הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

א – כללי איסור הנאה ממעשה שבת

א,א – מקור האיסור ליהנות ממלאכת שבת

בתוספתא שבת ג, ג, מובאת ברייתא בה נחלקו התנאים בדין מעשה שבת, והובאה הברייתא בבבא קמא עא, א; חולין טו, א, ועוד. לדעת ר' מאיר, המבשל בשבת בשוגג – רשאים הוא ואחרים לאכול את התבשיל בשבת, במזיד – רשאים לאכול במוצ"ש. ולדעת ר' יהודה, המבשל בשבת בין בשוגג בין במזיד, בשבת אסור לו ולאחרים לאכול מן התבשיל. ובמוצ"ש, אם בישל בשוגג מותר לו ולאחרים ליהנות מהתבשיל. ואם בישל במזיד, לו אסור לעולם, ולאחרים מותר במוצ"ש. ולר' יוחנן הסנדלר, המבשל בשוגג, אחרים יכולים לאכול מהתבשיל במוצ"ש, והוא אסור. ואם בישל במזיד, אסור לו ולאחרים לעולם.

מובא בכתובות לד, א, שנחלקו רב אחא ורבינא בדעת ר' יוחנן הסנדלר (רש"י 'מעשה שבת'), חד אמר שלדעתו מעשה שבת מן התורה, שנאמר (שמות לא, יד): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם", מה קודש אסור באכילה, אף מעשה שבת אסורים באכילה. וחד אמר מדרבנן, ואת הפסוק "קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם" יש לדרוש, היא (השבת עצמה) קודש, ואין מעשיה קודש. ור' מאיר ור' יהודה שמתירים לאחרים לאכול ממעשה שבת במזיד, דורשים את הפסוק כדעה השנייה (חידושי הראנ"ח על התוספות בכתובות לד, א, 'אמר קרא'). ואמרו בחולין צג, ב, שבמחלוקת רבינא ורב אחא, רבינא מיקל והלכה כדעת המיקל. וכ"כ בשועה"ר שיח, א; מטה יהודה, אג"מ, ועוד רבים, שמעשה שבת אסור בהנאה מדרבנן. ואמנם הלבוש שיח, א, ודמשק אליעזר כתבו שהמבשל במזיד, התבשיל אסור לו מהתורה (אמנם לאחרים האיסור מדרבנן). אבל מלבושי יו"ט א, ואליה רבה ב, העירו על הלבוש, שמבואר בגמ' שהאיסור דאורייתא הוא לר' יוחנן הסנדלר, אבל לר' יהודה, שאנו פוסקים כמותו, האיסור הוא מדרבנן גם למבשל במזיד לעצמו. ועיין בעוד מקורות בילקוט יוסף ח"ג ע' ח-יב. ועיין בהערה 1 כמי פוסקים למעשה.

א,ב – מלאכת יו"ט

בביצה יז, א, מבואר לפי תירוץ אחד, שאם עבר ואפה מיו"ט לשבת, מותר, מפני שדין יו"ט שונה משבת. וכן נפסק בשו"ע תקכז, כג, שאם בישל מיו"ט לשבת או לחול, התבשיל מותר. ואמנם הרמב"ם פסק שהמעשר ביו"ט במזיד אסור, משמע שסובר שיש איסור מעשה יו"ט ביו"ט. ובבאו"ה שם כתב שהרמב"ם מתיר כשאין לו מאכלים אחרים. ע"כ. ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה, הערה צא.

א,ג – האם צריך להמתין במוצ"ש עד בכדי שיעשו

כתב בשו"ע שיח, א, שבמוצ"ש מותר ליהנות מיד מן המלאכה. ואמנם יש שאסרו עד כדי שיעשה (רש"י, בה"ג, רמב"ן). אבל הרמב"ם (ו, כג), התיר במוצ"ש מיד. וכן דעת רבנו יונה, רא"ש, ר"ן ועוד. והטעם, שאין לחוש שיאמר לישראל לחלל שבת כדי לזרז את ההנאה מן המלאכה במוצ"ש (מ"ב שיח, ה). ועיין בילקוט יוסף ח"ג עמ' יב.

תפריט