ארכיון הקטגוריה: ימים נוראים

יג – קריאת התורה ונדבות

לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים ששה עולים בפרשת 'אחרי מות' בסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים (ויקרא טז). מספר העולים מבטא את מעמדו של יום הכיפורים. בחגים שבהם מותר לעשות מלאכת אוכל נפש – מעלים חמישה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יג – קריאת התורה ונדבות

יד – הכריעות שבתפילת מוסף

נוהגים לכרוע בסדר העבודה שבתפילת מוסף, כשם שהכהנים והעם שהיו עומדים בעזרה היו כורעים ומשתחווים בעת שהכהן הגדול היה מזכיר את השם המפורש. כפי שנלמד בהמשך (י, טו-טז), עשר פעמים הזכיר הכהן הגדול את השם המפורש. שלוש פעמים בכל אחד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יד – הכריעות שבתפילת מוסף

טו – משמעות ההשתחוויה

רצונו העמוק של האדם להתקרב לה' ולהודות לו על רוב חסדיו, אלא שהואיל והוא רם ונשא, גדול ונורא, הלב מתמלא ביראה ובושה מפני הדר גאון עוזו, ועל כן האדם כורע ומשתחווה בהתבטלות לפני ה' אלוקיו. כפי שלמדנו, יש שלושה סוגים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על טו – משמעות ההשתחוויה

טז – ברכת כהנים בנעילה

מעיקר הדין היה ראוי שהכהנים ישאו את כפיהם בחזרת הש"ץ של כל תפילה, אלא שתקנו חכמים שלא לישא כפיים בתפילת מנחה, מפני שהיא אחר הסעודה, ויש חשש שהכהנים ישתו יין בסעודה וישאו את כפיהם כשהם שתויים ויעברו באיסור חמור. אבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על טז – ברכת כהנים בנעילה

יז – נעילה

תקנו חכמים תפילה נוספת לקראת סיום הצום, לפי שכל המרבה בתפילה נענה. ואם לא זכינו להיענות בתפילות הרגילות אולי נזכה להיענות בתפילה הנוספת. וקראו לתפילה זו 'נעילה', מפני שהיא לקראת הזמן שבו היו נועלים את שערי ההיכל בסיום עבודת היום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יז – נעילה

יח – קבלת האמונה ותקיעת השופר

לאחר סיום תפילת נעילה, לפני שסוגרים את ארון הקודש, ולפני ששערי שמים שהיו נפתחים והולכים במשך הימים הנוראים עומדים להינעל, כשלא נותר עוד זמן להתוודות ולהוסיף תפילות ובקשות – נוהגים כל ישראל לקבל יחד עול מלכות שמיים. כי זו הידיעה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יח – קבלת האמונה ותקיעת השופר

יט – זמן סיום הצום, ערבית וברכת הלבנה

כפי שלמדנו (בהלכה ח), זמן סיום הצום בצאת הכוכבים, וכיוון שיש מצווה להוסיף מחול על הקודש, מסיימים את הצום כמה דקות מאוחר יותר. בארץ ישראל, אחר שעברו כ-30 דקות מהשקיעה, כבר עבר זמן צאת הכוכבים ועוד כמה דקות לתוספת היום, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על יט – זמן סיום הצום, ערבית וברכת הלבנה

כ – הבדלה

גם לאחר שהסתיים יום הכיפורים עדיין אסור לעשות מלאכה ולאכול ולשתות, כי רק על ידי ההבדלה נפרדים מהיום הקדוש. על ידי אמירת הבדלה בברכת 'חונן הדעת' שבתפילת עמידה מותר לעשות מלאכה, אבל עדיין אסור לאכול ולשתות. ועל ידי אמירת הבדלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - הלכות יום הכיפורים | סגור לתגובות על כ – הבדלה

א – מצוות התענית

מצוות עשה להתענות ביום הכיפורים, שנאמר (ויקרא טז, כט-לא): "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על א – מצוות התענית

