טו,א – השהיית בשר על אש גלויה (הערה 14)
מבואר בגמרא ובשו"ע רנד, א, שתבשיל שיש בו בשר, אם הניחוהו סמוך לכניסת השבת, מותר להשהותו על אש גלויה, מפני שבישול בשר אורך זמן רב, וגם אם יחתה בגחלים שתחתיו, בישולו לא יגמר עד לסעודת ליל שבת, ולצורך סעודת שבת בבוקר אין חשש שיחתה בגחלים, כי גם בלא חיתוי התבשיל יתבשל כראוי. אבל אם התבשיל שיש בו בשר כבר התחיל להתבשל מעט לפני כניסת השבת, אסור להשהותו על אש גלויה, כי אולי ירצה לזרז את בישולו לצורך סעודת ליל שבת. ותבשילים שאין בהם בשר מתבשלים בזמן קצר, ואפילו אם יניחום על האש סמוך לכניסת השבת, יכולים להתבשל עד סעודת ליל שבת, ולכן אסור להניחם על אש גלויה לפני כניסת השבת שמא יחתה בגחלים.
ונראה שבשר עוף דינו כשאר התבשילים שמתבשלים במהרה, וההיתר להשהות קדרת בשר שלא התחיל להתבשל הוא בבשר בקר. וכל ההיתר בבשר בקר הוא בתבשיל, אבל אם צולים את הבשר על אש, אסור להשהותו על האש, כי משך הצלייה קצר.
וכיום אין כמעט היתר להשהות בשר בקר חי, מפני שאש הגז חזקה, וגם בשר שור יתבשל עליה עד סעודת ליל שבת. כך מובא בשם רשז"א וריש"א בס' שבות יצחק ח"ב עמ' קכט. וכ"כ בהלש"ב ה, טו, 24 (ע' רג-רד), ורק אם ישהה על אש מאוד קטנה, שגם אם יגביר אותה – הבשר לא יתבשל עד סעודת ליל שבת, יש בזה היתר. וכ"כ בארח"ש ב, כג.
כתב במנחת איש ו, כא-כב, שהיתר זה יכול להיות כיום בבשר קפוא שעד שיפשיר יקח עוד זמן, וברור שלא יספיק להתבשל עד סעודת ליל שבת.
טו,ב – חשש חיתוי בחימום מים לשטיפת כלים ומקווה
לא"ר רנד, ו, ופמ"ג, מותר להשהות מים בתוך תנור החורף על גחלים לצורך שטיפת כלים, למרות שלא תהיה היס"ב בכניסת השבת. ואילו מ"א רנד, יח, ומ"ב נא, מחמירים שמא יחתה.
כתב מהרש"ם בדעת תורה שכו, א, שאם מי המקווה עוד לא התחממו לחום שהיס"ב לפני כניסת השבת, יש לנעול את מקום ההדלקה. וכתב בהלש"ב ה, כז, שכך יש לנהוג לכתחילה. ואם טובלים במים פושרים, כתב מהרש"ם שם שאין צריך לנעול את מקום ההדלקה.
טו,ג – שאין גזירה על חימום הבית ברדיאטור ותנור חימום
כתבתי בסוף הערה 14, שגזירת חכמים שמא יגביר את האש נאמרה לגבי מאכלים, אך בהפעלת תנורי חימום או רדיאטור לצורך חימום הבית אין חשש. וכ"כ בשבות יצחק ח"ב ע' קמח, וארח"ש ב, לד, בהקדמה ובהערות בשם רשז"א וריש"א. וכ"כ מנחת איש ו, טו. אמנם הרב ואזנר והלש"ב ה, כח, החמירו לחמם מערב שבת את המים שבהסקה לחום שהיס"ב.
