יב,א – שמחת בית השואבה בזמן הזה
המצווה לזכור את מנהגי המקדש, שנאמר (ירמיהו ל, יז): "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה', כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ, צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ", למדו חכמים (סוכה מא, א), מכאן שצריך לדרוש את ציון ולהזכירה, שעל ידי כך מקרבים את בניין הארץ והמקדש.
עיין בספר 'מועדים לשמחה' 'אלול תשרי' סימן יא, עמ' תי"ב והלאה, על שמחת בית השואבה לאחר החורבן, ושם המקורות לעדויות שהבאתי.