ב – חולה שאין בו סכנה

גם חולה שמסובל בייסורים, כל זמן שאין נשקפת סכנה לחייו, אסור לו לאכול או לשתות אפילו כלשהו. וזאת משום שצום יום הכיפורים חיובו מהתורה, ועל כן רק פיקוח נפש דוחה אותו. וזה ההבדל שבין יום הכיפורים לשאר הצומות, שבצום יום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ב – חולה שאין בו סכנה

ג – חולה שיש בו סכנה

חולה שהצום עלול לגרום למותו, מצווה שישתה ויאכל לפי צורכו, מפני שפיקוח נפש דוחה את מצוות התענית כמו את שאר המצוות שבתורה, שנאמר (ויקרא יח, ה): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'". דרשו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ג – חולה שיש בו סכנה

ד – מי קובע את מצב הסכנה

ככלל, הלכה זו מסורה לרופאים, שעל פי המידע הרפואי שברשותם ועל פי ניסיונם צריכים לקבוע, אימתי יש חשש סכנה ואימתי אין חשש. אולם הבעיה שרופאים רבים מתוך חששנות יתר או מתוך זלזול במצווה – מורים תמיד לכל חולה לשתות ולאכול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ד – מי קובע את מצב הסכנה

ה – איזה חולה עדיף שישתה ויאכל לשיעורים

כאשר על פי ההוראה הרפואית החולה המסוכן אינו חייב לשתות ולאכול בדחיפות כמות גדולה, כתבו כמה מגדולי הראשונים שעדיף שישתה ויאכל בהפסקות פחות פחות מכשיעור, כדי למעט באיסור (כפי שיבואר בהמשך). ואף שגם בשתייה או באכילה מועטת יש איסור תורה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ה – איזה חולה עדיף שישתה ויאכל לשיעורים

ו – הצד הפסיכולוגי

לעיתים אדם נחלש מאוד ביום הכיפורים והוא מפחד שמא הוא עומד לאבד את הכרתו ולמות. ואף שבדרך כלל מדובר בפחד מופרז, שכן הצום והחולשה שעימו אינם מסוכנים, ולהרבה מחלות קשות, הצום אף יכול להועיל. מכל מקום יתכן שיש לו בעיה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ו – הצד הפסיכולוגי

ז – דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים

חולים מסוכנים וכן ילדים צריכים לברך לפני שיישתו ויאכלו ביום הכיפורים. ואם ישתו ויאכלו כשיעור שמחייב ברכה אחרונה, יברכו ברכה אחרונה. חולה מסוכן ששותה לשיעורים, כיוון שבכל פעם הוא שותה פחות ממלא לוגמיו, אינו מברך ברכה אחרונה, כי שיעור שתייה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ז – דיני אכילת חולים מסוכנים וילדים

ח – מעוברות

מעוברות ומיניקות חייבות לצום ביום הכיפורים (פסחים נד, ב; שו"ע תריז, א). ואפילו בצום תשעה באב מעוברות ומיניקות חייבות, קל וחומר ביום הכיפורים שחיובו מהתורה. בדור האחרון ישנם רבנים שמקילים למעוברות לשתות לשיעורים, מפני שלדעתם הנשים נעשו חלושות, והצום עלול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ח – מעוברות

ט – יולדת

יולדת, משעה שאחזו בה חבלי לידה, או משעה שצריך להבהילה לבית חולים, נחשבת כחולה מסוכנת שצריכה לשתות ולאכול כפי צרכה. וכך הוא דינה עד שיעברו שלושה ימים מעת לעת, כלומר 72 שעות מרגע לידתה. ואם הן מסתיימות באמצע יום הכיפורים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על ט – יולדת

י – מינקת

כפי שכבר למדנו, מעוברות ומיניקות חייבות לצום ביום הכיפורים (פסחים נד, ב; שו"ע תריז, א). ואמנם יש כיום פוסקים שסוברים שמיניקת רשאית לשתות לשיעורים כדי שהצום לא יגרום לה להפסקת הנקה. אולם לפי רוב הפוסקים מיניקת חייבת לצום ביום הכיפורים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - דיני התענית | סגור לתגובות על י – מינקת

