ג,א – פיזור טלק
אסור לפזר טלק על כתם שמנוני, כ"כ בשש"כ טו, כז. וכ"כ באור לציון ח"ב כד, ב, וכתב שאפשר שיש בזה אף חיוב חטאת.
להלן בהרחבה להלכה ה' יבואר עניין הסחיטה מכמה היבטים.
ג,ב – האם איסור מראית עין קיים גם בחדרי חדרים
משנה שבת (קמו, ב): "הגיע לחצר (עם הבגדים הרטובים), שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם". ובגמרא: "אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין – אפילו בחדרי חדרים אסור. (ומקשים עליו ממשנתנו, והרי) תנן: שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם. (משיבה הגמרא): תנאי היא, דתניא: שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם, רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרין".
לדעת רב ניסים גאון, רז"ה והתרומה, הלכה כסתם משנה, ורק כנגד העם אסור. לעומתם, דעת רי"ף (סב, א), רמב"ם (הל' שבת כב, כ), רא"ש, סמ"ג ור"ן, גם בחדרי חדרים אסור. וכתב הרא"ש: שהלכה כברייתא נגד סתם משנה, משום שרב פסק כמותה, וכן מצינו במסכת עבודה זרה (יב, א) שמתייחסים לדברי רב כהלכה פסוקה. וכן נפסק בשו"ע (שא, מה).
במ"ב (שא, קסה), כתב עפ"י תוס', רא"ש, מ"א וט"ז, שהאיסור בחדרי חדרים הוא כאשר החשד מאיסור תורה, אבל אם החשד מאיסור דרבנן, מותר בחדרי חדרים. (אמנם יש מחמירים גם בחשד דרבנן).
ג,ג – תליית בגד שרגילים לכבס ונרטב מעט או יבש
גם אם הבגד נרטב במעט מים, אם הוא בגד שרגילים לכבסו, אסור לתלותו מפני החשד (מ"ב שא, קסג). וגם אם הוא יבש לגמרי, כתב בא"ח (ש"ש ויחי א) שאסור לתלותו, כי הרואה אינו יודע שהוא יבש. ובהליכות עולם (ח"ג שם), היקל. וכן היקל בחוט שני (ח"ב ע' ריב).
ג,ד – בגדים שאין בהם חשש חשד
כתב באג"מ או"ח ה, יח (בהגהות לשו"ע שא, מה), שבגד שאין רגילים לכבס, מותר לתלות במקום כביסה כי אין חשש שיחשדוהו. וכ"כ בילקוט יוסף שא, פב; ומנו"א ח"ב יב, 76, לגבי חליפה, שרגילים לכבסה בניקוי יבש, שמותר לתלותה במקום הכביסה.
מגבת שנרטבה מניגוב ידיים, אם ניכר שהיא אינה נקייה, מותר לתלותה, כי הרואה מבין שהיא נרטבה מן הידיים (דברי יציב א, קמג; ילקוט יוסף שא, פג).
מעיל גשם שנרטב, כיוון שניכר שנרטב מהגשם, ואין רגילים לכבסו ולתלותו כשאר בגדים, מותר לשוטחו במקום שתולים בגדים (ילקוט יוסף שא, פא; מנו"א ח"ב יב, כג).
בגדים סינטטיים, כתב בשש"כ (טו, יג) שהואיל ומותר לשרותם במים (שם טו, ו-ז), מותר גם לתלות אותם לשם ייבוש. והביא בהערה בשם רשז"א שרצה בתחילה לאסור שמא יחשדוהו ששפשף אותם ועבר באיסור תורה. וחזר לומר, שכיוון שמותר לכתחילה לשרותם במים, ורגילים בכך, אין סיבה שיחשדו שעבר ושפשף. ע"כ. אמנם כפי שנראה בהמשך (בהרחבה להלכה ז), העיקר הוא שאסור להשרות בגד סינטטי הואיל והוא עשוי מחוטים, ואולי האיסור מהתורה. לפיכך אין לתלות אותו כדרך שתולים בגדים אחר כביסה. אבל מפת ניילון מותר לשטוח, שכן מותר להרטיב אותה ואף לשפשפה בשפשוף קל, כמבואר להלן בהלכה ה.
חיתולים שנרטבו במי רגליים, כתב בשש"כ (טו, יד), שמותר לתלותם אם ניכר שלא כיבסו אותם. ובילקוט יוסף שא, עט, ומנו"א ח"ב יב, 74, כתבו, שהואיל וכיום רגילים לכבסם מיד, אם יתלם יראה כאילו כבסם. ולמעשה, אם רואים שהבגד מטונף – מותר, ואם אין ניכר – אסור.
