חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

פתח דבר לפניני הלכה כשרות א

פתח דבר – כשרות א

א

אודה לה' שזיכני לסיים את החלק הראשון משני חלקים של הלכות כשרות. נושא הכשרות רחב ומורכב. מתחילה חשבתי לסדר את ההלכות כפי שהן מסודרות בשולחן ערוך חלק יורה דעה בו מבוארות הלכות כשרות. כלומר, להתחיל בהלכות שחיטה וטרפות, איסור דם, חלב, שרצים, בשר וחלב, תערובות, בישולי גויים, טבילת כלים והכשרתם ויין נסך (שו"ע יו"ד א-קלח), ואח"כ מצוות התלויות בארץ ודיני הצומח והחי (שו"ע יו"ד רצב-שלג). אולם מתוך מגמה לבאר את ההלכות מהיסודות, תוך כדי לימוד הלכות שחיטה וטרפות, תערובות ובשר וחלב, מצאתי שאם רוצים להתבונן על הלכות כשרות באופן שלם, יש להקדים את הלכות הצומח לחי, שכן עיקר מאכלנו מהצומח, תבואה, קטניות, פירות וירקות. לפיכך החלק הראשון בהלכות הנוגעות לגידול הצומח, ובכלל זה מצוות חדש, ערלה, כלאי אילן ובהמה, כלאי זרעים וכרם, ומתנות עניים (פרקים א-ו). לאחר מכן התרתו של הצומח לאכילה על ידי מצוות תרומות ומעשרות וחלה (פרקים ז-יב). מתוך העיסוק בצומח הוקדש פרק להלכות הנוגעות לאיסור 'בל תשחית' שיסודו בשמירת עצי פרי ומאכלים (פרק יג). לאחר סיום הלכות הצומח הוקדשו שלושה פרקים (יד-טז) ליחס הבסיסי לאכילת בשר ודרך גידולם של בעלי חיים, ובתוך כך ביאור כלל הלכות צער בעלי חיים ושילוח הקן. ועוד פרק (יז) לפירוט המינים הטהורים והטמאים. ועוד שני פרקים (יח-יט) להלכות שחיטה, איסור אותו ואת בנו, כיסוי הדם, והלכות המתנות שצוותה התורה לתת מהחי כדוגמת המתנות מהחי – הזרוע הלחיים והקיבה, בכורות, מעשר בהמה וראשית הגז. ובזה סיימתי את החלק הראשון של הלכות כשרות שנקרא 'הצומח והחי'. בחלק השני אבאר בעז"ה את פרטי ההלכות הנוגעות לאכילה עצמה, בדיקת הטרפות – גלאט וכשר, הכשרת המזון מהחי בהוצאת הדם והחלב, בשר וחלב וההרחקות שביניהם, שרצים ותולעים, סדרי המטבח, הכשרת כלים, וההרחקות מבישולי גויים, יין נסך וטבילת כלים. לפיכך שמו יהיה 'המזון והמטבח'. נראה לכאורה שהחלק השני היה צריך להיות ארוך יותר, אולם כפי הנראה עתה הוא יהיה קצר מהראשון, שכן מצד מספר המצוות וההלכות, החלק הראשון גדול ורחב בהרבה. רוב סדר 'זרעים', שהוא אחד מששת סדרי המשנה שמקיפים את כל התורה שבעל פה מוקדש לו, ועוד כמה פרקים במסכת חולין. ואילו בחלק השני שהוא אמנם מאוד מעשי, עוסקים עיקר מסכת חולין, כחצי ממסכת עבודה זרה ומעט ממסכת פסחים.

חלק מההלכות שבכרך זה התבארו בקיצור בליקוטים חלק א' פרקים יב-יג, וליקוטים חלק ג' פרקים ט-יב. ומעתה לא יודפסו יותר בליקוטים.

