יא,א – אנשים נשואים – הרחבת הערה 16
כתב הרמ"א בדרכי משה תרלט, ג: "ולי נראה שנהגו להקל כי מצוות סוכה לישן בה כמו שישן בביתו איש עם אשתו, וכמו שדרשו חז"ל (סוכה כו, א)… וכמו שכתב במהרי"ל שהיה ישן עם אשתו בסוכה. ובזמן הזה שאין לכל אחד סוכה מיוחדת, אלא רבים אוכלים ושותים בסוכה אחת, אי אפשר להם לישן עם נשותיהם בסוכה כאחת, ואם יניחו נשותיהם בביתם והאנשים ישנו בסוכה לפעמים הוי מצטער ולא מקרי כעין תדורו, וכבר אמרו (בעירובין סג, ב על מיכה ב, ט): נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ, זה הישן בחדר שאיש ואשתו ישנים שם, ואפילו אשתו נדה. ואף יבטל על ידי זה מצוות עונה לפעמים, או יבטל מה שנאמר (דברים יד, כו): וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ, כי לפעמים אשתו מצטערת על זה. ועל ידי זה נשתרבב המנהג להקל". ונראה שכוונתו "נשתרבב המנהג להקל" שגם מי שאינו נשוי, ומי שיכול לישן עם אשתו בסוכה, הקילו שלא כדין. וכ"כ הט"ז ט, שיש מצווה שהאיש ישמח את אשתו בחג, ואם ירצה לשמח אותה בזה שיישן עמה בחדר, אף כשהיא נדה, כמובא בעירובין סג, ב, הרי הוא עוסק במצווה ופטור מהמצווה. וכ"כ שועה"ר ט. ומ"מ נראה שגם לדעתם אם האשה מוחלת ורוצה שיקיים את המצווה, אין לו פטור מטעם זה (וכעין זה כתב בבכורי יעקב יח, שמסתמא נשים צדקניות רוצות לזכות את בעליהן ומוחלות על ביטול עונג שלהן).
והגר"א ושער אפרים לד, חולקים וסוברים שאין דין ישיבה בסוכה שיישן אדם בסוכה עם אשתו. וכ"כ בנשמת אדם קמז, א, וביאר שהמצווה לשמח האשה בקניית בגד ולא בשינה בחדרה.
והמ"א ח, סובר עפ"י השל"ה, שסיבת הפטור מדין שהאיש מצטער, וכ"כ הלבוש. ומשמע מהם שגם בשעה שאשתו נדה שייך דין מצטער.
ודעת הבכורי יעקב ומ"ב תרלט, יח, שרק בלילות של מצוות עונה הוא פטור במשך כל הלילה מהסוכה.
כתב הרמ"א בד"מ שם: "החרד אל דבר ה' ישתדל (להכין) לו (סוכה שיהיה בה) מקום שיוכל לישן שם בלא צער ויישן שם (עם אשתו) ויעבוד את ה' בשמחה, וכן נוהגים המדקדקים". וכ"כ דה"ח, שועה"ר, ח"א ועוד. ומ"מ משמע בבירור מדברי הפוסקים שאין חובה על האדם להשקיע ממון רב כדי לבנות סוכה נוספת לשינה לו ולאשתו, מפני שזו דירת ארעי, וצריך להשקיע בה כדירת ארעי, היינו כדירה של אדם לשבוע. ועיין לעיל ב, יד, ב-ה.
יש לציין שמותר לקיים מצוות עונה בסוכה (באו"ה תרלט, א, 'ואל'). ועיין הלח"ב יג, יח, בסוכות תשבו ז, ג-ד.
יא,ב – דין חתן בשנה ראשונה
דברים כד, ה: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר, נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח".
עיקר האיסור שלא ילך לצבא, ולדעת רוב הראשונים, גם אסור לו להתגייס לצרכי ציבור (רמב"ם, סמ"ג, רמב"ן ועוד).
