הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ו-ז – מצייה ומה שעליה, עוגות שונות, גלידה בגביע וקרמבו

ו-ז,א – מצייה וממרחים ועוגה שתחתיתה מזונות ועליה פירות

עיין בפס"ת ריב, יד, ובשעה"ב כג רשימת המאכלים. ועיין ביבי"א ח"ז, לו, ד, שאינו מקבל את החילוק של המ"ב קסח, מה, אלא סובר שגם אם לא אפה את בסיס הבצק עם מה שעליו, הם מאכל אחד, ובברכת 'מזונות' פוטר הכל. אולם כבר למדנו בהלכה ב', שכאשר יש ספק אם מאכל טפל לחבירו, נכון לבודד כל מאכל לעצמו ולברך עליו בנפרד. ואם יעשה כך, גם היבי"א יודה שיברך על שני המאכלים.

ודין זה אינו דווקא כאשר הבסיס ממזונות, אלא גם אם היה בסיס 'שהכל', למשל פריכיות אורז שמורחים עליהם אבוקדו: אם ממרח האבוקדו מועט – מברך 'שהכל' (שכך אנו נוהגים לברך על פריכיות אורז, כמבואר לעיל ח, יג); ואם ממרח האבוקדו עבה ויש לו חשיבות עצמית – יברך עליו בנפרד 'העץ'.

ונראה שכיוון שכבר בירך ברכה ראשונה הן על הבסיס והן על התוספת שמעליו, וכן נראה בעליל שגם לתוספת שלמעלה יש חשיבות עצמאית, יש לסמוך על המ"ב ולברך ברכה אחרונה גם על המזונות וגם על התוספת, אע"פ שאכלם יחד. וכן מצינו שיש סוברים שכאשר בירך שתי ברכות בהתחלה, צריך לברך גם שתי ברכות בסוף, אע"פ שלא אכל מכל מין כזית בנפרד (ברכ"ה ח"ג י, יג). ואף שנראה שאין לסמוך עליהם במקום שיש ספק, כאן שנראה ברור שיש חשיבות עצמאית גם לתוספת שמעל, אפשר לצרף סברתם לדברי המ"ב. ועוד שיש לצרף את דעת הח"א נא, יג, שסובר כי בכל מצב ששני המינים ניכרים, יש לברך על כל אחד בפני עצמו. וכן דעת השועה"ר (רב, יג וכג; רד, יז), שכל זמן שלא נאפו יחד, אפילו יהיו מעורבבים יחד, אינם מאכל אחד, ואין אחד טפל לחבירו (וכך משמע מערוה"ש ריב, א).

ו-ז,ב – קסטה

ביבי"א ח"ז לג, ג, ואול"צ ח"ב יד, כ, כתבו, שהאוכל קסטה (גלידה בין שני ביסקוויטים), יברך 'מזונות' ויפטור את הגלידה. אולם יש מקום לומר שלמ"ב קסח, מה, הואיל ולא נאפו יחד, הרי הם שני מאכלים. ומאידך, אולי כיוון שהביסקוויט הוא משני צידי הגלידה, הם נחשבים כמאכל אחד, ואזי הגלידה תהיה טפלה למזונות. אלא שעדיין לח"א נא, יג, כיוון שהגלידה ניכרת ויש לה חשיבות, אין עליה דין טפל. ולכן כתבתי לגבי ברכה ראשונה, שנכון לברך על כל אחד בנפרד. ואין בזה חשש ברכה לבטלה, שהואיל והוא רוצה לטעום מכל אחד בנפרד, ממילא הוא מחייב את עצמו בשתי ברכות.

ולגבי ברכה אחרונה, אם יש בביסקוויט שיעור כזית – יברך 'על המחיה'. ואם אין בו כזית, ובגלידה יש שיעור כזית, יברך 'בורא נפשות' (וכפי שלמדנו לעיל י, יא, שגלידה נחשב כאוכל). וגם אם אין בגלידה שיעור כזית אבל בביסקוויט עם הגלידה יש שיעור כזית, יברך 'בורא נפשות', וכפי שלמדנו לעיל י, 14, שהואיל והם מאכל אחד, גם שני חצאי שיעורים שברכתם האחרונה שונה, מצטרפים לחיוב 'בורא נפשות'.

ו-ז,ג – קרם שניט

דוגמא נוספת למאפה מזונות שצירפו לו מאכל אחר – עוגת קרם-שניט, העשויה משתי שכבות אפויות של בצק, ובין שתי השכבות מכניסים קרם. אם הקרם בכמות בינונית, בוודאי מברכים עליה 'מזונות'. ואף שאם  היו מורחים כמות כזו על מאפה, כיוון שלא נאפו יחד, יתכן שהיה מקום לברך על כל מין בנפרד. אבל כאשר מכניסים את הקרם בין שכבות הבצק, אזי מצד צורתו הוא טפל, ובברכת 'מזונות' הכל נפטר. אמנם אם הקרם יהיה מרובה מאוד, הרבה מעבר למקובל, עדיף לברך על הבצק בנפרד 'מזונות', ועל הקרם בנפרד 'שהכל', ואח"כ לאוכלם יחד. וכמו דין 'קסטה'.

ולגבי ברכה אחרונה, אם לא היה כזית במזונות, וביחד אכל מהם כזית, נראה שיברך 'בורא נפשות', שהואיל והם מאכל אחד, ואכלם יחד, המזונות משלימים לשיעור כזית לחייב ברכת 'בורא נפשות' (כמבואר לעיל י, 14, ובהרחבות שם).

ו-ז,ד – גביע וגלידה

כתבתי לברך גם על הגביע 'מזונות'. ואף שיש לשאול, שבוודאי הגביע משמש את הגלידה, ולא היו אוכלים אותו בלא הגלידה, ומדוע לברך גם עליו בפני עצמו. אלא שמפני חשיבותם של מיני מזונות, קשה להחשיבם טפלים לדבר אחר, שכל שיש איזו חשיבות במיני המזונות, אין חלים עליהם הכללים הרגילים שהולכים אחר היותר חשוב. ולכן מצד החשיבות של הגלידה, שהיא היותר עיקרית, מברכים עליה, ומצד החשיבות של מין המזונות מברכים גם על הגביע. וכפי שכתבתי לגבי עוגה שנעשתה מתחתית בצק ועליו תוספת מרובה. וכיוצא בזה מבואר במ"ב רח, כג.

ו-ז,ה – בסקוויטים בקפה

רצה לאכול ביסקוויטים ולטבול אותם בקפה, מברך על הביסקוויט 'מזונות' ועל הקפה 'שהכל'. ואף שעיקר רצונו לאכול מזונות, וכדרך אגב גם ישתה בסוף את הקפה. מכל מקום כיוון שיש לקפה חשיבות עצמאית והוא מונח בכלי בפני עצמו, כשיבוא ללגום מהקפה, צריך לברך עליו 'שהכל'. וכך המנהג. וכ"כ בפס"ת ריב, י. וכיוון שהוא פשוט לא כתבתיו בספר.

תפריט