ה,א – שניצל
אמנם י"א שברכתו 'מזונות', שכן מטרת הציפוי להטעים את הבשר, וכ"כ אול"צ ח"ב יד, יט, ברכ"ה ח"ג י, נט-ס, פתה"ל ז, כח. וי"א שרק אם הציפוי עבה ברכתו 'מזונות', וכ"כ בוזאת הברכה בירור יט. וי"א שאם הציפוי עבה יברך שתי ברכות, וכ"כ בקרן לדוד נד, ולהורות נתן ה, ו.
אולם למעשה, יש לברך 'שהכל', שכן המזונות הם תוספת חיצונית מועטה יחסית שאינה מעורבת בתוך המאכל (ואמרו כל שיש בו מחמשת מיני דגן). ועיקר עניינה להטעים את הבשר ולא לתת את טעמה העצמאי. ועוד, שחלק מייעודו של הדגן שם הוא לשמור על הבשר שלא יתייבש. וכך פסקו למעשה רוה"פ, כ"כ שבט הלוי ד, קסא; חשב האפוד ג, עב; ילקוט יוסף רד, ב. וכך מסרו בשם הרב אויערבאך והרב אליהו. ועיין בשעה"ב פרק כ"ג רשימת המאכלים 730 שהביא דעות רבות שברכתו 'שהכל'.
וגם מי שאינו מקבל את הסברה לברך על השניצל 'שהכל', מ"מ יודה שיש כאן ספק, ואם כן לכל הפחות מחמת הספק צריך לברך 'שהכל'.
ה,ב – שטרודל
מפני ביאורו הבהיר, נצטט את דברי הגר"ז בסדבה"נ ג, ז: "עיסה שיש בה מילוי בשר ודגים וגבינה ופירות וכיוצא בזה, נעשה המילוי טפל לעיסה ונפטר בברכת העיסה. ואפילו המילוי רב מאוד, ועיקר הכוונה בעיסה זו לאכילת המילוי, מאחר שמתכוון ותאב גם כן לאכילת העיסה, הוי עיסה עיקר. ואין צריך להחמיר ליקח קצת המילוי מן העיסה ולברך עליו, כי הוא ברכה לבטלה, שבירך על העיקר ופטרו".
ה,ג – בלינצ'ס
כתבתי שגם כשהמילוי לא טוגן עם הבצק, כיוון שאינו רוצה להפרידם, מברך 'מזונות' ופוטר את המילוי. וגם בשעה"ב כג, רשימת המאכלים, כתב כעיקר שברכתו 'מזונות', אמנם הביא דעה שאם מעטה המזונות דק מאוד, והמילוי חשוב, גם על המילוי צריך לברך. ולא הזכרתי דעה זו מפני שבדרך כלל הבצק חשוב ולכן ברכת הבלינצ'ס 'מזונות'. ואינני מכיר בלינצ'ס אחר.
וכל זה בתנאי שהבצק נועד לטעם ולא כדי לדבק בלבד. אמנם אם יעשו בצק דק מאוד והמילוי יהיה רב מאוד, מעבר למקובל, אכן יהיה בזה ספק, ואזי כפי שנתבאר בהלכה ב' ובהערה 1, יש להפריד תחילה את המאכלים ולברך על כל אחד בנפרד. (ועיין להלן על קרם שניט).
ה,ד – בוטנים אמריקאים
עיין בשעה"ב פרק כ"ג רשימת המאכלים, שיש סוברים שברכתם 'האדמה', אך הנראה להלכה כפי שכתבתי, שברכתם 'מזונות' מפני חשיבות המזונות. וכ"כ ברכ"ה ח"ג י, 110; פתה"ל ז, מא; פס"ת רח, ו. וכך מסרו בשם הרב אויערבאך. ואף הסוברים שצריך לברך עליהם 'האדמה' או שמצריכים לבודד את הבוטן ולברך עליו 'האדמה', מ"מ מסכימים שבדיעבד יוצאים בברכת 'מזונות' (שעה"צ רח, לא).
