הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

טו – הכנה משבת לחול וסידור הבית והשולחן

טו,א – הכנה משבת לחול

בדיעבד מותר ליהנות ממה שהכין, כפי שכתב בב"י סו"ס תקג, בשם הרשב"א, לעניין מה שבשלו ביום טוב עבור מוצאי יום טוב. וכ"כ בשו"ע תקג, א. ועיין בילקוט יוסף ח"ב עמ' רטו, יחו"ד ו, סוף עמוד סג.

טו,ב – הכנת עירוב תחומין מיו"ט לשבת ומיו"ט ראשון ליו"ט שני של גלויות

עפ"י ביצה לח, א, שו"ע תטז, ב: "ערב ברגליו בראשון, צריך לערב ברגליו בשני, והוא שילך ויעמוד באותו מקום ויחשוב שם בלבו שיקנה שם שביתה. ולא יאמר כלום, מפני שאסור לעשות שום הכנה מיום טוב לשבת או משבת ליום טוב אפילו בדיבור, וכל שכן שאינו יכול לערב בפת שלא עירבו בו כבר ביום הראשון, מפני שהיה צריך לקרות עליו שם עירוב ונמצא מכין. עירב בראשון במאכל, אם רצה לערב ברגליו בשני – הרי זה עירוב. ואם רצה לערב בפת, צריך לערב באותה הפת עצמה שעירב בה בראשון, שאינו צריך לומר כלום, שכבר קרא שם עירוב, ואם כן אינו מכין כלום". ואם לא עשה עירוב בראשון, לא בפת ולא ברגליו, אינו יכול לערב לקראת היום השני אפילו ברגליו, מפני שהוא נראה כמכין (מ"ב טז). וכן אם עשה עירוב לרוח אחת, אינו יכול לקנות שביתה במקום אחר לקראת היום השני (מ"ב יז).

גם מיו"ט ראשון ליו"ט שני של גלויות אין להכין, אלא שבדיעבד, אפילו אם עירב בפת, שצריך לומר עליה דברים מפורשים, העירוב כשר. אולם אם עשה עירוב תחומין בפת משבת לצורך יו"ט או מיו"ט לצורך שבת, לא קנה עירוב (באו"ה 'מפני', וצ"ע אם יועיל בדיעבד עירוב ברגליו). ואפילו אם בראשון עירב ברגליו, אינו יכול לערב לקראת השני בפת, ואם עירב, לא מועיל (מ"ב תטז, כ).

טו,ג – שטיפת כוסות כאשר יש כוס נקייה בארון

גם אם יש לו כוסות נקיות בארון, רשאי לשטוף כוס שבכיור כדי להשתמש בה, כי האיסור הוא רק להכין לחול, אבל אם השטיפה היא למען שבת מותר. ועוד, שלא חייבו אותו לרוקן את כל הכוסות שבארון קודם שישטוף את המלוכלכות (שש"כ יב, הערה א; ארח"ש כב, קסא, בשם הרב פיינשטיין והר"ן קרליץ). אמנם מערוה"ש שכג, ז, ולוית חן סט, עולה שאם יש לו כוס נקייה אסור לשטוף את האחרות כדי לשתות באחת מהן. והובא בשש"כ שם, ובילקוט יוסף עמ' רכא-רכב. ונראה שאם עומדות לפניו על מעמד הכלים כוסות נקיות, לא ישטוף את הכוסות שבכיור כדי לשתות, אבל אם הכוסות הנקיות בארון, יכול לשטוף את הכוסות שבכיור כדי לשתות באחת מהן.

טו,ד – כאשר מציאות הכלים בכיור מפריעה לו או מביאה נמלים

כתבתי שמי שמקפיד מאוד בכל השבוע שלא יהיו כלים בכיור, שטיפתם מבחינתו היא כמו סידור הבית לכבוד שבת, ומותר. אבל את הסירים אסור לשטוף, שהם מוקצה. ואין זה נחשב כהסרת גרף של רעי, כי אין הלכלוך שבהם מפריע כל כך.

נראה שגם מי שאינו מקפיד שלא יהיו לו כלים מלוכלכים בכיורו, כאשר הגיעו נמלים לביתו, והן מפריעות לו מאוד, וכל אימת שישאיר כלים מלוכלכים בכיור, יבואו. מותר לשטוף את הכלים, למרות שאינו מתכוון להשתמש בהם בשבת. מפני שכבוד השבת שלא יסתובבו נמלים בכיור ובבית.

טו,ה – הכנת אוכל לסעודה שלישית

אסור להכין לסעודה שלישית סלט בכמות גדולה שתספיק למלווה מלכה, ואין דינו כשטיפת כל הכוסות, כי בכוסות, כל אחת נחשבת לחוד וכל אחת ראויה לשימוש. אבל הסלט נחשב כיחידה אחת, ואם הכין יותר, הרי שהכין למוצ"ש (ארח"ש כב, הערה רנ). ונראה להוסיף סברה, שבכוסות יש מעלה לכבוד שבת שיהיו נקיות, אבל בהכנת סלט גדול אין שום מעלה.

מנחת שלמה ח"ג לה, י, מותר להכין אוכל לסעודה שלישית שתימשך עד אחר צאה"כ ויאכלו אותו בפועל אחר צאת הכוכבים, שהואיל והסעודה נחשבת כהמשך של שבת, ואומרים אחריה 'רצה', אין בזה זלזול בשבת.

טו,ו – סידור הבית והלבשת הילדים עבור בין השמשות

כתבתי שאפשר לסדר את הבית כדי שיהיה מסודר עד מוצאי שבת, ובכלל זה עבור בין השמשות, שאין הסידור עבור זמן זה נחשב זלזול בשבת, כיוון שנוהגים בו ככל דיני שבת. ובסברה זו נפשט הספק המובא בארח"ש כב, הערה רסה.