א – מצוות התענית

מצוות עשה להתענות ביום הכיפורים, שנאמר (ויקרא טז, כט): "וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם". ואף שעיקר מצוות העינוי בהימנעות מאכילה ושתייה, מפני שעל ידם האדם מתקיים, ולכן רק העובר עליהם במזיד חייב כרת ובשגגה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על א – מצוות התענית

ב – רחיצה

כל רחיצה של תענוג אסורה ביום הכיפורים, בין במים חמים ובין במים קרים, ואפילו מקצת הגוף אסור לרחוץ, ואפילו להושיט אצבע אחת קטנה לתוך מים אסור. אבל מי שנתלכלך בבוץ או בצואה או שנטף דם מחוטמו, רשאי לרחוץ את המקום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על ב – רחיצה

ג – רחיצה של מצווה

לצורך מצווה מותר ליטול ידיים, לפיכך רשאים הכהנים ליטול את כל כף ידיהם לקראת ברכת כהנים (רמ"א תריג, ג, שו"ע קכח, ו). אבל מי שראה קרי ביום הכיפורים, אע"פ שבכל יום הוא רגיל לטבול, ביום כיפור לא יטבול, שאין מנהג … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על ג – רחיצה של מצווה

ד – סיכה ובשמים

אסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או בכל דבר שנועד להזין את העור (שו"ע תריד, א). וכמובן שכל סוגי האיפורים שאסורים בשבת משום צביעה או משום ממרח, אסורים ביום הכיפורים, שכל איסורי שבת חלים ביום הכיפורים (פנה"ל שבת יד, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על ד – סיכה ובשמים

ה – נעילת הסנדל

אסור ביום הכיפורים לנעול סנדל או נעל. בעבר היה מקובל לעשות נעליים וסנדלים מעור, מפני שמחומרים אחרים לא ידעו להכין נעליים וסנדלים חזקים, עמידים וגמישים. ורק לצורך ביתי היו עושים לעיתים סנדלים משעם או גומי או עץ, ואנשים היו משתמשים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על ה – נעילת הסנדל

ו – היתרים בנעילת הסנדל

מותר לחולה או יולדת שעלולים לחלות מחמת הצינה אם ילכו יחפים על הארץ – לנעול נעליים (שו"ע תריד, ג). מותר למי שהולך במקום שיש בו חשש סכנה מעקרב וכיוצא בו – לנעול נעליים. וכן מותר למי שהולך במקום רפש וטיט, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על ו – היתרים בנעילת הסנדל

ז – תשמיש המיטה

העינוי החמישי הוא תשמיש המיטה. כדי להתרחק מהעבירה, צריכים בני הזוג לנהוג כמו בזמן הנדה, שלא יגעו זה בזה, ולא ישנו באותה מיטה (שו"ע תרטו, א; מ"ב א).[9] כתבו כמה מראשוני אשכנז שיש להיזהר שלא לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על ז – תשמיש המיטה

ח – קטנים

משעה שהקטנים מגיעים לגיל חינוך, היינו לגיל שבו הם מבינים את מצוות יום הכיפורים, מחנכים אותם שלא לרחוץ ולא לסוך ולא לנעול את הסנדל. בדרך כלל הקטנים מגיעים לכך בגיל חמש או שש. ויש מהדרים לחנכם שלא לנעול סנדל כבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ט - שאר עינויים | סגור לתגובות על ח – קטנים

א – קודש הקודשים ויום הכיפורים

המקדש הוא המקום שבו מתגלים כל הערכים האלוקיים, וממנו הם שופעים לכל העולם. בהיכל שנקרא 'קודש' מונחת המנורה שמבטאת את החכמה, השולחן שמבטא את הפרנסה, מזבח הקטורת שמבטא את התפילה והכיסופים לקרבת אלוהים. למעלה מזה, ב'קודש הקודשים' מתגלה יסוד האמונה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על א – קודש הקודשים ויום הכיפורים

