י,א – ברכה על איסור
מ"ב תקטו, ה, בירך ביו"ט על מאכל מוקצה, לא יאכל אותו.
י,ב – האוכל איסור לצורך בריאותו
כתבתי עפ"י שו"ע קצו, ב; רד, ט; מ"ב רד, מח, שהאוכל איסור כדי להציל את עצמו מהסכנה, הואיל ואכל בהיתר, צריך לברך. אמנם לדעת הרמ"ה והרא"ה (ברכות מה, א), והריטב"א (שם והלכות ה, יב), והמאירי (ברכות מז, א), והפרדס, אין מברכים על איסור לעולם. וכ"כ הב"ח (סי' רד) ודרישה ופנים מאירות, וכך נראה מברכ"י קצו, א. וכ"כ בילקוט יוסף קצו, ב, וברכ"ה ח"ב א, 83.
אלא שציינתי דבריהם בהערה בלבד, מפני שדעת רוה"פ, ספרדים ואשכנזים, לברך, והוא גם ספק ספיקא (לראב"ד אפילו על איסור יברך, וגם אם נפסוק כרמב"ם שאין מברכים על אכילת איסור, אולי כשהוא אוכלו בהיתר צריך לברך), וכך גם דעת השו"ע. ונזכיר מקצת הסוברים לברך: לבוש, ט"ז, מ"א, ח"א, שועה"ר, א"ר, מאמ"ר, פמ"ג, מג"ג, עולת שמואל, חמד משה, יעב"ץ, כתב סופר, ערוה"ש, מ"ב רד, מז, קצוש"ע נ, ח, (ולא העיר עליו הרב אליהו).
י,ג – האוכל מאכלים גנובים
גנב חיטים ועשה מהם לחם, לדעת הב"י קצו, א, למרות שקנאו בשינוי, אסור לברך עליו, וכך משמע מדעת רש"י וכן הבין הרא"ש מהרמב"ם. ולרבנו מנוח יברך, הואיל והלחם שלו וחובתו להחזיר רק את דמי החיטים. (אמנם לגבי מצווה, אף לרבנו מנוח יתכן שלא יכול לקיים, כי זו מצווה הבאה בעבירה). ולדעת המאירי ושועה"ר, אפילו אם גנב מאכל שלא עשה בו שום שינוי, לגבי ברכה אחרונה עליו לברך, שכן אחר שאכלו, חייב להחזיר דמיו, והרי הוא כמי שקנאו בשינוי. וכמובן שלשו"ע ודעימיה לא יברך.
וכתב המ"א, שאם אכל מן הלחם שעשו מאותם חיטים שנגנבו, ושבע, הרי זה ספק דאורייתא, וצריך לברך, והביאו במ"ב קצו, ד. אמנם בשעה"צ ט' נטה לחשוש גם בזה שלא לברך. אבל הקונה מן הגנב, אחר שנתייאשו הבעלים, לכו"ע מברך (שועה"ר קצו, ד).
י,ד – מאכלים שיש מחלוקת אם מותרים באכילה
כתב בבאו"ה רצו, ב, שמי שנזהר משתיית שיכר מדין חדש, וזהירותו מצד שמחשיב אותו לאיסור ולא כחומרא, אם שתה ממנו, לא יברך. ואם הבדיל עליו, לא יצא ידי חובתו, שכן מבחינתו הוא איסור. אבל אם נהג כך כחומרא, יכול לצאת ידי חובה כשמבדילים עליו. ולפי"ז מי שמחשיב בשר כשר שאינו גלאט כאיסור, ואכלו, לא יברך עליו.
לעומת זאת כתב ביחו"ד ד, מא, לגבי מי שבירך על גבינה לאחר שאכל בשר, שאף כי הוא ממתין תמיד שש שעות, והמאכל אסור לו – יטעם, הואיל ויש כאן ספק ספיקא, א' אולי הלכה כראב"ד, ב' אולי הלכה כדעת הסוברים שרק באותה סעודה אסור לאכול.
וכך לגבי בשר כשר שאינו גלאט, א' אולי הלכה כראב"ד, ב' אולי הלכה כסוברים שהוא כשר. ועל כן יברך.