אג"מ או"ח ח"ד קה, ג, התיר להלביש ילדים בפיג'מות לפני צאת הכוכבים כדרך שנוהגים בחול למרות שתעבור עוד שעה עד שילכו לישון בפועל, שהואיל וכך רגילים, הרי שלבישת הפיג'מות היא עבור אותה שעה ולא כהכנה למוצ"ש. והובא בארח"ש כב, קפא; וילקוט יוסף ח"ב ע' רכד.

טו,ז – גלילת ס"ת והבאת מגילה

מ"ב תרסז, ה, אסור לגלול בשבת את ספר התורה לקראת יום טוב. ולהכין את הספר מיום טוב לשבת, לדעת מ"ב שב, יז, בשם כמה אחרונים, מותר רק על ידי עירוב תבשילין. ולרע"א מותר גם בלא עירוב תבשילין, מפני שמותר להכין מקדושה קלה לקדושה חמורה (ארח"ש כב, קנז).

כאשר פורים חל במוצאי שבת, כתב בשע"ת תרצג, סוס"ק א, בשם מור וקציעה, שמותר להביא מגילת אסתר בשבת בצנעה אם ילמד בה לפני צאת הכוכבים. ובכה"ח שח, מח, הביא מחלוקת אחרונים אם היא מוקצה, שלא"ר אינה מוקצה, ולפר"ח היא מוקצה. ולמהר"י עייאש במטה יהודה, בשבת ט"ו אדר היא מוקצה כי גזרו שלא לקרוא בה שמא יטלטל אותה, ובשאר השבתות אינה מוקצה. ע"כ.

טו,ח – לבישת בגדים מכובדים בשבת חזון עבור תשעת הימים

יש מתירים רק כדרך לבישת הבגדים, היינו להחליף בגדים בשעה שממילא רגילים להתלבש, בבוקר ואחר השינה בצהריים, אבל לא לפשוט וללבוש לצורך הכנה (כה"ח תקנא, צא; שש"כ כח, פד). וכן נראה למעשה. ויש שהחמירו גם לאחר השינה, כי ההיתר בשבת חזון הוא רק בבגד אחד (הר"ן קרליץ). ויש הקילו ללבוש לשם הכנה (הרב קנייבסקי. מובא בארח"ש כב, הערה רפב). ונראה שלצורך גדול אפשר להקל גם לשם הכנה.

טו,ט – אסור להכין משבת לשבת הבאה

בתוספתא סו"פ יג, כתוב: אין מדיחין כלים משבת זו לשבת אחרת. וכן מובא בראב"ן שבת סי' שנט. וכך משמע קצת מלשון רמב"ם כג, ז. אמנם בפירוש ר"ח (שבת קיג, ב) כתב שמותר לעשות הכנה לצורך שבת אחרת. ויש כתבי יד שאינם גורסים בתוספתא איסור בזה (ועיין ארח"ש כב, קנח). ולמעשה כתבו תהל"ד שב, ו, ודע"ת ג, ועוד אחרונים, שאסור להכין לשבת הבאה.

טו,י – האם מותר להתכונן למבחן שרגילים לכתוב לקראתו תרגילים

משמע מציץ אליעזר י, כא, בסוף התשובה, שמותר להתכונן למבחן שכאשר מתכוננים אליו ביום חול רגילים לכתוב לקראתו תרגילים, היות ולא גזרו חכמים על כיוצא בזה, ואין לנו לחדש גזרות חדשות ולאסור דבר שרבותינו לא אסרו. אולם מספר שערי אפרים (שער י, בפתחי שערים לג) עולה שאסור לקרוא דבר שעלולים מתוך כך לכתוב. וכן נראה לענ"ד שאסור להתכונן למבחן שרגילים לכתוב בו, אלא אם כן יש סוג של התכוננות שבו אין רגילים כלל לכתוב.

טו,יא – מבחן באנגלית ומקצועות חול

נראה שיש להחמיר שלא ללמוד לקראת מבחן באנגלית, כי הרמב"ן והרשב"א התירו ללמוד לימודי חול מפני הערך שבלימוד החכמה שבהם, אבל בידיעת שפה אין כל כך ערך עצמי. וגם אין בלימוד זה תענוג, ולכן גם לדעת המקילים (לעיל כב, יב, ז) איסור קריאה בשטרות חל גם על לימוד לאנגלית. ורק בלימוד אנגלית ברמה גבוהה הכוללת התעמקות ברזי השפה יש חכמה, ומותר ללומדה בשבת (לעיל כב, יב, ו). ועיין גם ברמ"א שז, טז, שהיקל לקרוא סיפורים בעברית, מפני הערך שבידיעת העברית, גם כאשר קוראים דברים שאין בהם ערך. אבל עולה בבירור, שאסור לקרוא מילים וסיפורים בשפה אחרת, בדברים שאין בהם ערך של חכמה.

ומה שכתבתי שבשאר לימודי חול, שבשעת הדחק אפשר להקל, הוא מפני שיש בהם ערך. אבל כיוון שתכלית הלימוד למבחן היא לא מצד הערך והרי זה כהכנה משבת לחול, רק בשעת הדחק אפשר להקל.

בתוספת למה שכתבתי בהלכה לעניין התכוננות למבחן במקצועות חול. עיין עוד בשש"כ כח, צב, והערה רכ; ילקוט יוסף ח"ב עמ' רטז; ארח"ש כב, קצ.

תפריט