 

ב

היחס למזון שישראל אוכלים בארץ ישראל הוא אחד הביטויים לחיי האמונה, כפי שהדבר מתבטא במצוות התורה לברך לאחר האכילה את ברכת המזון, שעיקרה ברכת הארץ (פנה"ל ברכות ה, א; ה, ד). מפני שבארץ ישראל מתגלה הקדושה שבתוך הטבע (אורות התחיה כח), וממילא המזון והאכילה קשורים לקדושה. בברכת המזון אנו מודים לה' על כך, ובמערכת המצוות התלויות בארץ אנו מבטאים את מכלול הערכים שבאים לידי ביטוי במזון שישראל מגדלים בארץ. ראשית לכל, במצוות חדש וערלה, חדש בתבואה, וערלה בפירות העץ. שתי מצוות אלו נועדו לקדש את היבול הראשון, בתבואה על ידי קרבן העומר לה' בכל שנה, ובפירות האילן על ידי אכילת פירות השנה הרביעית בקדושה בירושלים. בשתי המצוות הללו גם למדנו את יסוד האיפוק. כלאיים מבטאים את הייחוד של כל מין, ייחוד שמבטא את אמונת הייחוד וגילויה בעולם בריבוי מינים, שלכל מין ייחוד משלו. במצוות מתנות עניים אנו לומדים כיצד לגלות את ערכי החסד בעת שאנו זוכים לקצור את פרי עמלנו. בתרומות ומעשרות וחלה, אנו לומדים כיצד לקיים את ערכי הקודש והחינוך בישראל, על ידי המתנות לכהנים וללוויים, ואכילת המעשר שני על ידי ישראל בקדושה בירושלים, תוך שיתוף העניים בשמחה. כך הקדושה מתגלה בתוך המציאות, ומרוממת את המאכלים של ארץ ישראל למדרגה של קודש, שמכוחם ישראל מקבלים כוח וחיוניות לגלות את דבר ה' בעולם ולתקנו על ידי כך.

מתוך כך אפשר להבין יותר, שאכן ראוי לפתוח את הלכות כשרות בצומח בארץ ישראל, ובהלכות העקרוניות הנוגעות לאכילת בשר, שעל ידן מתגלים הערכים שראוי שיתגלו במזון, ומתוך כך לכרך ב', שיעסוק באיסורים הקשורים למזון מן החי והרחקות מבישולי גויים. אמנם במשך הגלות הארוכה, הנושא המרכזי בהלכות כשרות היה בשר בחלב ותערובות של בשר וחלב ושאר איסורים, כי עסקנו בעיקר בהישרדות, שמבחינה הלכתית ביטויה בזהירות מאיסורים, כפי סדר ההלכות בשולחן ערוך חלק יורה דעה. אולם עתה כשאנחנו זוכים לקיבוץ גלויות ובניין הארץ, ראוי לחזור לסדר המתוקן, שבו ניתן לבטא תחילה את ערכי הקודש שמתגלים על ידי המצוות התלויות בארץ. וכדרך סידור המשנה, שמתחיל בסדר זרעים, תחילתו בברכות הנהנין והמשכו במצוות התלויות בארץ.

כיוון שרובו של הספר עוסק במצוות התלויות בארץ, הקדשתי פרק ארוך (פרק יב), לסקירת כלל המצוות התלויות בארץ לאורך ההיסטוריה הישראלית, מעת כניסת ישראל לארץ בימי יהושע בן נון, דרך חורבן הבית הראשון, הבניין השני וחורבנו, ועד שזיכנו ה' ברוב רחמיו לחזור לארץ ולהקים בה את מדינת ישראל.

ג

בספרים הקודמים מצאתי צורך להקדים הקדמות רוחניות אמוניות, פעמים בפרק שפותח את הספר, ופעמים בפתיחת הפרק. ואילו בספר זה, שעיקרו עוסק במצוות התלויות בארץ, מצאתי שאין בכך צורך, אלא ביאור המצווה הוא עצמו הרעיון, ואין עוד צורך בשום הקדמות. מכאן נבין עד כמה חסרים חיינו, שעוד לא התקבצו כל הגלויות, ועדיין בית המקדש חרב, ואיננו יכולים לקיים כראוי את המצוות התלויות בארץ, ולגלות את הקדושה בתוך כל מרחב המציאות הממשית. ואע"פ כן קיום המצוות הללו על פי הדרכת חכמים, מעניק לנו השראה והכוונה לגילוי ערכי הקודש במרחבי חיינו, ומתוך כך בעז"ה נזכה במהרה לקיומן המלא, ומהמצוות הקשורות לחקלאות תתפשט הדרכת התורה לשאר המקצועות.

