלבד.

להזמנה לחצו כאן 
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

דילוג לתוכן