ו – טלטול פחות פחות מד' אמות ברשות הרבים

פורסם בקטגוריה פרק כא - הלכות הוצאה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

ו,א – ד' אמות הן ואלכסונן

בעירובין מח, א, לאחר שהובאה מחלוקת התנאים האם יש לאדם ארבע אמות או שמונה אמות, "אמר רבא: מחלוקת להלך (לתחומין) אבל לטלטל דברי הכל ד' אמות – אין, טפי – לא".

סיכם הרב פרץ ב'אוצר פסקי עירובין' סי' מח, שלדעת רש"י, ר"ת, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, הגהות מיימוניות – ארבע אמות שאמרו – הן ואלכסונן. כלומר, שבכל כיוון שאדם מטלטל מותר לו לטלטל כשיעור אלכסון של ד' אמות על ד' אמות, שהוא ה' אמות ושלוש חמישיות. כלומר השטח המותר בטלטול הוא עיגול בקוטר חמש אמות ושלוש חמישיות האמה.

ומהרמב"ם (שבת יב, יט) משמע לכאורה שהיתר הטלטול הוא בשטח עגול שקוטרו ד' אמות, ומעבר לזה אסור לטלטל, ואם טלטל מעבר לחמש אמות ושלוש חמישיות חייב. אבל הגר"א ביאר שכוונת הרמב"ם, שמותר לטלטל בשטח מרובע של ד' אמות על ד' אמות לפי מה שברר לו, כלומר בזוויות מותר לו לטלטל חמש אמות ושלוש חמישיות. ואם לא ברר את כיוון הריבוע, מותר לו לטלטל רק בקוטר ד' אמות. ובכל אופן, אינו חייב אלא אם כן טלטל מעבר לחמש אמות ושלוש חמישיות.

ודעת הראב"ד, שבאלכסון מותר לטלטל עד חמש אמות ושלוש חמישיות, אך הריבוע נקבע לפי כיוון הליכתו, וממילא האלכסונים אינם בכיוון הליכתו, ולא ניתן להיעזר בהם לצורך התקדמות מהירה יותר.

ודעת רבינו שמואל, חכמי צרפת, מאירי – ריבועו חייב להיות לריבוע העולם, ובאלכסון העולם מטלטל ד"א הן ואלכסונן. (ואולי גם דעת הרא"ש כן, שהקשה על שיטת רש"י ור"ת).

בשו"ע הזכיר את שתי הדעות הראשונות, שכתב (שמט, ב): "ארבע אמות שאמרו הן ואלכסונן, שנמצא שהם חמש אמות ושלשה חומשין. ויש מי שאומר שמארבע אמות עד חמש ושלשה חומשים פטור אבל אסור".

וכתב במ"ב שמט, ז, שהסכימו האחרונים (ב"ח, נחלת צבי, א"ר), שהלכה כי"א, שהיא דעת הרמב"ם. ובס"ק ט, ביאר את הרמב"ם כדעת הגר"א. שיש לו ריבוע של ד' אמות לפי מה שבירר, אבל אינו חייב אלא אם כן טלטל חמש אמות ושלוש חמישיות. והרב פרץ שם כתב שיש לחשוש לדעת רבנו שמואל ודעימיה, שאם לא בירר לו הריבוע לפי ריבוע העולם, הפסיד האלכסונים, ואין לו אלא עיגול בקוטר של ד' אמות.

פורסם בקטגוריה פרק כא - הלכות הוצאה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן