יד,א – אש שאינה דועכת (הערה 13)
כתבתי שגם אש שאינה דועכת, וגם כיריים חשמליות, דינן ככירה שיש בה גחלים, שכל אימת שמקור החום גלוי, חלה עליו גזירת חכמים.
והרב קאפח בפירושו לרמב"ם הל' שבת ג, ב, ס"ק יב, הקל אפילו באש שיכול להגבירה הואיל ואינה דועכת כמו גחלים. וכ"כ בשו"ת מהרש"ג ב, נ; גידולי ציון ט, יא; וציץ אליעזר ח"ז טז, ג. וכתב באול"צ ח"ב יז, א, שמעיקר הדין כך הלכה, אלא שלמעשה החמיר. וכ"כ באשמרה שבת ח"ב ע' סז. ולכך נטה למעשה ביבי"א ו, לב. (אמנם ביבי"א י, כו, א, הזכיר את דעת המקילים כצירוף, ונראה שאף מסכים להם מעיקר הדין, אבל למעשה מחמיר כמבואר בח"ו לב).
ורבים החמירו כפי שכתבתי, ויש להוסיף עליהם: שו"ת פנים מאירות א, סו"ס פד; שו"ת מהרש"ם ג, קסה, ועוד רבים.
והנוהג כמקילים, גם לדעת המחמירים רשאי לאכול את תבשילו, כמבואר בשיח, ב, שרק כאשר לכל הדעות הדבר אסור, אסור ליהנות מן הדבר בשבת. וכ"כ לענייננו באול"צ ח"ב יז, ה.