ולגבי ברכה אחרונה, אם אין בדגן שיעור זית מן הסתם גם לא יהיה בבוטנים שיעור זית, שכמותם שווה פחות או יותר. אולם אם יש בהם יחד שיעור כזית, יברך 'בורא נפשות'. ועל שני צדדים דין זה מבוסס. האחד שלדעת רובם הגדול של הפוסקים, שני חצאי זיתים שברכתם האחרונה שונה, מצטרפים לחיוב 'בורא נפשות' (כמובא בפרק י' הערה 14 ובהרחבות שם). ואף שחששנו למיעוט הפוסקים שסוברים שאין מצטרפים, מ"מ כאן שהם מדובקים, יש מקום לומר שהם נחשבים כמאכל אחד, וכפי שביארתי שם בהרחבות.
ה,ה – מוסקה
מוסקה הוא מאכל העשוי מפרוסות חצילים ממולאות בקציצת בשר, כשמצד אחד החצילים הם רוב ברור, ומצד שני לבשר ישנה חשיבות מרכזית, ובנוסף לכך הוא עומד לעצמו בין שתי פרוסות החצילים. לפיכך יש לבודד תחילה את שני המרכיבים, ולברך על חלק מהחציל 'האדמה', ועל הבשר 'שהכל'. וכ"כ בשעה"ב פכ"ג רשימת המאכלים 331.
ה,ו – פלפל ממולא
פלפל ממולא רגילים למלאות באורז או בקציצת בשר עם אורז. וכתב בשעה"ב פכ"ג רשימת המאכלים, שיש אומרים שהולכים אחר הרוב, ואם הרוב הוא הפלפל, הואיל והתבשל והשתנה, ברכתו 'שהכל' (ונעסוק בדין זה בהמשך). אולם לדעת רבים המילוי הוא העיקר ואילו הפלפל הוא רק ציפוי, ולכן אם המילוי מאורז ברכתו 'מזונות', ואם עיקרו בשר – ברכתו 'שהכל'. ע"כ. וכ"כ בפס"ת ריב, יג, שהעיקר הוא המילוי. וכ"כ וזאת הברכה ע' 375 סב, בשם אחד מגדולי הדור. והוסיף בפס"ת שם, שאם מפריד את הפלפל מהמילוי ואוכלו בנפרד בתחילת אכילתו או בסופו, מברך על שניהם. ושם בהערה 13 הביא את הדעה שיש לילך אחר הרוב, היינו שאם הפלפל רוב יברך עליו. והוסיף שכיוון שהם ניכרים, לח"א צריך לברך גם על המילוי.
בכל אופן למעשה, אם יש לו ספק מה העיקר, כגון שהפלפל הוא הרוב, והעיקר הוא המילוי לרוה"פ, יפרידם בתחילה, ויברך על כל חלק בנפרד. וכאשר ברור שהפלפל מיעוט וממילא ברור שהוא טפל למילוי, יברך על המילוי בלבד.
וכאשר מבודדים את הפלפל ומברכים עליו, כתב בשעה"ב כג, 574, שברכתו 'שהכל', כי הבישול מאבד את טעמו. וכ"כ עוד בפרק יז, כה, והסביר שאף שהפלפל נעשה טעים מהבישול, מגמת הבישול היה כדי שהפלפל יתן טעם במילוי. וצ"ע על דבריו. ומה שהביא מקור משו"ע רה, א, ומ"ב שם, אינו ברור, כי רק שום שכל ייעודו הוא לתת טעם, אחר הבישול ברכתו 'שהכל', אבל הפלפל חשוב גם מצד עצמו, ולכן הואיל והבישול בפועל השביח אותו, ברכתו 'האדמה'. ועיין בוזה"ב ע' 375, סב, שכתב שאם הפלפל עשוי בצורה טעימה, ברכתו 'האדמה'. וכך נראה למעשה.
