ט – ברכת הודאת גשמים

פורסם בקטגוריה פרק טו - ברכות הראייה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/10-15-09/

ט,א – הודאת גשמים – בעל משפחה שיש לו שדה מה יברך

לדעת הרי"ף והרמב"ם, אם הוא שותף עם חבירו בשדה, מברך 'הטוב והמטיב', ואם הוא לבדו 'שהחיינו'. ולדעת הרא"ש, תמיד מי שיש לו שדה מברך 'הטוב והמטיב', שהוא שותף בשמחה עם בעלי השדות האחרים. וכך דעת רש"י, רשב"א וריא"ז. ושו"ע רכא, א, פסק כרי"ף וכרמב"ם.

עוד נחלקו בדעת הרי"ף והרמב"ם, שלדעת הש"ך, אם הוא נשוי, אפילו אין לו שותף, יברך 'הטוב והמטיב'. והמ"א סובר, שאם הוא בעלים של השדה לבדו, הרי אינו חייב לתת ממנה לאשתו, ולכן יברך 'שהחיינו'. וכתב בשעה"צ רכא, ב, כדעת הש"ך, שכך כתב א"ר, והואיל ולהרבה ראשונים בכל אופן מברכים 'הטוב והמטיב', כאן שיש לו אשה, יש לסמוך ולברך 'הטוב והמטיב'.

לעומת זאת, בחזון עובדיה (ע' שפז), הביא שעוד אחרונים כתבו כמ"א, ולכן גם אם יש לו אשה ובנים, יברך 'שהחיינו'. וכ"כ ברכ"ה ח"ד ב, 329.

וכן היה נכון לומר לפי מה שכתב באו"ה רכג, ה, 'שהיא', שבמקום של ספק נכון לברך 'שהחיינו', כי היא פוטרת 'הטוב והמטיב', ואילו אם יברך 'הטוב והמטיב' במקום 'שהחיינו' לא יצא.

אלא שכיום על פי החוק, אם לא סיכמו במפורש אחרת, האשה שותפה ממש עם האיש, ולכן בלא שפירשו אחרת יברך 'הטוב והמטיב'.

ט,ב – אם לא היו בצער גשמים האם יברכו בארץ ישראל

מלשון השו"ע רכא, א, משמע בפשטות שרק לאחר שהיו בצער מעצירת גשמים וירדו – מברכים. וכך דעת לבוש, פמ"ג (משב"ז א), ח"א סה, ז, חסד לאלפים, קצוש"ע סא, ט.

לעומת זאת יש אומרים שבארץ ישראל שסובלת ממחסור בגשמים, גם אם ירדו בעיתם, מברכים. וכ"כ עולת תמיד, מאמ"ר, הלק"ט א, קצ; פרי אדמה. ובבאו"ה כתב שכך משמע מהרמב"ם, אלא שהואיל ויש חולקים, יברך בלא שם ומלכות.

ויותר נראה ללכת כדברי השו"ע, שמברכים רק אם הצטערו. ויש להוסיף שיש סוברים, שכיום אין כלל לברך ברכה זו, כי המים זורמים בברזים, ואנשים אינם חשים בצער. ואף שאין לחוש לדעתם, מ"מ אם עדיין לא הצטערו מעיכוב הגשמים, ברור שאין מברכים.

ט,ג – גם בחוץ לארץ מברכים אם הצטערו מחמת עצירת גשמים

יש אומרים שבארצות שמשופעות בגשמים, גם אם למשך זמן נעצרו, אין מברכים על ירידתם. כ"כ עולת תמיד רכא, א, נחלת צבי, פמ"ג, בני ציון (ליכטמן). אולם דעת רוה"פ שכל שנצטערו מחמת עצירתם – מברכים. וכך כתב ב"י, ט"ז, מג"ג, גר"א, מ"ב ב, ח"א סה, ז.

ט,ד – האם לברך כיום

כתב בברכ"ה ח"ד ב, 333, שכיום כאשר המים זורמים בברזים, אין מברכים את ברכת ההודיה גם אחר שנעצרו. אמנם בעלי שדות יברכו 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב'. ובשער העין כב, ב, נשאר בצ"ע הואיל ואין מעצירת הגשמים רעב. ובמעדני אשר (סי' קכז) כתב שלא מצינו שבירכו ברכה זו אפילו בלא שם ומלכות.

אולם למעשה יש לברך גם היום ברכה זו, שכן כל אדם הגון הדואג על ענייני הכלל, מצטער מחמת עצירת גשמים. שעם כל ההתפתחות הטכנולוגית, עדיין תלותנו בגשמים גדולה, עובדה שקברניטי המשק עוסקים בסוגיה זו תדיר. ואמנם אין מחמת עצירתם רעב בארץ ישראל, אבל הכל יחסי, ויחסית למצבנו, עצירת הגשמים היא נושא שמדאיג את הציבור. ולכן חובה להודות על ירידת הגשמים כתקנת חכמים. וכן זכורני שכמה פעמים ברכנו ברכה זו.

פורסם בקטגוריה פרק טו - ברכות הראייה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן