יב,א – דין בניית בית כנסת ותיקון ספסלים
כתב מ"ב תקמד, ו, על פי הרשב"א ד, שכו: "ואפילו אין להם מקום אחר להתפלל בעשרה גם כן אסור, שזה אין צורך לגוף האדם". ודבריו קשים, שהרשב"א כתב במפורש שאסור לבנות בית כנסת מפני שהם יכולים להתפלל במקום אחר. ואולי כוונת המ"ב שאפילו אם אין להם בית כנסת אחר לא יבנו אותו, כי יכולים להתפלל בכל בית כפי שנהגו עד כה. וכן כתב למעשה בשש"כ סז, הערה קצד; סח, הערה ל, ודייק מהרשב"א שאם אי אפשר להם להתקבץ במקום אחר להתפלל, יכולים להשלים את בית הכנסת. ע"כ. וטעם הדבר משום דבר האבד, שגם איבוד היכולת לקיים מצווה, היא דבר האבד.
והוסיף שם בשם רשז"א, שאם הם כבר מתפללים בבית כנסת, וחסרים שם ספסלים, וזה עלול לגרום למחלוקת, מותר לתקן את הספסלים, כדי שיהיה מקום לכולם לשבת בחג.
כדי למנוע ביטול תורה, מותר לתקן בית ספר וכדומה, משום דבר האבד. וכ"כ שמה"כ ו, ל. פס"ת תקמד, ב.
יב,ב – מעקה
מותר לבנות מעקה במקום שחייב במעקה מהתורה, ואף שאפשר לסגור את המקום ולהינצל מהסכנה, כיוון שיש בזה מצווה, מותר לבנות את המעקה במעשה הדיוט. והריטב"א, מאירי ותוס' הרא"ש בשם הראב"ד מו"ק יא, א, התירו אף במעשה אומן. אבל בבאו"ה תקמ, א, 'וכן', כתב שמסתימת הראשונים משמע שלא התירו במעקה של מצווה אלא במלאכת הדיוט בלבד. וכ"כ בשבט הלוי ג, סו. והביאור הוא, שכאשר אפשר למנוע מאנשים לעלות לגג, מותר במעשה הדיוט כי הוא צורך מצווה, אבל לא במעשה אומן. ואם אי אפשר למנוע מאנשים לעלות לשם, הוא דבר האבד ומותר גם במלאכת אומן. וכן מובא בשש"כ סז, הערה קפא, מרשז"א.