ב – ייחוד עליון וייחוד תחתון, הנהגות הייחוד והמשפט

טעם המצווה, שיש בהנהגה האלוקית שתי מדרגות: הנהגת המשפט כנגד ייחוד תחתון, והנהגת הייחוד כנגד ייחוד עליון (עי' לעיל ז, יב; ו, ד). הנהגת המשפט היא ההנהגה הגלויה על פי חוקי השכר והעונש שטבע ה' בעולם, חוקים שעל פיהם פועלים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ב – ייחוד עליון וייחוד תחתון, הנהגות הייחוד והמשפט

ג – הכהן הגדול

תפקידם של הכהנים לחבר את ישראל לאביהם שבשמיים על ידי קיום עבודות המקדש, העמקת האמונה והחסד בישראל והוראת הלכה. כדי שיהיו מקודשים לעבודתם בלא שיצטרכו לעבוד לפרנסתם, צוותה התורה להעניק להם תרומות ושאר מתנות כהונה. וכדי לשמור על קדושתם, הוזהרו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ג – הכהן הגדול

ד – הכהן הגדול ביום הכיפורים

במשך ימות השנה כל הכהנים כשרים להקריב את הקרבנות ולהקטיר את הקטורת ולהיטיב את הנרות, אולם ביום הכיפורים, לרוב קדושת היום, רק הכהן הגדול כשר לקיום כל העבודות הללו (יומא לב, ב; רמב"ם עבודת יוה"כ א, ב). הקרבנות שהקריב הכהן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ד – הכהן הגדול ביום הכיפורים

ה – בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים

כל מעשה התמידים והמוספים, בדומה לכל שאר הימים והחגים, היה עושה הכהן הגדול בשמונת בגדיו: כותנת, מכנסיים, מצנפת ואבנט, חושן, אפוד, מעיל וציץ. הכותנת, המכנסיים והמצנפת היו לבנים, ובשאר הבגדים היו צבעים שונים ובחלקם מעורב זהב. בכל אחד מחוטי האפוד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ה – בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים

ו – טבילות וקידוש ידיים ורגליים

מצווה מהתורה שכהן שנכנס לעבוד במקדש, אפילו הוא טהור, יקדש את ידיו ורגליו. ועוד הוסיפו חכמים וצוו שיטבול את כל גופו (כר' יהודה יומא ל, א; רמב"ם הל' עבודת יוה"כ ב, ג). וכל זמן שהוא ממשיך לעבוד במקדש אינו צריך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ו – טבילות וקידוש ידיים ורגליים

ז – הקטורת

בצמוד לקרבנות התמיד שהיו מקריבים בכל יום על המזבח החיצון, אחד בבוקר ואחד בין הערביים, היו הכהנים מקטירים קטורת על המזבח הפנימי, פעם בבוקר ופעם בין הערביים. קרבן התמיד נועד לבטא את הקשר הגלוי שבין ישראל לה', ועל כן היו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ז – הקטורת

ח – סדר הקטורת ביום הכיפורים

כך היה סדר המצווה: נכנס לקודש הקודשים עם מחתה של גחלים וכף של קטורת, ובקודש הקודשים חפן את הקטורת ונתנה על הגחלים, והיה העשן עולה ומתמר ומתפשט בקודש הקודשים עד אשר כיסה את הכפורת שעל ארון העדות. שנאמר (ויקרא טז, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ח – סדר הקטורת ביום הכיפורים

ט – שני השעירים והפר

עובדה מופלאה אנו מוצאים בסדר כפרת יום הכיפורים. הפר והשעיר, שהיו הקרבנות היחידים בשנה שדמם הוזה בקודש הקודשים, כיפרו על טומאת המקדש וקודשיו. היינו על מי שידע שהוא טמא ואע"פ כן נכנס למקדש או אכל מבשר הקודשים. הפר כיפר על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על ט – שני השעירים והפר

