הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ד – ארבעת המינים וההושענות לאחר החג

ד,א – מה עושים עם הערבות אחר החביטה

ביום הושענא רבה אסור להשתמש בערבות לשימוש של חול, הואיל והוקצו למצווה, אלא אם כן התנה מתחילה שיוכל להשתמש בערבות (שו"ע תרסד, ט). והרמ"א על פי מהרי"ל הוסיף שנהגו להצניע את ההושענות לאפיית מצות, כדי לעשות בה מצווה.

ויש שכתבו להצניע את ההושענות כדי לשרוף בהם את החמץ (שועה"ר תמה, בשם רש"ל; חק יעקב ג; בא"ח ברכה ח; מ"ב תמה, ז). בספר מועדים לשמחה כתב על כך מאמר ("חבטת הערבות בהושענא רבה") ובעמודים תמג-תמח, סיכם את המנהגים ביחס לערבות אחר החביטה. והביא מספר יסוד יוסף פרק פ"ה, שצריך להשתמש בהן דווקא לשריפת החמץ, כי הערבות על שם ה' גבורות, ובהן ראוי לשרוף החמץ. וברוח חיים פלאג'י תרסד, ג, כתב, שנוהגים לתלותו בראש המיטה או בפתח הבית לשמירה. וביפה ללב ח"ב תרסד, טו, הוסיף שזה מועיל להצלה מפחד. כיוצא בזה כתב החיד"א בככר לאדן, ששמירת הלולב מועיל לשמירה. וכ"כ במנורת המאור פ"ז סי' קנב, ששמירת הערבה יש בה סגולה לשמירה מסכנת דרכים. וכן מובא בעוד ספרים עי"ש עמ' תמו. ובהמשך כתב לגבי המנהג לזרוק את הערבות על ארון הקודש, ששורשו בזקיפת הערבות על המזבח. והמהרש"ם ד, נז, כתב שמותר להשתמש לכך בארון הקודש כי לב בית דין מתנה על כך. ובדרכי שלום מונקאטש אות תשצ"ג הקפיד שלא לזרוק את הערבות על ארון הקודש. ונלענ"ד שכך ראוי לנהוג משום כבודו של ארון הקודש.

תפריט