טו,א – סוכה נאה – כתיבת פסוקים לקישוט הסוכה
עיין בפניני הלכה ליקוטים ח"א ה, ו, שאסרו חכמים לכתוב קטעים מן התורה אפילו כדי ללמד תינוקות של בית רבן (גיטין ו, ב). וכן פסקו רבים להלכה (הרמב"ם והרא"ש), וכן נפסק בשו"ע רפג, ב. ולדעת הרי"ף מותר משום 'עת לעשות' לצורך לימוד, וכך הוא המנהג (ב"ח, פרישה, ש"ך, ט"ז).
אבל נחלקו כאשר אין בכך צורך לימודי אלא רק תועלת חינוכית שאינה הכרחית, כדוגמת קישוט הסוכה בפסוק: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". לדעת ט"ז יו"ד רפב, א; ומ"ב תרלח, כד, אסור. ומהש"ך יו"ד רפב, ו, משמע שמותר, וכן דעת בני יונה.
אלא שלדעת כמה מגדולי הפוסקים, עיקר האיסור הוא דווקא בכתב אשורית הכשר לספר תורה, אבל בשאר סגנונות הכתיבה, אין איסור לכתוב קטעי תורה. וכך דעת תשב"ץ א, ב, והביאו בפת"ש רפג, ב. וכן דעת רבנו ירוחם נתיב ב' ח"ב יט, ב. אבל בני יונה מחמיר גם בכתב אחר, וכן דעת כמה אחרונים. וכיוון שיש מקילים לכתוב פסוקי תורה לשם מטרות שאינן הכרחיות, אם יכתבם בכתב שאינו דומה לכתיבת ספר התורה, אפשר להקל.