י – טומאת מקדש וקודשיו – פגם האמונה

קרבנות רבים נועדו לכפרת טומאת מקדש וקודשיו: בכל ראש חודש ובכל מועד נצטווינו להקריב שעיר לחטאת, כדי לכפר על טומאת מקדש וקודשיו. אלא שחטאות אלה מכפרות על טמא שלא ידע מטומאתו, ונכנס למקדש או אכל מבשר הקודשים. אבל אין בכוחן … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על י – טומאת מקדש וקודשיו – פגם האמונה

יא – סדר הכפרה על הקודש (הזאת דם הפר והשעיר)

שלוש מדרגות בסדר הזאת דם הפר ודם השעיר שנועדו לכפר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם. תחילת הכפרה בקודש הקודשים. היינו בתיקון שורש האמונה, בחינת 'ייחוד עליון', הקשורה בברית הנצח שבין ה' לכלל ישראל, ברית שעל פיה הגאולה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על יא – סדר הכפרה על הקודש (הזאת דם הפר והשעיר)

יב – שני השעירים

לאחר שהתעמקנו מעט במשמעות הכפרה על ידי הזאות הדם, נחזור לבאר דרך לימוד הפסוקים את מצוות שני השעירים, שעיקר כפרת יום הכיפורים נעשית על ידם. נאמר (ויקרא טז, ה): "וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת…". אמרו חכמים: … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על יב – שני השעירים

יג – משמעות כפרת השעיר לעזאזל

בשעיר ישנן שתי בחינות: מצדו הפנימי, דמו דומה לדם אדם יותר משאר הבהמות, והדבר בא לידי ביטוי במרץ המיוחד של שעירי העיזים, ומצד זה אפשר להזות את דמו בקודש הקודשים, ולבטא בזה את ההשתוקקות של ישראל להידבק בה' במסירות נפש. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על יג – משמעות כפרת השעיר לעזאזל

יד – סדר העבודה

לאחר שעסקנו בעבודות המיוחדות של יום הכיפורים, נחזור ונלמד בקצרה את סדר עבודת הכהן הגדול. בליל יום הכיפורים היה הכהן הגדול צריך להישאר ער, כדי שלא ייטמא תוך שנתו. במשך הלילה היה עוסק בתורה יחד עם גדולי התורה יקירי ירושלים. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על יד – סדר העבודה

טו – סדר וידויי הפר, שחיטתו והקטורת

העמיד את פרו בין האולם למזבח, ראשו לצד דרום ופניו מופנות למקדש שבצד מערב. נעמד הכהן הגדול בצד מזרח של הפר כשפניו לצד המקדש, סמך את שתי ידיו על ראש הפר, ובסמיכתו כאילו אמר, מה שהיה צריך להיעשות בי כעונש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על טו – סדר וידויי הפר, שחיטתו והקטורת

טז – שחיטת השעיר וסיום ההזאות

יצא מהמקדש ושחט את השעיר שעלה בגורל לה', קיבל את דמו ונכנס לקודש הקודשים, עמד בין שני הבדים של הארון והיזה אחת למעלה ושבע למטה. שנאמר (ויקרא טז, טו): "וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם, וְהֵבִיא אֶת דָּמוֹ אֶל מִבֵּית … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על טז – שחיטת השעיר וסיום ההזאות

יז – המשך עבודת היום

בינתיים בא הכהן הגדול אצל הפר והשעיר שהזה מדמן בקודש הקודשים, והוציא מהם את אימוריהם, היינו את החלבים, והניחם בתוך כלי, כדי שאח"כ, יחד עם שאר קרבנות היום, יעלם על המזבח. שכך היא מצוות כל הקרבנות, שבנוסף להזאת דמם על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על יז – המשך עבודת היום

יח – סדר עבודת יום הכיפורים

בתפילת המוסף מזכיר שליח הציבור את סדר עבודת יום הכיפורים (שו"ע תרכא, ד). ומבואר בתלמוד ששליחי הציבור צריכים לדקדק לומר את סדר העבודה בדייקנות על פי הדעה שנפסקה להלכה (יומא לו, ב; נו, ב), מפני שאמירת סדר הקרבנות נחשבת כתחליף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה י - עבודת יום הכיפורים | סגור לתגובות על יח – סדר עבודת יום הכיפורים