 

ד

זכות גדולה עבורי להודות לשותפים הקרובים בלימוד הסוגיות: לרב מאור קיים שליט"א, ר"ם בישיבת הר ברכה, שמלווה אותי במשך כל הלימוד, ובכישרונו וחריצותו מסייע לליבון הסוגיות, שמח בביאורי וחידושי ויחד עם זאת מבקרם בקפדנות, כדי שהכל יצא מלובן כדבעי. וכן תודה לרב אפרים שחור ולרב יאיר וייץ שסייעו בליבון הסוגיות, ואליהם הצטרף לאחרונה הרב דני קלר. תרומה מיוחדת היתה לרב יאיר וייץ בבירור המצוות התלויות בארץ מימות יהושע בן נון ועד ימינו, ובהרחקות כלאיים. ותרומה מיוחדת היתה לרב אפרים שחור בבירור סוגיות ערלה ועוד סוגיות. כמו כן אודה למאור הורוביץ על השתתפותו בלימוד ועל ההגהה התוכנית והלשונית וסידור הספר לדפוס. תודה לרב יונדב זר על ההגהה הדייקנית והעידוד, וכן תודה לחברי הטוב והוותיק, החכם הכולל, הרב זאב סולטנוביץ' שליבן עימי את הסוגיות הכלליות. וכן תודה לרב אוריאל שלמוני על סיועו בליבון הסוגיות וההגהות.

 

ה

חובה נעימה לציין לשבח את הספרים שחוברו בדור האחרון ותרמו לבירור הסוגיות. בראש ובראשונה ל'מכון התורה והארץ' והעומד בראשו הרב יהודה עמיחי, על כל שלל פרסומי המכון. כמו כן נעזרתי בספרו של נשיא המכון, הרב יעקב אריאל שליט"א 'באהלה של תורה', ובעבודותיו ומאמריו החשובים אודות תרומות ומעשרות של בנו, ידידי מנוער, הרב עזריאל אריאל שליט"א. כמובן גם נעזרתי בתשובותיו של מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל, על כל המצוות התלויות בארץ. כמו כן נעזרתי בפסקיו של מו"ר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל. כמו כן אזכיר לשבח את ספרי 'משפטי ארץ' של 'בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית', שנכתבו באופן שיטתי ומדויק, ומבטאים בעיקר את שיטת הפוסקים הליטאים ובראשם החזון איש והרב אלישיב. כמו כן ראוי להזכיר לשבח את פירוש דרך אמונה לסדר זרעים לרמב"ם של הרב חיים קנייבסקי שליט"א, שפורס בבקיאות את דעות הראשונים והאחרונים ודודו החזו"א. כמו כן ראוי להזכיר לשבח את ספריו של הרב שניאור זלמן רווח, וספריו של הרב דוד טהרני. גם הפירוש וההערות שבסדרה הנפלאה של תלמוד הירושלמי במהדורת שוטנשטיין על סדר זרעים תרמה רבות לליבון הסוגיות.

 

ו

שלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ולאמי מורתי, שכל יסודות תורתי והשקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לענבל אשתי היקרה שמקדישה את כל כוחותיה להגדלת התורה ולהאדרתה, להצלחת הלימוד ולהוצאת הספרים לזיכוי הרבים. יהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, מתעלים בלימוד התורה וקיום המצוות, מקימים משפחות טובות ומפוארות, ומרבים אמת, חסד ושלום עד עולם.

אוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה והדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר מנהל הישיבה, יוני בוזגלו האחראי על הדפסת הספרים ושיווקם, הדס פדינקר האחראית על ההדפסה וההפצה, ולקודמים להם בהנהלת הישיבה והדפסת הספרים, ר' יעקב כץ, ר' דודו סעדה, ישראל סעדיה, שלו קיים, חיים מרגוליס וקרן פוגל. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.

אליעזר מלמד

אייר תשע"ח

תפריט ההלכות בפרק

דילוג לתוכן