י"א שכמו שאסור לצאת לצבא גם אסור לצאת מעירו ללילה לצורך שאינו צבאי. כ"כ רמב"ם עשה ריד, ל"ת שיא; חכמת אדם קכט, יט; קיצור שו"ע קמט, יג. לעומת זאת, כתב רדב"ז א, רלח, שלא מצינו איסור ללכת מביתו לסחורתו או לתועלתו, ודייק כן מכמה ראשונים (מובא בפת"ש אה"ע סד, ב). וכ"כ שו"ת חתם סופר ב, קנה, והוסיף שאף למחמירים אין קפידא אלא לצאת לטיול. וכ"כ מנחת חינוך תקפב ב; שדי חמד אס"ד מע' חתן וכלה כט; וערוה"ש אה"ע סד, ד.
עוד נחלקו, יש אומרים שיש מצווה בשנה הראשונה לשמח את אשתו באופן מיוחד. כ"כ רמב"ם עשין ריד, חינוך תקפב, ויראים רכח. וכן משמע מריטב"א כתובות ח, א. ובבעל הטורים (דברים כד, ה) הוסיף, "ושמח את אשתו מנין ימים של 'ושמח' חייב בתשמיש המיטה בשנה, שהם כל ימות השנה חוץ מיוה"כ".
אמנם רוב הראשונים לא למדו מהפסוק לעיל שישנה מצווה מיוחדת לחתן לשמח את אשתו בשנה הראשונה, אלא רק איסור לצאת בצבא. וכ"כ הרבה אחרונים (חת"ס ב, קנה; ערוה"ש סד, ד; הנישואין כהלכתם ב, טו, קיד; ע"ע העמק דבר כד, ה). גם בשו"ע לא הוזכר שיש מצווה בזה.
יא,ג – האם יש היתר לחתן בשנה הראשונה שלא לישן בסוכה
כתב בשו"ת דברי יציב (או"ח רעד), שחתן בתוך שנה ראשונה לנישואיו אינו צריך לישון בסוכה, מכיוון שמצווה עליו לשמח את אשתו. וכפי שמבואר בעירובין סג, ב, גם בשעת נידתה, האיש משמח את אשתו בזה שהוא ישן עמה בחדר. ומה שבשו"ע לא הזכיר מצווה זו, מפני שכבר כתב (שו"ע אה"ע סב, יג) שלא אומרים שהשמחה במעונו כל י"ב חודש כי 'ערבה כל שמחה', אבל ברגל שיש ממילא מצווה לשמוח ואין אומרים 'ערבה כל שמחה', מצווה גם לשמח את אשתו בשנה ראשונה. וכ"כ נטעי גבריאל (נט, י). וכ"כ בספר סוכת חיים עמ' שמט, בשם הרב פריינד שהיה מורה לאברכים בשנה הראשונה לנישואיהם לא לישון בסוכה. וכ"כ בשו"ת דבר חברון או"ח תקפט, שמכיוון שישנה מצווה לשמח את אשתו בשנה הראשונה, אם ייגרם לאשתו עגמת נפש אם לא ישן עמה, מותר לו לישון בבית.
לעומת זאת, כתב רשז"א (הליכות שלמה ט, 140) שלא שמענו להקל לחתן בשנתו הראשונה, אלא אם כן אשתו מפחדת לישון לבדה. וכ"כ הרב חיים קנייבסקי (סוכת חיים עמ' שמט) שחס ושלום להתיר, ורק מי שהולך תמיד בשיטת הדברי יציב יכול לסמוך עליו בזה, אבל למי שגדל בישיבות הליטאיות אין להתיר. וכ"כ הרב משה פישר והרב יחיאל זילברברג (מובאים ברבבות אפרים ה, תז) שלא מצינו שום חילוקי דינים בשנה ראשונה אלא לעניין יציאה בצבא. וכ"כ פס"ת (תרמ, 30) שהמנהג שלא לישון בשנה ראשונה לא נתקבל אצל רבים.
ונלענ"ד שאין היתר מיוחד שלא לישון בסוכה בשנה הראשונה, עובדה שכל האחרונים עד הדברי יציב לא הזכירו דין זה. וגם לסוברים שהמצווה היא לשמח את האשה, הכוונה על ידי שישאר במקומה, אבל אין הכוונה שיבטל עקב כך את מצוות הסוכה. וכפי שכתב החינוך תקפב: "ומכל מקום הרוצה לצאת לדבר מצווה או לשמוח עם רעיו על דעת שישוב לימים מועטים בשמחה, מן הדומה שאין בזה ביטול המצווה". ולא תהיה מצוות הסוכה פחותה משאר יוצא לדבר מצווה.
